ואלה תולדות הפיוט והמוסיקה האנדלוסית מאשדוד למיינסטרים הישראלי.
21.09.23 / 12:18
העיתון הכלכלי דה מרקר הקדיש כתבה נרחבת על מוטי מלכא ותולדות הפיוט והמוסיקה האנדלוסית מאשדוד עד למיינסטרים הישראלי . אשדוד נט מביא ציטוטים עיקריים מהכתבה ששופכת אור על ההתפתחות של התרבות האנדלוסית בישראל דרך העיר אשדוד.
במרכז לפיוט מטרוז, סוגרים השבוע את תוכנית העבודה ברחבי הארץ לעונת שירת הבקשות הקרבה ובאה מייד לאחר שמחת תורה.
49 אירועי בקשות בפריסה ארצית עם שני עוגנים מרכזיים באשדוד ובלוד לצד מיזמי תרבות מובילים כפי שרק מוטי מלכא יודע להביא למפת התרבות בישראל.
וזה הזמן היה לתת סקירה הכיצד מה שהיום הוא חלק בלתי נפרד מההוויה התרבותית הישראלית, החל את צעדיו הראשונים כאן בעיר אשדוד.
"יש אירועים מכוננים בחייו של אדם, אם התמזל מזלו, שמביאים אותו לממש את ייעודו", פותח מוטי מלכא, מנכ"ל המשכן לאמנויות הבמה באשדוד ויו״ר מטרוז, המרכז לפיוט בישראל את הראיון לעיתון הכלכלי דה מרקר. "יש לי, ברוך השם, חמישה ילדים, והילד השישי שלי הוא הייעוד שלי בחיים: ייסוד וקידום מוסדות תרבות בארץ".
מלכא, עוד מעט 65, עתיר תארים ועטור בשבחים ובפרסים, הצליח להביא לקדמת במת התרבות בישראל תרבויות ומסורות נפלאות של קהילות שהודרו ממה שקרוי המיינסטרים הישראלי. "אני משתדל שלא ליפול לידיים שמנסות 'לשאוב' אותי לנהי ובכי, כי זה רק מוריד אותי ממסלול היצירה והעשייה שבחרתי לי".
את מסעו במהפכת התרבות החל בשנת 1988. מלכא ניהל אז את מתנ"ס תקוותנו באשדוד, בו שימש סגן ראש העיר אלי בן-חמו כיו"ר הנהלת המתנ"ס. אותו בן-חמו ז"ל היה חזן ופייטן מהולל שהבין את החשיבות שבהנחלת עולם הפיוט העשיר לדור הצעיר.
בהמשך ייסד מלכא תריסר מרכזים ומוסדות, ביניהם המרכז לתרבות האנדלוסית ולפיוט בישראל, התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד - בשנת 2006 התזמורת זכתה בפרס ישראל על מפעל חיים בזכות תרומתה לחברה ולמדינה בהבאת עולם הפיוט והמוסיקה האנדלוסית הקלאסית כנדבך מרכזי בתרבות הישראלית. מלכא ולסרי, מייסדיה, קיבלו את פרס ישראל בשם התזמורת.
מלכא נזכר בעיתונאי שפנה אליו בעת קבלת פרס ישראל ושאל "קיבלת את פרס ישראל, עכשיו אתה יכול לנוח"! למחרת ישבתי לשדרג את תוכנית העבודה שלי להקמת ח"י מוסדות תרבות.
וכך גם ייסד תחרות העוד הבינלאומית ע"ש סמי אלמגריבי, פרס תור הזהב, כנס בינלאומי למוסיקה ותרבות אנדלוסית-לוד, פסטיבל אשדודשירה, פסטיבל תור הזהב, תחרות הקמנג'ה והקמנצ'ה הבינלאומית ע"ש ישועה אזולאי.
לימים, בשנת 2018, סגר מלכא מעגל, כשזכה בפרס גאון בתחום הנחלת מורשת יהדות צפון אפריקה ובפרס מפעל חיים של אמ"י איגוד אומני ישראל.
היום מלכא, במקביל לניהול המשכן לאומניות הבמה באשדוד, מנתב את זמנו הפרטי הפנוי למוסד התרבות שהקים בשנת 2020, אשר זוכה להצלחה גדולה בארץ ובעולם: מטרוז, המרכז לפיוט בישראל, בו הוא משמש כיו"ר בהתנדבות.
משכן לאמנויות הבמה אשדוד, מקיים פעילות תרבות ענפה לתושבי אשדוד והסביבה, כולל קטגוריות מגוונות במחול, תיאטרון, מוזיקה וזמר עברי לקהל של כ-10,000 מנויים, כולל מיטב התזמורות בארץ, ובהן הפילהרמונית הישראלית. המשכן מיסד ומפיק גם את פסטיבל מדיטרנה הבינלאומי למוסיקה, אמנות וטעמים ממדינות הים התיכון ופסטיבל אושפיזין מוזיקלי, לצד המיזם המאתגר JUDEO ARABB, בתמיכת המשרד לשת"פ אזורי. המיזם כולל קונצרט יהודי-מוסלמי ושירה בערבית ובעברית על ידי גדולי המוסיקאים ממרוקו ומישראל. רוב מוסדות ומפעלי תרבות אלה לא היו קודם לכן במפת התרבות של המדינה, וכעת משולבים בגאון במרקם הישראלי.
הפיכת בתי הכנסת למרכזי תרבות
אחד מהפרויקטים האחרונים שהקים מלכא הוא אנסמבל פייטנים מקצועי, תחת השם אנסמבל מטרוז, בראשותו של רבי דוד אדרי ובנו, אבי אדרי.
"החידוש הגדול הוא בהפיכת בתי הכנסת למרכזי תרבות. האנסמבל מופיע בלמעלה מ-50 קונצרטים בשנה בבתי כנסת ברחבי הארץ, עם עוגנים מרכזיים בעיר לוד בתמיכת ראש העיר רביבו, ובאשדוד. הופענו גם בשני פסטיבלים מהגדולים במרוקו: בפסטיבל למוזיקה סופית בפאס ובפסטיבל האנדלוסי באסווירא. בנוסף, אני פועל לקידום קיום הכנס הבין-לאומי למוסיקה אנדלוסית-לוד, לסירוגין בלוד ובאסווירא".
תחרות נוספת שלהשקתה אחראי מלכא היא תחרות הכינור והקמנג'ה, שמחדשת פעילותה בנתיבות, מקום מגוריו וקבורתו של ישועה אזולאי, כנר יהודי-מרוקאי ונגן קמנג'ה, מגדולי המוזיקאים הצפון אפריקאים בישראל. "בפרויקט הזה משתתפים יהודים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים, דתיים, חילונים, נשים, גברים, חבר'ה עם קעקועים ורסטות לצד נגנים עם רסטות וכיפה סרוגה. כבר הגיעה לתחרות הזו מתחרה מצוינת מיפן והשנה יתחרו בה צעירים ממרוקו.
לזה אני קורא רב תרבותיות מבורכת, שמשקפת זהות לאומית ואישית ומעידה הרבה על המקום שמאפשר לה להתקיים.
הדבר הבא של מלכא
"בימים אלה אני מקדם הקמת מוסד נוסף להוצאה לאור של פוסקים ופסיקות הלכתיות אורתודוכסיות של תלמידי חכמים ורבנים מיהדות ספרד וארצות צפון אפריקה. אלו פסיקות מקילות שמאפשרות להתמודד עם התמורות שמביאות איתן רוחות הזמן והמקום במשך הדורות. בעיניי חייבים להביא אותן לידיעת הציבור הרחב,
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
