טובי המרצים בסדרת הרצאות מרתקת באשדוד על תרבות הים התיכון

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('96b270d4-c1c3-42b2-b5e2-6e28b564ae52','/dyncontent/2024/2/21/19022398-7ad1-43fb-980e-4729804bbbee.gif',17526,'הילה אייטם כתבה ',525,78,true,20403,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('96b270d4-c1c3-42b2-b5e2-6e28b564ae52','/dyncontent/2024/4/21/1cebc6c2-b3bd-4e6e-9f9a-6a934a51d3d5.jpg',17792,'נמל אייטם כתבה',525,78,true,20403,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('96b270d4-c1c3-42b2-b5e2-6e28b564ae52','/dyncontent/2024/3/21/79c4fc7d-daf2-4d30-9381-e64313eaf03f.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,20403,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('96b270d4-c1c3-42b2-b5e2-6e28b564ae52','/dyncontent/2024/4/4/27698035-07ba-470a-8351-8af7fcc0fac2.gif',15238,'בלו קאסל אייטם כתבה ',525,78,true,20403,'Image','');},15]]);})
להאזנה לתוכן:

בית יד לבנים אשדוד מזמין אתכם לסדרת הרצאות פיוטית, סוחפת ומרתקת עם טובי המרצים על מקומו המרכזי של אגן הים התיכון בהתפתחות התרבויות שלחופיו, מהבחינה ההיסטורית, הארכיאולוגית החברתית והפוליטית. הפרטים בכתבה

יסכה הרני מורת דרך ומרצה, מומחית לתחום נצרות וצליינות. יח"צ

ז'קלין כהנוב נולדה בקהיר שבמצרים. היא דברה אנגלית, צרפתית וערבית ואהבה את סיפורי התנ"ך. כשבגרה נסעה לארצות רבות, למדה וכתבה והייתה לסופרת ידועה. בישראל היא פרסמה מאמרים שהקדימו את זמנם והשפיעו רבות על סופרים ואנשי רוח בני דורה.

הביטוי "לבנטיני" הפך בזכותה מכינוי גנאי שהתכוון להעליב, למשג שעורר דיון חדש, שהציע תיקון וקרוב לבבות. נדודיה בעולם הרחב למדו אותה שהעולם יפה ומעניין יותר כשאנחנו שונים זה מזה, שהחמלה קודמת לכל עקרון, ושהתרבות העשירה מכל היא זו היודעת למזג את הקדמה של המערב עם העשר האנושי החכם והעמק של המזרח.

המסאית ז'קלין כהנוב, היא אחת מנושאי סדרת ההרצאות המרתקת "תחת שמי ים תיכון" המנסה עם שלל מרצים מומחים לענות על השאלה מהו בעצם "הים התיכון"? מושג זה, החשוב כל-כך גם להוויה הישראלית המודרנית, זוכה כאן להערכה חדשה ועשירה תוך דיון במקומו המרכזי של אגן הים התיכון בהתפתחות התרבויות שלחופיו-מסע בין גבולות הגיאוגרפיה וההיסטוריה, האנתרופולוגיה והשפה.

סדרה המציגה את הריבוי המופלא של הים התיכון על רבדיו בסקרנות, בחקרנות ותוך שקיקה לצבעיו. בית 'יד לבנים' מזמין אתכם להיפגש עם קהילה איכותית ואקסקלוסיבית לחוות תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה עם מפגשים ליצירת קשרים והנאה מהעשרה אינטלקטואלית.

הסופר יוסי סוכרי. צילום: ליאת פרידמן

מה בתכנית?

רעמסס השלישי וגויי - הים: בין מצרים העתיקה לארץ פלשת

הופעתם הדרמטית של הפלשתים על במת ההיסטוריה במאה ה-12 לפני הספירה הונצחה על ידי רעמסס השלישי בסדרה של תבליטים וכתובות מקדש הקבורה שלו אשר במערב תבי, היא לוקסור של ימינו. מקורות אלה מגלים רבות אודות מוצאם של הפלשתים ושל עמים אחרים שנדדו עימם אל דרום הלבנט המכונים יחדיו ״גויי הים״.

המאורעות המתוארים על ידי רעמסס השלישי הגדירו מחדש את מפת הכוחות במזרח-התיכון ותרמו לחורבנה של תקופת הברונזה ועלייתה של תקופה חדשה-תקופת הברזל. המרצה ד״ר שירלי בן-דור אבין, אגיפטולוגית וארכיאולוגית, אוצרת לארכאולוגיה מצרית במוזיאון ישראל ומתמחה בקשרים בין מצרים לבין הלבנט באלף הראשון והשני לפני הספירה.

יום חמישי, 6.1.22 בשעה 20:00

פרופסור אבי רובין. צילום יח"צ

מאודיסאוס לאפלטון - הים התיכון בתרבות יוון העתיקה 

ההרצאה עוסקת במרכזיותו של הים התיכון במהלך כארבע מאות שנות התפתחותה והתגבשותה של הציוויליזציה היוונית העתיקה (מאות 4-8 לפנה"ס) ובמשמעותו של הים בהגדרת הזהות הקולקטיבית והאתנית של היוונים הקדמונים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בייצוגים ספרותיים בני התקופה והממצא הארכיאולוגי.

המרצה ד״ר פיה האוסקר מרצה וחוקרת השפה והתרבות של יוון העתיקה מומחית לתרבות יוון, מלמדת בחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל-אביב וכן במחלקה להיסטוריה פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה. מתמחה בלשון יוונית עתיקה ובהיסטוריה של הילדות והנעורים בעולם הקלאסי.

יום חמישי, 27.1.22 בשעה 20:00

האימפריה העות'מאנית והים התיכון

האימפריה העות'מאנית הייתה המדינה האסלאמית הגדולה ביותר, ארוכת השנים והמשפיעה ביותר בהיסטוריה של העולם. ההרצאה תעסוק בחשיבותו של הים התיכון בהיסטוריה העות׳מאנית באמצעות התמקדות בשלוש פרשיות: סיפורו של ברברוסה, הפיראט האגדי שהפך לאדמירל המפואר של הצי העות'מאני. הדרמה של קרב לפנטו, שציין את גבול התפשטות האימפריה העות'מאנית באירופה.

חלקה האחרון של ההרצאה יעסוק בשגשוגן של ערי חוף עות'מאניות (כולל אלה הארץ-ישראליות, במיוחד חיפה ויפו) בתקופה המודרנית על רקע הגלובליזציה של המאה ה-19 והצטרפות האימפריה לכלכלה העולמית הקפיטליסטית.

המרצה פרופסור אבי רובין, היסטוריון, ראש המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון היסטוריון המתמחה בהיסטוריה חברתית-משפטית של המזרח התיכון ובייחוד זו של האימפריה העות'מאנית במאות ה-19 וה-20, בעל תואר שלישי מאוניברסיטת הרווארד.

בין תחומי המחקר שלו, ההיסטוריה של האימפריה העות'מאנית, המעבר של המזרח התיכון למודרניות וההיסטוריה החברתית של פלשתינה תחת השלטון העות'מאני.

יום חמישי,24.2.22, בשעה 20:00

ספינת המיסיון - התפשטות הנצרות בנמלי הים התיכון

בשורת הנצרות החלה עם פעילותו של ישוע סביב חופי הכנרת. ישוע לימד מתוך ספינת הדייג, חצה את הכנרת מצד לצד ואף השקיט סערה בלב הים. שנים ספורות לאחר הסתלקותו של ישוע, היה זה השליח פאולוס אשר פעל באופן דומה אבל הפעם - בים הגדול.

מסעותיו של פאולוס הניבו את התשתית העולמית לנצרות כדת אוניברסלית. הספר החמישי של הברית החדשה, "ספר מעשי השליחים", הוא סיפורה של ספינת  המיסיון, היוצאת מקיסריה ומפליגה לרומא.

המרצה יסכה הרני, מורת דרך ומרצה, מומחית לתחום נצרות וצליינות חוקרת ומדריכה בנושא נצרות וצליינות. מזה שלושים שנים מכשירה ומרצה לאלפי סטודנטים, מורים, מדריכים, מורי דרך, דיפלומטים ופקידי ממשלה בתחום הנצרות.

יסכה פועלת לקידום הבנה בין דתות במספר תכניות בהן שולחן עגול יהודים-נוצרים בחסות הפטריארך הלטיני של ירושלים.

יום חמישי, 24.3.22 בשעה 20:00

שאלת הזהות הים תיכונית כפי שבאה לידי ביטוי בספריו של יוסי סוכרי

זהות ים-תיכונית היא מושג שנע בין האמורפי לקונקרטי, בין הערטילאי למוצק. בקונטקסט של החברות הוא גם מעין מטען נפץ. בהרצאה ישוחח מר סוכרי על הים-התיכון כמפתח של זהות תרבותית ובעתיד, על כוחה של המילה הכתובה וינסה ללכוד אותו דרך דיון בספריו "אמיליה ומלח הישראליות ופוליטית בהווה הארץ", ״בנגאזי-ברגן בלזן״ ו״אמזלג״.

המרצה יוסי סוכרי, הוא סופר, פובליציסט מסאי ומרצה לפילוסופיה. זוכה פרס ברנר לספרות עברית, פרס ראש הממשלה ופרס המכון הישראלי בוושינגטון. ספריו תורגמו לשפות זרות וזכו לשבחי הביקורת.

ספרו ״בנגזי ברגן בלזן״ נכנס לתוכנית הלימודים של משרד החינוך והיה למחזה בתאטרון lamama בניו-יורק. סוכרי מרצה בכל רחבי העולם בין היתר באוניברסיטאות בולטות כמו UCLA.

יום חמישי, 7.4.22 בשעה 20:00

תעלת סואץ-הדרך לים התיכון ותכנית בריטניה לחיסול מדינת ישראל 

בקיץ 1955, שבע שנים לאחר שקמה, עמדה שוב מדינת ישראל בפני חיסול פיזי בידי בריטניה ושוב בשל האינטרסים של האימפריה בים התיכון. המסמכים על כך, שנחשפו בטעות עוררו תדהמה.

השאלה המרכזית שנשאלה היא מדוע בסופו של דבר לא יצאה בריטניה לכבוש את ישראל בשנת 1955? פעולה שהייתה יכולה לבצע בקלות. ההסברים לשאלה יובאו בהרצאה כמו כן נדון בחשיבותו של הים התיכון לבריטניה.

המרצה יצחק נוי, הוא סופר, היסטוריון, עיתונאי, מגיש תכניות רדיו ומרצה פופולרי באוניברסיטאות, מכללות ומכונים אקדמיים. הרצאותיו מקיפות נושאים רחבים ובעיקר היסטוריה ומדע.

הוא משמש שדרן בתוכנית ״שבת עולמית״ המשודרת מדי שבת ברשת ב׳ של תאגיד השידור הישראלי. בין ספריו ניתן למנות את ״המסמר האחרון", "4 ימים על הנהר", "אימא ואבא יקרים: מחזה בשלוש מערכות", ו-"יום השנה לקארל שיינפלד".

יום חמישי, 12.5.22 בשעה 20:00

ז'קלין כהנוב בין שני עולמות: נסיכה ים תיכונית

הסופרת והמסאית ז'קלין כהנוב (1979-1917) חיה עד לשנתה העשרים וארבע בקהילה היהודית במצרים, הכירה את תרבות המהגרים בארצות הברית ובצרפת, ולבסוף בשנות השישים והשבעים התיישבה בישראל.

כהנוב חוותה אפוא בליל של דתות, לאומים ותרבויות, ואלה הפכו אותה לסופרת ומסאית רגישה ופורייה. בישראל התפרסמה בזכות מסותיה על הלבנטיניות, שקובצו בספרה "ממזרח שמש".

כיום היא מוכרת כיוצרת שהקדימה את זמנה, נסיכת הלבנט, מבשרת התרבות הים-תיכונית. היא הייתה הראשונה לנסח את האופציה הים תיכונית לישראלים החדשים. ההרצאה תעסוק בדמותה בכתביה ומורשתה של כהנוב.

המרצה פרופסור דוד אוחנה, הוא סופר, חוקר ומרצה אוניברסיטת בן-גוריון. פרופ' אוחנה מלמד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון וחוקר בכיר במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות.

בין ספריו ניתן למנות את "הומניסט בשמש: קאמי וההשראה הים תיכונית", "לא כנענים ולא צלבנים: מקורות המיתולוגיה הישראלית", "הכבול, העקוד והצלוב: אלבר קאמי וגבולות האלימות". בין הספרים שערך, "ז'קלין כהנוב: בין שני עולמות, מסות ופרקי התבוננות".

יום חמישי, 9 ביוני 2022, בשעה 20:00

$(function(){setImageBanner('e187f6eb-ca60-4f20-9685-f6b011fb6277','/dyncontent/2023/2/12/e960374e-11ea-41ca-b46e-f63254187ad1.jpg',15395,'עירייה אייטם כתבה ',525,78,false,20405,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה