ההרצאה תעסוק במשנתו  הייחודית של הרב יהודה ליאון אשכנזי (Manitou = הרוח הגדולה).  (1922 – 1996), שנולד באלגי'ריה והיה בנו של הרב דוד אשכנזי, רבה הראשי של אלג'יריה. משנת 1946 למד אצל יעקב גורדין – תלמיד חכם ומשכיל ממזרח אירופה, שהיה האב הרוחני של אסכולה שלימים תיקרא 'האסכולה הפריסאית למחשבת ישראל', יחד עם אנדרה נהר, עמנואל לווינס ואחרים. במקביל למד בסורבון פילוסופיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.

בשנת 1956 נסע לארץ והתוודע לרב צבי יהודה הכהן קוק ולאסכולה של מרכז הרב, דבר שהיווה נדבך נוסף ומכריע בהתפתחותו הרוחנית. בעקבות מלחמת ששת הימים עלה הרב לארץ. חייו בארץ התמקדו בשלושה מישורים: מחויבות לחינוך, מחויבות לקהילה היהודית בצרפת וקשרים עם העולם הלא-יהודי. הרב הצליח לשלב באישיותו פן של תלמיד חכם המושרש עמוק במקורות יהודיים, ובעל ידע נרחב בעולם המחשבה הכללית והחשיבה המערבית. את ההוראה שלו אפיינה 'משנת התולדות' הרואה בתנ"ך את המגדלור של ההיסטוריה האנושית.

כיוון שהתמקד ביהדות צרפת, הוא לא היה מוכר כמעט בשאר העולם היהודי, ורק לאחרונה, לאחר פטירתו, ישנה התעניינות בכתביו. בשעה 11:00 ד"ר גור אריה דניאל,  מורה למדעי הרוח והחברה ומרצה למדעי המוח והפסיכולוגיה ירצה בנושא "מהם חסמי ההגנה בגוף ובנפש ? מה תפקידם לבריאות שלנו ?"

ד"ר דניאל גור-אריה אשר מעניק מתן שירותי ייעוץ ואימון אישי הוא איש חינוך ויועץ פדגוגי ברמ"ח אבריו, מחזיק מספר לא מבוטל של תארים אקדמיים בתחום החינוך וייעוץ פדגוגי במדעי החברה , בעל תואר דוקטורט לפילוסופיה PHD מדעי המוח אתו סיים בהצטיינות. בנוסף, דניאל מחזיק בתעודת הסמכה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי או מה שקרוי CBT (חבר בעמותה הישראלית LI-CBT ).

מאחוריו ותק של 25 שנים בתחום העבודה מול מבוגרים ובני נוער (חינוך, יעוץ וטיפול CBT בשנים האחרונות). מגפת הקורונה וטבח ה-7.10 הביאו עימם מגיפה נוספת וחמורה לא פחות - דיכאון, דכדוך, חרדה ולחץ מתמשכים. הלחץ והמחשבות על מה יהיה הלאה הן מבחינה בריאותית והן מבחינה כלכלית שלנו ושל היקרים לנו מכל מעלים את הסיכוי לחוות דיכאון, התקפי חרדה וחוסר מוטיבציה.

לאלו החיים בתחושת אי ודאות וחשים דיכאון וחרדות מסביר דניאל: "אנשים נותנים את אמונם וחשיבות יתר בגורמים חיצוניים גם בגרימת המצוקה הנפשית וגם בתרופות הנלקחות או באנשים שמשכנעים שהפתרון רק אצלם. מבחינתי? התשובה טמונה באדם עצמו! אנחנו לא סומכים ולא מנצלים את המשאבים של הלא-מודע שלנו שמכיל בין 95-99 אחוז ממה שהחכמה והניסיון שצברנו כל חיינו". 

בואו לשמוע על חסמי ההגנה בגוף ובנפש ומה תפקידם לבריאות שלנו. בשעה 12: 20 ד"ר אלישבע שטרית  תרצה בנושא "החלוצים המרוקאים: על חלקם של גרעינים ממרוקו ותרומתם להתיישבות העובדת". שטרית היא פנסיונרית מהאוניברסיטה הפתוחה וממכון שכטר, חוקרת ומרצה על נושאים בתולדות יהדות האסלאם בכלל ועל יהדות המאגרב בפרט. פרסמה מאמרים על מעמד האישה, מנהיגות בעת משבר, חברה וכלכלה ועוד. ד"ר שטרית היא גם אומנית בתחום הציור.

חלק מיצירותיה מוקדשות להנצחת מנהגים מתרבותם של יהודי מרוקו. הרצאתה של שטרית נוגעת לשנות החמישים והשישים של המאה העשרים אז הניחו העולים ממרוקו יסודות לצורות התיישבות חדשות וליישובים חדשים בהתאם למגמות הלאומיות שהנחו את מדיניות ההתיישבות: פיזור אוכלוסין, עיבוי גבולות המדינה והבטחתם והפרחת הנגב. תחילה (1951-1948) הושם דגש על אכלוס ישובים עירוניים קיימים, כמו טבריה, עפולה, בית שאן רמלה, יבנה ועוד.

לאחר מכן( 1958-1952) הוקמו 32 ערים חדשות ובכלל זה מה שנהוג לכנות ״עיירות פיתוח״, שהן 80% מכלל הערים החדשות בישראל בתוך שלושים ושתים הערים החדשות, 21 ערים הוקמו באתרים חדשים לחלוטין מהצפון (שלומי, מעלות, מגדל העמק) ועד לדרום (ירוחם, דימונה, אופקים, קריית גת, אילת). בכל הישובים האלה היוו יהודי צפון אפריקה בכלל ויהודי מרוקו בפרט את האחוז הגבוה ביותר של האוכלוסייה.

ההרצאות ייערכו באולם המופעים של מונארט-מרכז תרבות, דרך ארץ 8, אשדוד בין השעות 09:00-13:00 ביום חמישי, 6 בנובמבר 2025. השתתפות כרוכה ברישום ובתשלום של 20 ₪ בלבד המממנים את עלות הכיבוד.

מידע והזמנה באתר החברה לתרבות:ironit.org.il או במספר6452*.אולם מופעים, מונארט מרכז תרבות, דרך ארץ 8, אשדוד.