אחרי עשרות שנים של עשייה מוזיקלית ברדיו ובטלוויזיה, החל ב"אגן הים התיכון" ברדיו ונמשך עד התוכנית מצליחה "בטברנה", ששודרה שנים ארוכות בפריים טיים של ערוץ 2, שמעון פרנס משתף את עיתון "המגזין" ואומר בקול הרדיופוני שלו: "אני בר מזל שאני זוכה לעשות את הדברים שאני אוהב".

"פסטיבל מדיטרנה", הפסטיבל הבינלאומי למוזיקת מדינות הים התיכון, הוא חלום שמתגשם. חלום של אנשים רבים ששותפים להצבתו של הפסטיבל המיוחד הזה על מפת הפסטיבלים של ישראל בפרט ושל המזרח התיכון בכלל. שמעון פרנס חלום מזה שנים רבות להפיק פסטיבל בסדר גודל כזה, שנים רבות אסף וליקט אומנים שיתאימו לסגנון של הים התיכון. לפני מספר שנים מספר פרנס "הגעתי לאחד מראשי העיר המכובדים שיש לנו בארץ, ראש עיר שגם תחת חסות עירו יש רצועת חוף ים. העלית בפניו את הרעיון של קיום פסטיבל של אגן הים התיכון, קבלתי את הרושם שהוא התלהב, אך בסוף הפגישה הוא אמר לי:'טוב, אהיה איתך הקשר', עד היום לא שמעתי ממנו".

 הרומן עם המוזיקה היוונית והים תיכונית נושאת פרי
שמעון פרנס נתבקש על ידי מנכ"ל המשכן לאמנויות הבמה מוטי מלכא, לקחת חלק ניכר בפסטיבל הים התיכון, "פסטיבל מדיטרנה", פרנס משמש כיועץ המוזיקלי של הפסטיבל.  אחרי עשרות שנים של רומן לוהט עם המוזיקה היוונית והים-תיכונית שמעון פרנס מגשים את החזון: "זה פסטיבל שמגשים לי חלום", הוא נפעם מהתרגשות, "פסטיבל ים תיכון במובן הרחב של המילה: מחופי תל אביב לחופי גילברטר. אנחנו הרי חיים לחופי הים התיכון, ועד עכשיו לא היה אף פעם פסטיבל כזה בארץ. על כך תבורך עיריית אשדוד. אמרתי להם שאני מוכן לשלם להם על התפקיד". שמעון פרנס יעלה אף הוא עם מופע "סיפור אהבה יווני" שהוא מריץ עם עליזה אביב ועל הדרת יוצרים מזרחים מהשטרות החדשים.

 פסטיבל מדיטרנה הינו התשובה הישראלית לפסטיבלי המוזיקה המצליחים המתקיימים שנים רבות במדינות אגן הים התיכון
שמעון פרנס (59) גדל והתחנך בירושלים הבירה, מאחריו 20 דורות של ירושלמים "אסלים", אבל קשה מאוד שלא לחשוב שהבחור הג'ינג'י הוא יווני במקורותיו. ואם היה קיים פרס על תרבות יוון ושיריה, אין כל ספק שפרס ההוקרה היה מוענק ללא כל היסס לפרנס שעיגן ממלכתית את בשורת הבוזוקי בארץ. מספיק לזרוק לו איזו מילה על 'אריס סאן', ועיניו התכולות מתמלאות בברק, חיוכו מתרחב, קולו הרדיופוני מתחיל להסביר את ההיסטוריה ולטבל אותם הסיפורים פיקנטיים מעורי סקרנות. "המוזיקה היוונית רובצת בארצנו קרוב לשישים שנה, בעשור הראשון המוזיקה היוונית הייתה נחלתם הבלעדית של בני הקהילה הסלוניקאית שהיגרו לארץ אחרי השואה, אבל לא התחברו להוויה הישראלית ומצאו בבוזוקי נחמה. הם חיו בבועה הקטנה שלהם, עם המועדונים ובתי הקפה". "פסטיבל מדיטרנה" הינו התשובה הישראלית לפסטיבלי המוזיקה המצליחים המתקיימים שנים רבות במדינות אגן הים התיכון, וככזה הוא ממקם את אשדוד כיוצרת ושותפה פעילה באירועי התרבות הגדולים ביותר.

 שורשים יוונים שצמחו בירושלים
לפעמים אני תוהה לעצמי איך יכול להיות שלבחור הירושלמי אין שורשים יוונים לדבריו של פרנס: "יש סיפור על משפחתי שאומר שאחרי גירוש ספרד עצרו בני המשפחה שלי ביוון, בדרך לישראל. בבית שלנו השפה ששלטה הייתה הלדינו, כשפה הראשונה, ורק אחר כך העברית. בינינו, לרבי יהודה הלוי יש משפט שאומר 'לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב'. חלק גדול מהתרבות הישראלית מחוברת למערב במובן הרע של האמריקניזציה. אני מחובר לגיאוגרפיה ולמקום שבו נולדתי, לירושלים אבל הלב עם המוזיקה היוונית".

 איך אנחנו בארץ גילינו את התרבות הים תיכונית?
"כשהגיעו לארץ עולים מארצות ערב, כמצוות האליטה התרבותית", מסביר פרנס בקול הרדיופוני המרטיט שלו "הם נאלצו לשכוח את הגלות ולהתחבר להוויה הישראלית. הם התביישו בתרבות שלהם, שנחשבה תרבות אויב נחותה. רבים מהם גילו את המוזיקה היוונית, שהייתה תחליף חם, אוריינטלי וסנטימנטלי לתרבות שנקטעה בארץ המובטחת. אבל כל זה לא היה קורה, אלמלא הדמות החשובה של אריס סאן, שאם לא הייתה קיימת, היו צריכים להמציא אותה. הוא הגשר הראשון לאוזן הישראלית. בחור צעיר שמכר לישראלים את המוזיקה היוונית דרך הגיטרה החשמלית". את הסיפורים הקסומים הללו, ועוד רבים אחרים, מספר פרנס במופע שלו "סיפור אהבה יווני", סיפורים בצבע אודות יוון ותרבותה כל הדרך בין יפו לפיראוס, דרך עיניו האוהבות של שמעון פרנס. הערב ילווה בקטעי די. וי. די נבחרים עם מיטב כוכבי הזמר היווני והישראלי האהובים. מאריס סאן ויהודה פוליקר ועד ננה מוסחורי דאלארס וחאריס אלקסיו בהופעות חיות ומפגשים מרגשים, וכן בהופעה של הזמרת עליזה אביב.

לידעיתכם, המופיע יתקים במסגרת "פסטיבל מדיטרנה" ביום רביעי 29.5 בשעה 20:30 בבית יד לבנים.