ישבנו עם ישראל אוחיון מנכ"ל המרכז לפיוט ושירה ומנהל פסטיבל תור הזהב לשיחה:

איך אתה רואה את מקומו של הפיוט בתרבות הישראלית של היום?

הפיוט הוא אחד מאוצרות התרבות העמוקים ביותר של העם היהודי, והוא לא שייך רק לבתי הכנסת או למסורת – אלא גם לבמה התרבותית העכשווית. בשנים האחרונות אנחנו רואים התעניינות גוברת מצד יוצרים צעירים שמגלים מחדש את עולם הפיוט ומשלבים אותו במוזיקה עכשווית. בעיניי זה סימן לכך שהפיוט ממשיך להתחדש ולהיות רלוונטי גם לדורות הבאים.

כיצד הפסטיבל מצליח לחבר בין מסורת עתיקה לקהל צעיר?

הדרך היא דרך יצירה חיה. אנחנו מביאים לבמה מפגשים בין פייטנים מסורתיים לבין מוזיקאים צעירים, בין סגנונות מוזיקליים שונים ובין קהלים מגוונים. כאשר צעירים שומעים פיוט בעיבוד חדש או בשילוב עם סגנון שהם מכירים – פתאום נפתח להם עולם שלם של תרבות ושורשים.

מהו הערך התרבותי הרחב של פסטיבל תור הזהב?

פסטיבל תור הזהב הוא הרבה מעבר לאירוע מוזיקלי. הוא במה למפגש בין תרבויות, בין מסורות יהודיות שונות ובין סיפורים של קהילות שהגיעו מכל קצוות העולם. דרך המוזיקה והפיוט אנחנו מספרים את הסיפור הרחב של החברה הישראלית – סיפור של מורשת, זהות וחיבור בין אנשים.

מה היית רוצה שהקהל ייקח איתו אחרי ביקור בפסטיבל?

הייתי רוצה שהקהל ייצא מהפסטיבל עם תחושת חיבור – גם למוזיקה וגם לשורשים התרבותיים שלו. אם אדם יוצא מהמופע עם שיר שמתנגן לו בראש ועם סקרנות להכיר עוד מהעולם הזה של פיוט ושירה, מבחינתי זו הצלחה גדולה.

מה מייחד את פסטיבל תור הזהב בנוף הפסטיבלים בישראל?

יש פסטיבלים שמביאים הופעות – ויש פסטיבל שהופך עיר שלמה לבמה.

פסטיבל תור הזהב באשדוד נולד מתוך ה-DNA של אשדוד – עיר של קהילות, של שפות ושל מנגינות. ואצלנו זה לא נשאר “סיפור יפה” על רב-תרבותיות – זה עולה לבמה.

זה לא עוד ליינאפ שמודבק על לוח, אלא גם חיבורים חד־פעמיים והפקות מקור שנבנות במיוחד לפסטיבל. רגעים מוזיקליים שמתרחשים פעם בשנה, בחול המועד פסח – ואז נעלמים. מי שלא היה, פשוט פספס.

מצד אחד יש כאן שורש, פיוט ומסורת; מצד שני מיינסטרים ישראלי, חדשנות ואמנים מהארץ ומהעולם – לעיתים אפילו באותו ערב ועל אותה במה.

וזה גם לא ערב אחד באולם אחד. במשך שבוע שלם אשדוד נעה בין מוקדי תרבות שונים בעיר, בהם אמפי אשדוד, המשכן לאמנויות הבמה אשדוד ו־מונארט מרכז תרבות אשדוד, והקהל לוקח חלק במשהו גדול יותר – חגיגה עירונית של מוזיקה, מסורת ויצירה.

איך אתה רואה את עתיד הפסטיבל בשנים הקרובות?

המטרה שלנו היא להמשיך להרחיב את גבולות הפסטיבל, להביא יוצרים חדשים וליצור הפקות מקור שימשיכו להפתיע את הקהל. אנחנו רוצים שהפסטיבל יהיה בית ליצירה יהודית־ישראלית שמחברת בין עבר, הווה ועתיד.