מה אומר החוק ואיך בתי הדין לעבודה או בתי המשפט מפרשים את החוק?

חשוב להבין החוק למניעת הטרדה מינית אינו מתייחס ליחסים מיניים בהסכמה,  או ליחסי אהבה בין בני זוג. ההיבט הרלוונטי לרומנים במקום העבודה נוגע ליחסי מרות. יחסי מרות מתקיימים כאשר צד אחד במערכת היחסים מחזיק בעמדת כוח רשמית או בלתי רשמית ביחס לצד השני. במקרים של הצעות או התייחסויות מיניות, החוק קובע כי באם מדובר במצב יחסי מרות אין צורך להוכיח שהאדם הכפוף הראה למטריד שאינו מעוניין בהתייחסויות או ההצעות המיניות.

עו"ד אתי חסיד המתמחה בייצוג נתבעים בהטרדה מינית "העמדה שלי בעניין הזה שואבת השראה מעמדתה של ד"ר אורית קמיר שהייתה ההוגה והמנסחת הראשית של החוק למניעת הטרדה מינית. לתפישתה מאז חקיקת החוק בית הדין הארצי לעבודה מרחיב את תחולת החוק ואוסר התנהגויות שאינן מנויות בחוק וזאת לרבות בעילה אסורה בהסכמה ורומנים בהסכמה חופשית במסגרת יחסי מרות בעבודה. כיוון שכך, לתפישתה של ד"ר קמיר, בית הדין עומד על כך שסמכותו מכוח החוק חלה על כל סוגי הקשרים האינטימיים שמתרחשים במקומות עבודה. וזאת למרות שבית המשפט העליון שב וקבע שרשימת ההטרדות המיניות האסורות בחוק היא סגורה  והיא כוללת רק את שש ההתנהגויות שקבועות בחוק. ולכן סקס בהסכמה שאין בו ניצול לרעה של מרות לא אסור בחוק ואף בית משפט לא רשאי לדון בו. כאשר מדובר ביחסי מין שאינם בהסכמה, כגון אינוס ובעילה אסורה הסמכות היא של בית המשפט ולא של בתי הדין לעבודה."

בהתאם לתפישת בתי הדין לעבודה, האחריות של הממונה (בעל המרות) מתיישבת עם היעדרו של אזכור מפורש ליחסי מין מלאים בחוק למניעת הטרדה מינית באמצעות פרשנות תכליתית ומרחיבה, המכלילה יחסי מין מלאים בגדר "מעשה מגונה" או "הטרדה מינית". פסיקת בתי המשפט מבהירה כי אין בכך פגיעה בלתי מידתית באוטונומיה, שכן הדין אינו מתערב ביחסים חופשיים מרצון, אלא מגן על כבוד האדם במצבים שבהם פערי הכוחות ויחסי המרות פוגמים בהסכמה החופשית והופכים אותה ל"טכנית" בלבד.

הבסיס לאחריות הם יחסי מרות?

השאלה בדבר הלגיטימיות של רומן בעבודה היא במישור האירגוני. מבחינות אירגונית יש טעם לפגם כאשר ממונה מצוי ברומן בעבודה עם כפיפה,  בעיקר בשל החשש למשוא פנים.

עו"ד חסיד:  "במצב הדברים היום, מערכת יחסים אינטימית ("רומן") במקום העבודה, בפרט כאשר היא מתקיימת בין ממונה לבין עובדת הכפופה לו, טומנת בחובה סיכונים משפטיים ומשמעתיים משמעותיים ביותר; הדין מקים חזקה משפטית לפיה קשר כזה מבוצע תוך ניצול יחסי מרות ועולה כדי הטרדה מינית, ומטיל על הממונה נטל הוכחה מוגבר לסתור חזקה זו. אף על פי שהחוק למניעת הטרדה מינית אינו כולל במפורש קיום יחסי מין מלאים בהסכמה, פסיקת בתי המשפט פירשה את הוראות החוק ככוללות גם יחסי מין מלאים. נקבע כי פרשנות אחרת תוביל לתוצאה בלתי מתקבלת על הדעת, לפיה דווקא קיומם של יחסי מין מלאים (להבדיל ממעשים מגונים קלים יותר) ישלול את קיומה של הטרדה מינית. מעשה של בעילה אסורה בהסכמה כולל בתוכו את כל רכיביו של המעשה המגונה, ולכן נכלל בעבירת ההטרדה המינית."

כאשר מתקיימת מערכת יחסים אינטימית בין עובד בכיר לעובדת זוטרה ממנו בהיררכיה הארגונית, קיימת חזקה משפטית כי הדבר נעשה תוך ניצול יחסי המרות שביניהם. חזקה זו מעבירה את נטל ההוכחה אל העובד הבכיר להוכיח, ברמת הוכחה מוגברת, כי לא היה ניצול של יחסי המרות וכי הקשר לא היה קשור כלל למעמדו או להשפעתו בארגון.

עו"ד חסיד: "הסיכון המשפטי לקביעת קיומה של הטרדה מינית גובר באופן דרמטי כאשר מערכת היחסים מתמצה ביחסי מין מזדמנים בין כותלי מקום העבודה (כגון במקלט או בחדר ביטחון) ללא סממנים של קשר זוגי או רומנטי אמיתי מחוץ לשעות העבודה. יחסים כאלה נתפסים כבעלי "ריח חריף של ניצול" ואינם זוכים להגנת המשפט. כדי לסתור את חזקת הניצול, על הממונה להוכיח כי התקיים "עניין אמיתי ורצון מוסכם של שניים", אשר עשויים להתבטא בקשר שאינו מוגבל למסגרת העבודה בלבד."

חובת דיווח

גם במצבים שבהם מתפתח קשר רומנטי כן ואמיתי בהסכמה הדדית, מוטלת על הממונה חובה מפורשת לדווח על כך לממונים עליו במקום העבודה. הימנעות מדיווח על קשר אינטימי עם כפיף מהווה עבירת משמעת והפרת חובת נאמנות כלפי המעסיק. בנוסף, קיום יחסי מין בפועל במקום העבודה מהווה התנהגות חריגה הפוגעת במרקם יחסי האנוש ויוצרת מתיחות בקרב עובדים אחרים.

עו"ד חסיד: "כדי לאזן בין ההגנה על העובדים לבין החופש לפתח קשרים אישיים במקום העבודה, נקבע כי ממונה המעוניין לקיים קשר רומנטי אמיתי וכשר נדרש לפעול באופן אקטיבי לביטול יחסי המרות (למשל באמצעות דיווח לממונים והפרדה מקצועית). בהיעדר פעולות אלו, ובמיוחד כאשר הקשר מתמצה ביחסי מין מזדמנים במקום העבודה, הממונה נושא באחריות המלאה ובסיכון המשפטי הנלווה לכך.

האשמה בהטרדה מינית משפיעה על כל היבט בחייו של הנאשם או הנילון, שחשוף, לפגיעה מקצועית מיידית, השעיה, הרחקה ממקום העבודה, ולעיתים אף פיטורין מיידיים. החשוד בהטרדה מינית עשוי להיחשף לתיוג חברתי והדרה , לניתוק חברתי, לבידוד והימנעות של עמיתים וחברים, לערעור היציבות המשפחתית ולעיתים אף לפירוק התא המשפחתי. במקרים של אנשי ציבור או בתיקים בעלי פרופיל גבוה עשויה להיות אף חשיפה תקשורתית מזיקה. רבים מהחשודים בהטרדה מינית יסבלו במצבים כאלו מלחץ נפשי ובריאותי, מחרדה, דיכאון ובמקרים קיצוניים הדבר יביא אותם למחשבות אובדניות .

הניסיון מלמד כי טיפול מקצועי, רגיש ומוקדם במצבים מורכבים אלו עשוי למנוע עוגמת נפש רבה והתדיינויות משפטיות ארוכות וכואבות. השלבים הראשונים לאחר הגשת התלונה הם קריטיים, ודורשים התייחסות מיידית ומקצועית. הליכי הבירור הפנימיים במקום העבודה הם משמעותיים ותוצאותיהם משפיעות על ההליכים המשפטיים העתידיים.

מאמר זה נכתב בשיתוף עם משרדה של עורכת הדין אתי חסיד, המתמחה למעלה משני עשורים בייצוג משפטי בתביעות הטרדה מינית.