האירוע, בהפקת מרחב יצירה והיחידה לשכונות ותיקות והון חברתי בחברה העירונית לתרבות ופנאי אשדוד, נפתח במופע בלט מרשים ומעורר השתאות של להקת בלט פאנוב אשדוד מעל במת ענק שהוצבה במרכז הרחבה, לא רחוק מהמזרקה המוכרת. הרקדנים והרקדניות הווירטואוזים פשוט הפנטו את הקהל שהתכנס סביבם, ושבו את ליבו בכישרונם.

במקביל, ולאורך כל האירוע, החיו שחקני תיאטרון רחוב את רחבת קפה עדן המיתולוגי עם הדמויות המיתולוגיות שפעלו ברובע בשלהי שנות ה-60, בהן חיים פייביש מ"פוטו חיים", פורטונה, מרסל, בעלת חנות העיתונים המיתולוגית וקפה עדן.

הפתעה נעימה חיכתה לבאי האירוע עם חלוקת עוגות סברינה אישיות – תזכורת מתוקה לעוגת הסברינה המוכרת שאפתה בעלת קפה עדן עם המבטא ההונגרי.

מיד לאחר מכן נערך פאנל מקסים ומרגש בהשתתפות המשוררות שרון שחם ויונית וולפשטיין נחום שהקריאו משיריהן והאזרחים הוותיקים רטה פייביש ("פוטו חיים"), יהודית גרנות ופליקס דהן, אשר שיתפו בחוויות ובזיכרונות מאותם ימים בלתי נשכחים, כשהעיר אשדוד עוד הייתה צעירה ותמימה.

הפאנל המרגש, בהפקת והנחיית המשוררת מירה קדוש, לווה בנגינה של המוזיקאי רונן הרוניאן ובשירה של רועי בן אלישע ואפרת חן, צמד צעירים מבית הספר מקיף ד'.

הערב המשיך בקונצרט של התזמורת האופרה הקאמרית אשדוד עם שירי נוסטלגיה אלמותיים בעברית ובשפות אחרות, לשירתה הכובשת של הזמרת יוליה פלדשרוביץ'.

במקביל, על הרצפה, ציירה האמנית הבינלאומית רינת יצחק ב-LIVE, את מרכז רובע א' כמו מתעורר מתוך החולות. מופע הציור שודר על גבי מסך ענק ברקע התזמורת – בהחלט היה זה מחזה מרשים ומרתק.

הערב נחתם בהקרנת הסרט הנוסטלגי סלאח שבתי שעלה לאקרנים בשנת 1964 – אותו עשור שבא להחיות מחדש האירוע. 

צפו בצילומים נוספים מהאירוע (צילום: יובל אליאס ולירון מולדובן - ODREY) >>>