רוצים חתיכה מג'ו לואיס ווקר? Everybody wants a piece נקרא אלבומו האחרון של אמן הבלוז ג'ו לואיס ווקר, שהביא לו מועמדות לגראמי השנה. הבלוזיסט שהוא חבר בהיכל התהילה כבר ביקר כאן כמה פעמים בשנים האחרונות - וחוזר בחודש מרס הקרוב לשתי הופעות. 

לואיס ווקר מגיע ארצה בעקבות קשר ישראלי מיוחד במינו - חברו ושותפו האמנותי, גיסטריסט הבלוז הישראלי, אנדי ווטס, שניגן והקליט עימו בעבר, מוציא בימים אלו אלבום סולו חדש, בשם 'Blues on Fire' בו מככב לואיס ווקר בשיר הנושא של האלבום והשניים יתאחדו בהופעתו של ג'ו לביצוע משותף של השיר החדש.

ג'ו לואיס ווקר חוגג בימים אלו קריירה של מעל ליובל שנים. "הייתי רוצה להיות ידוע על אמינותי ונאמנותי, לאורך כל חיי, למוזיקה שלי בפרט ולבלוז בכלל. לפעמים אני מרגיש שלמדתי יותר מהכישלונות שלי, מאשר מההצלחה שלי, אבל זה חיזק אותי ואיפשר לי להיות הרפתקני יותר, ועזר לי לפתח את הסגנון שלי. הייתי רוצה לחשוב שכשמישהו מקשיב לאחד האלבומים שלי, הוא יכיר את הצליל ומיד יזהה 'זה ג'ו לואיס ווקר", הוא אמר לאחרונה.

כגיטריסט וירטואוזי, זמר ייחודי וכותב שירים פורה, הוא סייר רבות לאורך כל הקריירה שלו, הופיע בפסטיבלי המוזיקה המפורסמים בעולם, וזכה בלגיון של אוהדים מסורים. אלבום הבכורה של ווקר, 1986, "קר הוא הלילה", סימן ​​את הגעתו לזירת הבלוז בסטייל, והאלבומים הבאים אחריו המשיכו לבסס את ווקר כאחת הדמויות הבלוז המובילות בסצינה.

ווקר נולד ב-25 בדצמבר 1949 בסן פרנסיסקו, בגיל 14, הוא החל לנגן על הגיטרה. רק שנתיים לאחר מכן, הוא כבר נעשה לדמות מוכרת בסצנת המוסיקה של אזור המפרץ (Bay Area), כנגן בלוז שמתנסה מפעם לפעם עם רוק פסיכדלי. במשך זמן מה, הוא חלק דירה עם מייק בלומפילד, שהציג אותו לג'ימי הנדריקס ולגראטפול דד. ווקר אפילו 'עלה לרגל' לשיקגו כדי לבדוק את סצינת הבלוז שם.

בשנת 1975, כשהוא כבר שחוק בבלוז, ווקר פנה אל אלוהים ושר במשך העשור הבא עם קבוצת הגוספל, 'קורינתיים הרוחניים'. כאשר ההרכב הופיע בשנת 1985 בפסטיבל הג'אז והמורשת בניו אורלינס, ווקר קיבל השראה וחזר לחיק שורשיו הבלוזיים. הוא הרכיב את Boss Talkers, ובמהלך שנות ה-90 התמזגו רבים מהסגנונות מהם הושפע: הגוספל, הג'אז, הנשמה, הFאנק והרוק עם רגישויותיו השונות וסגנונו הבלוזי המובהק בסדרת אלבומים.

אלבומים אלה כוללים שיתופי פעולה של ווקר עם קבוצה מגוונת של אמנים מהשורה הראשונה:

NPR Music (רשת הרדיו הציבורית של ארצות הברית) כינו את ווקר "סמל אגדי לדחיקת הגבולות של הבלוז המודרני", והוא כבר מוגדר בימינו בעולם הבלוז כאגדה חיה. עם זאת, בשלב זה של חייו, ווקר משתף: "אני באמת רוצה לעורר מוזיקאים צעירים להמשיך במורשת של הבלוז. אבל תנגנו בדרך של עצמכם. אל תפחדו לערבב ולרענן. אין נכון או לא נכון. תנגנו כמו שאתם רוצים להביע את עצמכם. ומעל הכל, תיהנו".

ג'ו לואיס ווקר בישראל. אנדי ווטס – גיטרה, אייל קליין – קלידים, עמוס שפרינגר – בס, אבי ברק - תופים

8.3.18  זאפה הרצליה, 9.3.18 זאפה חיפה