הורים מענישים את ילדיהם:

לא תראה טלוויזיה

לא תשחק במחשב

לא לצאת מהחדר

לא לפגוש חברים

האם זה יעיל? האם השיטה "עובדת"? כלומר האם בשלב מסוים מגיעים למאזן הרתעה כזה שהילד ממש מפחד מהעונשים ונמנע מלחזור על מעשיו השליליים?

בדרך כלל התשובה שנשמע מההורים המענישים זה לא ממש עוזר אבל "מה אתה מציע לעשות?"

בעצם אנחנו פועלים מחוסר ברירה.

עונשים גם מקלקלים יחסים. הילד מתמרמר ומחזיר מלחמה בדרכו שלו. הילד לא לומד מאומה מעונשים, כי אין "תעריף" מסודר לעונשים,הרי לא כתוב על המקרר איזה עונש יקבלו הילדים מול איזה מעשה. ההורה מגיע הביתה עצבני,הילד עשה משהו,הוא "ישלוף" עונש חמור.למחרת ההורה מגיע עם מצב רוח טוב(קיבל העלאה במשכורת) כעת על אותו מעשה הוא יגיב בסלחנות. במצב הזה הילד לא לומד כלום רק מתמרמר על אי הצדק.

הדבר המדאיג ביותר בשיטת העונשים זה שהילד לומד את הרעיון שבמשפחה שלו ,אם משהו מרגיז,מענישים.גם הוא יכול להעניש בחזרה,למשל:"חשוב להורים שאלמד אעניש אותם לא אלמד,חשוב להם שאוכל,אמנע מעצמי אוכל ובכך אביס אותם במלחמה."

ובכן ישנה דרך אחרת שגם שומרת על היחסים וגם מאפשרת הפעלת סמכות הורית.

ההרצאה תתקיים במרכז מונארט לאמנויות

ביום שני, 28.1.13 בשעה 20:00

כרטיסים בעלות של 40 ₪

בטלפונים: 8545130/1 -08