1.3 מיליארד שקל - זה הסכום שאיתרו 600 אלף גולשים בחשבונות האבודים בבנקים בשנה האחרונה, כך עולה מנתוני הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. בדיוק לפני שנה, בספטמבר 2016, השיק בנק ישראל את "הר הכסף", אתר המאפשר קבלת מידע על חשבונות ופיקדונות ללא תנועה בבנקים. כעת, שנה לאחר ההשקה, המספרים שמאחורי פעילות האתר. 

מנתוני בנק ישראל עולה כי מאז השקת הר הכסף נכנסו אליו כ-2.5 מיליון גולשים. בכ-600 אלף כניסות קיבלו הגולשים תוצאות המעידות על כך שיש ברשותם חשבונות ופיקדונות ללא תנועה ועליהם לפנות לבנק להמשך בירור.

כ-500 אלף כניסות אשר הניבו תוצאה חיובית היו עבור חיפוש חשבונות ופיקדונות ללא תנועה, וכ-100 אלף כניסות היו עבור חיפוש חשבונות נפטרים. 

כמה כסף נשאר היום בהר הכסף? מהנתונים עולה כי נכון להיום קיימים במערכת הבנקאית כ-476 אלף חשבונות בנק ופיקדונות ללא תנועה של יחידים, אשר כוללים סך מצטבר של כ-5.2 מיליארד שקל.

זאת לעומת ספטמבר 2016, אז היו 480 אלף חשבונות בנק ופיקדונות בסך מצטבר של כ-9 מיליארד שקל. כלומר בתוך שנה הסכומים המוגדרים כ"מנותקים" הצטמצמו ב-3.8 מיליארד שקל. 

כיצד התכווצה כך כמות הכסף? בפיקוח על הבנקים מסבירים כי במקביל לסכום שאיתר הציבור - 1.3 מיליארד שקל, ביצעו הבנקים מהלכים יזומים לאיתור לקוחות - בהוראת בנק ישראל שגם הורה לבנקים להגיש דוחות תכופים על פעילותם בתחום. פעילות יזומה זו הביאה לאיתור יזום של לקוחות המחזיקים בסכום מצטבר של כ-2.5 מיליארד שקל נוספים. 

מספר חשבונות הבנק של נפטרים עומד כיום על כ-78 אלף, אשר כוללים כ-1.3 מיליארד שקל. בספטמבר 2016 היו 64 אלף חשבונות בנק של נפטרים, ובהם סכום מצטבר של כ-1.3 מיליארד שקל.

הנתונים מראים כי למרות שהציבור נכנס לאתר ומאתר חשבונות וכספים אבודים, מדי חודש מצטרפים חשבונות רבים שנכנסים להגדרה של "מנותקי קשר", ולכן מספרם עדיין גדל. 

האתגר: מידע על חשבונות של נפטרים

חשבונות ללא תנועה כוללים פיקדונות שלא בוצעה בהם פעילות והבנק לא הצליח ליצור קשר עם בעליהם סמוך למועד פירעונם, במשך חודשיים לפחות. כ

מו כן נכללים בקטגוריה חשבונות עובר ושב שלא בוצעה בהם פעילות במשך עשרה חודשים, והבנק לא הצליח לאתר את הלקוח במשך חודשיים לאחר מכן. 

הממשק לאיתור חשבונות שהושק בשנה שעברה, מצטרף לאתר "הר הכסף" הראשון שהשיק משרד האוצר לפני שלוש שנים - לאיתור חסכונות פנסיונים (ולכן הממשק של בנק ישראל מכונה גם "הר הכסף 2"), כך שבאותו עמוד אינטרנט ניתן לקבל את המידע על כלל החסכונות והפיקדונות. 

עד הקמת הממשק, בשנה שעברה, לא היה קיים מאגר מידע מרכזי הכולל נתונים על כספים ללא דורש. הבנקים לא התאמצו יותר מדי לאתר את אותם בעלי החשבונות, והלקוחות נדרשו לבצע עבודת בילוש ופנייה בכתב לכל אחד מהבנקים.  

כמו כן, להבדיל מחשבונות ופיקדונות של אזרחים חיים, בהם הבנקים יכולים לנסות לאתר את בעל החשבון, בחשבונות נפטרים אין לבנקים גישה למאגרי מידע של נפטרים.

לעתים גם קיים קושי לדעת מיהו היורש החוקי של בעל החשבון, אלא אם הוא פנה ביוזמתו לבנק והביא אסמכתא לכך. לכן, בין היתר, חל גידול מתמיד במספר החשבונות מנותקי הקשר של נפטרים. 

בפיקוח מציינים כי בשל הצורך בהצגת צו ירושה או צו קיום צוואה לבנק במקרים כאלו, בקרוב יחל שיתוף פעולה עם רשם הירושות במטרה לפעול להפצת המידע על קיומו של הר הכסף לכל מי שמגיש בקשה מקוונת לפתיחת תיק ירושה, כך שיוכל לבצע את הבדיקה באופן מיידי כשבידו האסמכתא לקבל מידע נוסף ובמקרה הצורך גם לבצע פעולה. 

המפקחת על הבנקים, חדוה בר אמרה בנושא: "הירידה המשמעותית ביתרות בעקבות השקת אתר 'הר הכסף 2', מעידה על שיפור המודעות הפיננסית של הציבור ועל הצלחת העבודה הרבה שנעשתה בבנקים כדי לאתר את הלקוחות, כחלק מתהליך השקת האתר. 

"יחד עם זאת, קיימים לקוחות רבים נוספים שהנם בעלי חשבונות בנק ופיקדונות ללא תנועה בבנקים. אני קוראת לציבור הרחב לנצל את הכלי הידידותי שפותח עבורו ולהיכנס לאתר האינטרנט על מנת לבדוק, ללא עלות ובצורה קלה ופשוטה, האם יש ברשותו חשבונות בנק או פיקדונות ללא תנועה". 

איזה מידע יימסר ללקוח באתר ביחס לחשבונות אלו?

"המידע שיימסר באמצעות האתר יכלול רק את שם הבנק בו נמצא הפיקדון ללא תנועה. לא יימסר מידע על גובה היתרה בחשבון, סוג החשבון או מספר החשבון.

כדי לברר מהי היתרה הקיימת בחשבונות אלו הלקוח צריך לפנות לבנקים שבהם נמצאו החשבונות או הפיקדונות. פרטי ההתקשרות עם הבנקים מצוינים באתר", פירטה בר. 

יש לציין שבחלק מהפיקדונות הללו מדובר ביתרות כסף נמוכות של מאות שקלים בודדות ואף פחות מכך.