הדבר הראשון שלמדתי על בשרי כשנחתי באשדוד היא הנשיקה המסורתית, באתי ממקום ששם כדי לומר שלום לוחצים ידיים אחד לשני ואז באה עיר החוף ולימדה אותי משהו רומנטי יותר, נשיקה. כן, נשיקה . הלכתי אחורה בשנים לבדוק אם זה עניין גם של גברים והופתעתי לגלות שהנשיקה היא מחווה גופנית של אהבה וזה לא משנה באיזה מין אתה. אניוואי, הפנמתי מה פה קורה פה והתחלתי להעיף נשיקות על ימין ועל שמאל. עם בנות תרגלתי עם הלשון ועם גברים לחי אל לחי ושום מילה על לשון.

למדתי עוד שאשדודים הם אנשים מאוד מאוד חמים ותמיד צריך לאהוב אותם וזה ממש לא משנה מה אתה מרגיש." תאהב אותם תמיד בקול רם" אמר לי מישהו. תאמת, שבהתחלה היו לי רגעים לא נעימים והייתי צריך לעבור מדרכה כדי לא להתנשק, ואז התרגלתי לטקס ותמיד אמרתי בקול רם שאני נשאר במדרכה ושאחרים יעברו מדרכה ומצדי גם עיר כי אני לא מתכוון לוותר על הנשיקה.

בימים טרופים אלו בזמן שנגיף הקורונה השבית כל חלקה אהובה ושמחה בעיר, הנשיקה חסרה לי מאוד, חסר לי המגע, וחסרה לי החמימות של האשדודים שעם הזמן למדתי להכיר ולהתחבר. מעיר שוקקת וסואנת לעיר מושבתת וריקה בלי תנועה וכן, אין את מי לנשק ברחובות. כולם עם מסיכות וכפפות ואפילו ללחוץ יד אי אפשר.

ימי שישי בעיר תמיד היו תוססים, קבלות שבת מקצה לקצה ואין כזה דבר שכמה שעות לפני כניסת השבת לא נטבול חלה בצלחת דג שמוגשת עם מבחר מגוון של סלטים. או אפילו סתם אמריקנו (הקפה הכי מפורסם בעיר אפילו יותר מחיים רביבו). נשיקות, חיבוקים, ג'מעה, צחוקים זה היה השישי שלי ושל כל מי שקורה לעצמו אשדודי טהור וכן, גם הוא נלקח מאיתנו. ימים לא קלים עוברים על כולם ועלי בפרט.

"אלוהים זורק לנו קוביות לפעמים ולא שואל אותנו אם יש לנו חשק לשחק". והפעם יסלח לי בורא עולם אין לי חשק לשחק את המשחק הזה ואין לי שום בעיה לקבל מארס ממנו למרות שאני ווינר בנשמה ואין כזה דבר אצלי להרים ידיים. כללי המשחק התחלפו בכללים של הישרדות, מחשבות ושעמום אחד גדול ושום מילה על נשיקה. הסיפוק הכי גדול בכל הסיפור הזה היא המשפחה. בורא עולם שולח פה מסר ברור לאלו שכל חייהם הקדישו לעבודה, ובקושי ראו את הילדים תעשו רגע פאוזה מהחיים ותשננו את נושא המשפחה מחדש.

תתקרבו, תאהבו, תשחקו, תחבקו ואל תשכחו להתנשק כמה שיותר. מסכנים עתי וארבל שלי הפנים שלהם כל כך אדומות מנשיקות שהם היו מאוד שמחים לחזור לבטן אמם. לך תסביר להם מה נשיקה עושה לי.

לסיום, אשדוד עשתה לי תמיד טוב והיא תמשיך לעשות לי טוב בתקווה לימים טובים ובריאים וביחד נעבור את זה בשלום. קבלו נשיקה ממני (בלי לשון האא) וגם חיבוק. תזכו למצוות ולעשות.