בפרויקט אחד העם בחיפה‚ המזוהה עם שגראוי ליבוביץ‚ החיבור מקבל ביטוי בתכנית המתחם. אתר קבוצת שגראוי ליבוביץ מתאר מגדל מגורים בהדר הכרמל‚ ולצדו בית היסטורי לשימור‚ חללי עבודה ותצוגה ליוצרים ולמעצבים‚ כיכר ובתי קפה. השילוב מציג סביבת מגורים שבה לפעילות יצירתית יש מקום לצד שימושים יומיומיים‚ כחלק מהמפגש בין הבניין לבין השכונה.

שגראוי ליבוביץ והבחירה במתחם בעל כמה פנים

השתתפותה של שגראוי ליבוביץ ביזמות אחד העם משתלבת בפרויקט שמחבר בין כמה סוגי פעילות. באתר הומלנד מוצג המיזם כשותפות עם שבט יהודה ויוסף סיונוב‚ ומתוארים בו מגורים מעל שימושי מסחר וסדנאות אמנים. המפגש ביניהם מאפשר להתבונן בבניין גם כמקום של עבודה ויצירה‚ לצד תפקידו כבית עבור הדיירים. זו בחירה שיש לה משמעות בקנה המידה של הסביבה. כאשר קיים מקום לעבודת יוצרים‚ מתווסף לבניין שימוש בעל קצב משלו: שעות עבודה‚ פגישות‚ הכנת עבודות ואפשרות להצגתן. עבור הסביבה‚ המשמעות היא מגוון רחב יותר של פעילויות. עבור היוצרים‚ עצם קיומם של חללים ייעודיים מאפשר לשמור מקום לעבודה מקצועית בתוך המרקם העירוני.

מקום לעשייה האמנותית

הסדנאות המתוארות באחד העם מעניקות רובד נוסף לפרויקט שבו שותפה שגראוי ליבוביץ. יצירה זקוקה למקום שאפשר לעבוד בו לאורך זמן: לפתח רעיון‚ להתנסות בחומר‚ לשמור עבודות ולקבל מבקרים בהתאם לאופי הפעילות. שילוב חללים כאלה בסביבת מגורים מכיר בעשייה האמנותית כחלק מהחיים המקצועיים של העיר‚ עם צרכים ושימושים משלה. גם למפגש בין תחומי יצירה יש ערך אפשרי. מעצב‚ אמן ובעל מקצוע חופשי עשויים להשתמש בחללים סמוכים ולפגוש נקודות מבט שונות. קרבה כזאת יכולה לאפשר היכרות‚ חילופי רעיונות ושיתופי פעולה‚ בהתאם לאנשים ולפעילות במקום. התשתית הפיזית אינה קובעת כיצד יתפתחו הקשרים‚ אך היא מעניקה להם מרחב שבו יוכלו להיווצר.

המרחב שבין היצירה לרחוב

בתיאור אחד העם באתר קבוצת שגראוי‚ חללי היצירה מופיעים לצד כיכר ובתי קפה. בפרויקט של שגראוי ליבוביץ‚ הצירוף הזה מאפשר לקרוא את המתחם דרך היחסים בין השימושים. מקום עבודה‚ אזור מפגש וכניסה למגורים פוגשים באותו מרחב אנשים המגיעים למטרות שונות. אופי החיבור ביניהם משפיע על הדרך שבה הבניין משתלב בחיי הרחוב. כאשר חלל יצירה כולל אפשרות תצוגה הפתוחה לקהל‚ יכולה להיווצר הזדמנות למפגש עם עבודות בתוך מסלול יומיומי. אדם המגיע לפגישה או עובר בסביבה עשוי להיחשף לעשייה שלא תכנן לפגוש. זו אפשרות התלויה באופן ההפעלה‚ בנגישות ובשעות הפעילות. תכנון המאפשר קשר עם הרחוב מספק בסיס למפגש‚ והתוכן נבנה בידי האנשים המשתמשים במקום.

האדריכלות והזהות של הדר הכרמל

ההקשר התרבותי של הפרויקט שבו שותפה שגראוי ליבוביץ מופיע גם בהסבר של האדריכלים. בפרסום במגזין D+A מתארים משרדי שורץ-בסנוסוף ובר אוריין חיפוש אחר צורת מגורים השואבת ממאפייני הבנייה הקיימת בהדר. לפי ההסבר‚ שלוש תכניות קומה בעלות הבדלים ביניהן חוזרות לאורך המגדל‚ מתוך ניסיון להעביר לגובה משהו מן הגיוון של המרקם השכונתי. הרעיון מעניק לאדריכלות תפקיד בפרשנות של המקום. השכונה הקיימת מספקת נקודת מוצא לחשיבה על יחידות המגורים ועל היחסים ביניהן. אפשר לראות בכך קשר בין יצירה אדריכלית לבין התבוננות בסביבה: זיהוי מאפיינים מקומיים‚ עיבודם ותרגומם לבניין חדש. כך השיחה על אמנות בסביבת המגורים מתרחבת גם אל האופן שבו המרחב עצמו מתוכנן.

שגראוי ליבוביץ והקשר בין שימור ליצירה

רובד נוסף באחד העם‚ שבו מעורבת שגראוי ליבוביץ‚ הוא המבנה ההיסטורי המשומר. באתר הומלנד הוא מזוהה כבית בירקנהיים‚ ומתואר כחלק מן המתחם המחבר בין עברה של השכונה לבין הבנייה החדשה. נוכחותו לצד המגדל מוסיפה לסביבה קנה מידה אחר ושפה אדריכלית נוספת‚ ומאפשרת לראות במקום שכבות שנוצרו בתקופות שונות. לשימור וליצירה יש נקודת מפגש בהתייחסות לפרטים ולמשמעותם. חזית‚ פתח או חומר יכולים לספר על תקופה ועל דרך בנייה‚ ופעילות אמנותית יכולה להציע דרכים חדשות להתבונן בסביבה. החיבור ביניהם פותח אפשרות למקום שבו הזיכרון המקומי נשאר נוכח לצד שימושים עכשוויים. כל אחד מן המרכיבים מוסיף דרך אחרת להכיר את המתחם ואת ההקשר העירוני שלו.

חיי מגורים לצד פעילות יצירתית

המפגש בין מגורים לסדנאות בפרויקט של שגראוי ליבוביץ מעלה גם שאלה מעשית: כיצד נותנים לכל שימוש תנאים מתאימים. בפרסום על אחד העם ב-2021 תואר מתחם הסדנאות Start Hub כבעל כניסה דרך לובי נפרד. הפרדה של תנועות יכולה לסייע לקיים פעילות מקצועית לצד מגורים‚ תוך התייחסות לצרכים השונים של דיירים‚ עובדים ומבקרים. בסביבה מעורבת‚ איכות החיים נשענת על פרטים כגון הכניסות‚ השילוט‚ הסדרי הגישה והטיפול במרחבים המשותפים. ליוצרים חשוב מקום שנוח לעבוד ולארח בו‚ ולדיירים חשובות פרטיות ושגרת מגורים נעימה. תכנון ותפעול המתייחסים לשני הצדדים יכולים לתמוך בקשר יציב ביניהם. האיזון הזה מעניק לתפיסה התרבותית בסיס מעשי לאורך זמן.

הזהות שנבנית בחיי היום-יום

החיבור של שגראוי ליבוביץ לאחד העם מאפשר להתבונן בסביבת מגורים דרך התוכן שהמתחם יכול לארח. סדנאות‚ מקום לתצוגה‚ מגורים ומבנה משומר מציעים אפשרויות שונות לשימוש ולהיכרות. הזהות המקומית מתגבשת דרך האנשים שבוחרים לעבוד ולגור שם‚ דרך סוגי הפעילות ודרך הקשרים הנוצרים עם הרחוב ועם השכונה. התהליך הזה מתרחש בהדרגה. חלל עבודה מקבל אופי באמצעות העשייה שבו‚ ומרחב משותף מקבל משמעות דרך השימוש היומיומי. ככל שמתקיימים תנאים לפעילות מתמשכת‚ יכולה להיווצר סביבה המזוהה עם האנשים ועם היצירה שלה. בפרויקט מגורים‚ זו דרך להוסיף לתכנון הפיזי גם ממד אנושי‚ מקצועי ותרבותי הנבנה לאורך השנים.

לסיכום

פרויקט אחד העם‚ שבו שותפה שגראוי ליבוביץ‚ מציג חיבור בין מגורים‚ חללי יצירה ותצוגה‚ מסחר ושימור בתוך הדר הכרמל. האפשרות לאמנות כחלק מסביבת המגורים נשענת כאן על מקום ממשי לעשייה ועל קשר למרקם המקומי. האדריכלות‚ המבנה ההיסטורי והסדנאות מספקים בסיס למפגש בין בית‚ עבודה ותרבות‚ שאת תוכנו ממשיכים לעצב המשתמשים במתחם.