לא רק רופאים

כאן המקום לציין שרשלנות רפואית היא לא מנת חלקם של רופאים גרידא, רבים מבין העוסקים בתחום הרפואה, עלולים להתרשל מתפקידם, החל מטכנאי הרנטגן, הרוקח/ת, או האח/ות, רובם ככולם עלולים להתרשל בתפקידם. מספיק שטכנאי הרנטגן לא כיסה את המטופל כיאות בעת הצילום וגרם לו נזק בשל הקרינה, או שהרוקח טעה בשם התרופה והביא בשגגה תרופה לא נכונה למטופל. אחות או רופא שהתבלבלו במינוני תרופה מסוימת וגרמו לנזק, גם מקרה שכזה עשוי להיות רשלנות רפואית. נדבך נוסף של רשלנות רפואית, הוא היעדר הסכמה להליך רפואי מדעת, כלומר, המטופל לא קיבל את מלוא המידע הנחוץ ולכן קיבל החלטה שגויה לביצוע או אי ביצועו של הליך מסוים. רק במקרים מסוימים ובאישורה של ועדת האתיקה, כאשר מסירת המידע תיפגע במטופל, רשאי המטפל לא למסור לו את מלוא המידע. 

כיצד מוכיחים רשלנות?

ברוב המקרים, הוכחת רשלנות רפואית תיעשה באמצעות פנייה לרופא מומחה בכיר יותר שיאלץ להעיד שניתן היה לאבחן מקרה כזה או אחר מוקדם יותר או לטפל באופן ראוי יותר בחולה כזה או אחר, לכן במקרים אלו נחוץ שיהיה לכם עורך דין נזיקין טוב שיודע לאתר את הרופא המומחה שהוא האורים והתומים בתחומו, מכיוון שלא פעם עלולים להיות מקרים של רופאים שבוחרים לא לערער על החלטות של הקולגות שלהם בכדי לא לפגוע בהם ואז עניין הוכחת הרשלנות יהיה קשה יותר. בנוסף, בכדי להוכיח רשלנות, עלינו להוכיח קשר ישיר בין ההתרשלות לבין ההחמרה במקרה הרפואי. 

התיישנות

במקרים רפואיים רבים במקרה של רשלנות רפואית, קיים חוק התיישנות, שהוא 7 שנים מיום גילוי הפגיעה, אך אם התובע לא היה מודע לפגיעה בעת המקרה, ניתנת הארכה ל-10 שנים. כאשר מדובר בקטינים, תקופת ההתיישנות תחול רק מיום שמלאו לקטין 18 שנים. למעשה מרגע שהתגלה הקשר הנסיבתי בין הרשלנות הרפואית לבין הפגיעה שאירעה למטופל בגינו, מתחילה הספירה לאחור של חוק ההתיישנות. 

תיעוד

נושא התיעוד הוא אחד החשובים בכל הנוגע לתביעות רשלנות רפואית. חשוב לשמור על כל המסמכים הרפואיים המתעדים את הפגישות עם הרופאים וכמו כן לשמור על צילומים המתעדים את המצב הרפואי בזמן אמת, שכן מטבען של פציעות, הן מחלימות ולעיתים לא ניתן לראות זאת בזמן אמת.