בעיר אשדוד, הפכו  כבר להרגל  ולמסורת את העובדה כי את חג המימונה חוגגים  בצורה נוספת וייחודית  , על ידי כנס אקדמי אליו מוזמנים אינטלקטואלים ואנשי ציבור המספרים על מחקריהם ומוסיפים זווית ראיה מקורית על החג,  שנולד במרוקו ובעיקר עוסקים במורשתה של יהדות מרוקו ובהשפעתה על החברה הישראלית.  שמעו של הכנס יצא  למרחוק ומכל רחבי הארץ מבקשים  אורחים רבים להבטיח אתת  מקומם מראש.

ראש העיר אשדוד ,ד"ר יחיאל לסרי מספר  על הנסיבות שהביאו אותו לייסד כנס אקדמי "הכנס משלים את התמונה בדרך קצת שונה בניסיון לשנות את הפער העמוק בין אופיו של החג כפי שנחוג בקהילות ישראל במרוקו:בדלתות פתוחות תוך קירוב לבבות לבין הדימוי שנוצר לו בארץ:קבלות פנים המוניות,מפגנים ראוותניים-דימוי, שהוא כנראה כורח המציאות בחברה הישראלית אך מייצר פער בהחלט לא פשוט" .  ואכן, באחת ההרצאות בכנס יעסקו בנושא המורכב "יהדות מרוקו דימוי ומציאות".המרצה , פרופ' שמעון שטרית, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים המופקד על  הקתדרה למשפט ציבורי ובינלאומי ע"ש גרינבלט,מכהן כראש מכון סאקר למחקרי חקיקה ומשפט השוואתי ומשמש כיו"ר הפרויקט הבינלאומי לתרבות השלום יבקש להאיר את הפער הלא מידתי של דימוי מול מציאות בהיסטוריה של יהודי מרוקו ואולי אף לגעת בשורשיו.

"מדרום מרוקו לשדות הנגב "היא נושא הרצאתו של משה שוקד , פרופסור לאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב המכהן במכללת רופין כראש תוכנית לימודים בהגירה ושילוב חברתי.

בתקופת לימודי התואר השני שלו(בראשית שנות ה-60) עבד במחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית כסוציולוג של חבל הנגב. שם עמד על בעיות קליטת העלייה בקרב העדות השונות, מתוך מציאות קרובה ולא בשאלונים, ומכאן הגיע לאנתרופולוגיה.שוקד ערך יחד עם שלמה דשן את יהודי המזרח: עיונים אנתרופולוגיים על העבר וההווה -ספר מקורות שיצא לאור ב-1983 של המחקרים האנתרופולוגיים על העבר וההווה של יוצאי ארצות האסלאם,הספר כולל מבוא לנושא העדתיות ומעבודותיהם של העורכים.מרצה נוסף בכנס  אהרון ממן, פרופסור חבר בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית מי ששימש כראש החוג ללשון העברית, והמנהל המדעי של מפעל מסורות הלשון ומפעל ספרות חכמת הלשון העברית. תחומי עיסוקו המדעי :חכמת הלשון העברית בימי הביניים, העברית בתקופת הביניים ובייחוד לשונם של הקראים, הערבית היהודית בימי הביניים ובעת החדשה והמרכיב העברי בלשונות היהודים. ממן יעמוד  בהרצאתו "יגיע כפיך ,כי תאכל" (תהילים קכ"ח)על ערך העבודה במורשת ישראל בכלל ובמורשת יהדות המג'רב בפרט וביחסם של תלמידי חכמים לערך העבודה אז והיום . סמיר בן לאיישי הוא היסטוריון, שסיפור חייו והרמה האינטלקטואלית הגבוהה של דבריו צפויים לרתק את באי הכנס .בן לאיישי ,שנולד במרוקו הוא מוסלמי. כשלמד באוניברסיטה בפאריס לקח קורס בעברית, ואז נסע לעבוד במצרים. שם נקרה על דרכו הפרופסור עמנואל מרקס, שהיה אז מנהל המרכז האקדמי הישראלי בקהיר-בעקבותיו הגיע לאוניברסיטת ת"א בה הוא עומד להשלים את למודי הדוקטורט בהיסטוריה. בכנס יספר בן לאיישי על זיכרונות של ילדות שמחה במלאח של העיר מקנס, שבמרוקו שם נולד ושם עברה עליו ילדותו בצוותא עם ילדי הקהילה היהודית . הוא צפוי, אמנם ,לעסוק בחוויות אישיות אך עובדה זו לא תרתיע אותו  להציג פרשנות היסטורית בעלת מעוף על מורכבות היחסים .זאב רווח, השחקן חתן פרס אופיר יספר מחוויותיו ויציג פרשנות אישית משלו לזיכרונותיו אודות העבר החמקמק של ימי ילדותו בקזבלנקה.בחלק האמנותי ינעימו זמירות חיים לוק וליאור אלמליח סולני התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד בקונצרט חג לבאי הכנס.

"יהודי  המג'רב:זיכרון והיסטוריה של עבר חמקמק".יועץ אקדמי:ד"ר אנדריי יום ראשון,15 באפריל 2012, החל מהשעה 15:00,המשכן החדש לאמנויות הבמה,רח' דרך ארץ 1,אשדוד.