הסיכוי הפוטוגני של המתמודדים לראשות העיר
01.08.18 / 22:09
לא התמונה קובעת אלא המצולם - אורי קריספין, האיש והעדשה, בוחן את תמונות הקמפיינים של המתמודדים לראשות העיר
ראשית אני נגד פוטושופ קיצוני ולשדר משהו שהוא לא אמיתי במערכת בחירות כל כך גורלית. הייתי מעדיף תמונות מהשטח יותר מאשר תמונות מרוטשות. להשיר מבט אל מול הצלמה משדר כנות, תמונה של "תסתכלו לי בעיניים" מזמינה יותר מאשר תמונה צדדית.
הייתי משנה בדחיפות את התמונה של לסרי ועדיין לא מאוחר לתמונה פרונטלית. לא מזמן צילמתי את הראיס לכתבת חג, הלוקיישן הראשון שבחרתי לצלם את יחיאל הייתה בשכונה ברובע ב', מהשכונות לקומה החמישית בביניין העירייה.
שמעון כצלנסון בחר את כיכר המפרשיות כרקע לתמונת הבחירות שלו. הייתי מצלם אותו דווקא בים. הים כאן לפני כיכר המפרשיות ואין מקום יותר סמלי מאחד שרוצה להגיע לקומה החמישית ולהצטלם שם.
הלן גלבר מציגה כוח, עצמאות ורגישות. המילה גברתי מביעה מעמד. עם ספרים ברקע ומנורת שבעת הקנים ברקע, מישהו אמר פה חוק הלאום?
אחרון ברשימה הוא אלי לחמני. כמו הלן ושמעון הוא בחר להצטלם עם מבט בגובה העיניים לבוחר. רקע לבן מבליט את המועמד נטו ולא משהו אחר מסביב וזה די מזכיר לי תמונת פספורט נקיה וחלקה שנהפכה לצילום הפורמלי והרשמי שלי.
הבחירות ב-30.10 אומרים שהולך להיות קרב צמוד מהבחירות הקודמות. בסופו של דבר למילה פוטוגני יש משמעות - מי מצטלם הכי טוב ולמי יש את הצד הכי נכון לתמונה מושלמת ומוצלחת. ובבחירות כמו בכל מסע בחירות לא התמונה קובעת אלא המצולם.
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
