הגשת תביעה

בכל נושא מהותי הנוגע לילדים, כאשר אין הסכמה בין ההורים, פתוחה בפני כל אחד מהם האפשרות להגיש תביעה אל בית המשפט לענייני משפחה. אחת המחלוקות המרכזיות המתעוררות בקרב זוגות גרושים נסובה על מסגרת החינוך לילדים. בדרך כלל המקור למחלוקת הוא  על רקע שוני באורח החיים של ההורים, למשל כאשר האחד חילוני והשני דתי. במצב זה, הורה אחד דורש כי הילדים יתחנכו בבית ספר חילוני ואילו ההורה השני דורש כי הילדים יתחנכו בבית ספר דתי.

כפי שיוסבר להלן, העקרון המנחה את בית המשפט בבואו להכריע בעניין זה, הוא טובת הילד כאשר הנטייה היא לא לשנות את המסגרת בה לומדים הילדים. האם הגשת תביעה היא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מחלוקות בנושא זה בין הורים גרושים? התשובה היא בשלילה. מאבק משפטי יוצר חוסר וודאות עבור שני הצדדים בדבר התוצאה והוא כרוך בעלויות לא מעטות. יתרה מזאת, יש בו כדי להסלים את המתח הקיים גם כך בין ההורים, דבר אשר בוודאי אינו מטיב עם הילדים. על כן, לפני שפונים להגשת תביעה, כדאי ולנסות הליך של גישור, במסגרתו ינסו הצדדים להגיע לפתרון מוסכם.  

פנייה לגישור

הדרך להגשת תביעה תמיד פתוחה בפני הצדדים ולאור החסרונות שבניהול מאבק משפטי, לא כדאי למהר להגיש תביעה. מומלץ לנסות קודם לכן, להגיע לפשרה מוסכמת ששני הצדדים יהיו מרוצים ממנה. הליך הגישור היא מסגרת טובה מאוד למטרה זו, היות שמדובר בהליך וולונטרי שאינו מחייב את הצדדים והם רשאים להפסיקו בכל שלב. במסגרת פגישות הגישור, יציגו ההורים את טענותיהם ורצונם בפני המגשר, שהנו צד ניטרלי לחלוטין. תפקידו של המגשר הוא לנהל את הדיון בין הצדדים ולהקפיד כי זה יהיה יעיל, ענייני ומכבד.

המגשר ימקד את לב המחלוקת בין ההורים ויציע להם פתרונות לפשרה המתאימים לנסיבות המקרה. לעניין זה חשוב לציין, כי הליך הגישור רלוונטי רק כאשר ישנה נכונות כנה ואמיתית מצד שני הצדדים להידברות. אם מי מהצדדים מגיע להליך כאשר הוא מבוצר בעמדתו וללא הבנה כי הגעה לפתרון מחייבת פשרה הדדית, אין טעם בקיום הליך של גישור ויש להגיש תביעה אל בית המשפט, אשר יכריע בין הצדדים בסוגיה זו.

עקרון טובת הילד

כאמור מעלה, כאשר בית המשפט נדרש להכריע במחלוקת בין הצדדים לעניין חינוך הילדים, העקרון המנחה אותו הוא טובת הילד. לשם כך נעזר בית המשפט בתסקיר עובדת סוציאלית ולעיתים גם בחוות דעת מקצועית של מומחה הממונה מטעם בית המשפט כגון פסיכולוג חינוכי. כמו כן, במקרים המתאימים, בית המשפט יראיין את הילד עצמו ויברר מהו רצונו באשר למסגרת החינוכית, כאשר לדעתו של הילד יכול ויהיה משקל משמעותי מאוד בהחלטת בית המשפט.

חשוב לציין כי ככלל, בית המשפט נוטה שלא לשנות את המסגרת הנוכחית בה שוהה הילד אשר אליה הוא רגיל ואותה הוא מכיר. זאת מתוך הנחה כי הדבר יפגע בתחושת היציבות שלו ועלול ליצור תחושות של חרדה, חוסר ביטחון, בעיות בהתפתחות וכיו"ב. יחד עם זאת, כאשר סבר בית המשפט כי המסגרת הנוכחית אינה מטיבה עם הילד והחלופה המוצעת על ידי ההורה האחר היא טובה יותר, יכול ויורה על השינוי.

האם ניתן למנוע מחלוקת בין הצדדים?

עד כה סקרנו את האפשרויות העומדות בפני שני ההורים, בעת מחלוקת בסוגיית חינוך הילדים. באפשרותם להגיש תביעה לבית המשפט או לפנות להליך של גישור בניסיון לגבש פשרה מוסכמת. סוגיה זו מעוררת גם את השאלה, האם ניתן למנוע מלכתחילה את התגלעותן של מחלוקות בין הצדדים בנושא זה. ובכן, כאשר הליך הגירושין כולו מתנהל בדרך של שלום ובני הזוג עורכים הסכם גירושין ללא התערבותו של בית המשפט, אזי ניתן בהחלט למנוע או לכל הפחות לצמצם את הסיכוי למחלוקת משמעותית בין הצדדים. מדוע?

ראשית משום שכאשר הצדדים מצויים במצב של הידברות וכבוד הדדי, גם כאשר נוצרים חילוקי דעות בנוגע לילדים, מצליחים הם להגיע להסכמה. שנית, עריכת הסכם גירושין המתייחס באופן מפורט לנושא חינוך הילדים, מקטינה מאוד את הסיכוי להיווצרותה של מחלוקת משמעותית בין ההורים בעניין זה היות והנושא נדון בהרחבה ובני הזוג גיבשו הסכמות אשר עוגנו בהסכם. יודגש כי אמנם הסכם גירושין אינו מונע ממי מהצדדים לפנות אל בית המשפט, אולם כאמור מעלה, בית המשפט אינו נוטה לשנות את המצב הקיים אלא אם הדבר משרת את טובת הילד. כך שמחד, עריכת הסכם גירושין מעניקה וודאות משפטית ברמה גבוהה ומאידך, אין המדובר בעניין אבסולוטי אלא כזה הנתון תמיד לשינוי, בהתאם לנסיבות ובית המשפט יורה על שינוי אם סבר כי הדבר משרת את טובת הילד.

עו"ד אפרת חורי הרוש – דיני משפחה