הזמן שעבר לא בהכרח סוגר את הדלת
לפי המידע שמפרסם אגף השיקום במשרד הביטחון, הכלל הוא שניתן להגיש בקשה להכרה בנכות עד שלוש שנים ממועד השחרור. עם זאת, האגף מציין במפורש שגם לאחר שחלפה התקופה הזו עשויה להיות אפשרות להגיש בקשה, ובמיוחד כאשר קיים תיעוד של אירוע הפגיעה ותוצאותיו.
בנוגע לפגיעות נפשיות ופוסט־טראומה, אגף השיקום אף מציין שהוא נוקט מדיניות מקלה ביחס לפגיעות ישנות וממליץ להגיש בקשה גם כאשר חלפו יותר משלוש שנים, כדי שניתן יהיה לבחון את נסיבות המקרה.
מה צריך להוכיח כשפונים שנים אחרי השירות?
תהליך ההכרה אינו עוסק רק בשאלה אם קיימת כיום פגיעה נפשית. יש צורך לבחון גם את הקשר בין המצב הנוכחי לבין השירות.
במקרים שבהם הפנייה נעשית סמוך לאירוע, לעיתים קיימים מסמכים צבאיים, תיעוד רפואי או דיווחים שנכתבו בזמן אמת. אחרי שנים, חלק מהחומר הזה עלול להיות קשה יותר לאיתור.
אין מסמך מהאירוע? עדיין כדאי לבדוק מה כן קיים
לא כל אירוע קשה מתועד בדוח מסודר, ובוודאי שלא כל מי שחווה קושי נפשי פנה באותו זמן לקבלת טיפול. העובדה שאין מסמך אחד שמספר את כל הסיפור אינה אומרת שאין חומר רלוונטי.
בין המסמכים שאגף השיקום עשוי לבקש במסגרת הליך ההכרה נכללים מסמכים רפואיים, תיעוד רשמי של אירועים וכן התייחסויות בכתב ממפקדים או מחברים ליחידה שיכולים להעיד על האירוע או על תנאי השירות.
גם תיעוד שנוצר לאחר השחרור עשוי להיות משמעותי: ביקורים אצל רופא משפחה, פניות לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, טיפולים, תרופות או מסמכים אחרים שמתארים את המצב לאורך השנים.
כדאי לבנות ציר זמן לפני שמגישים
כשעבר זמן רב, הזיכרונות והמסמכים יכולים להיות מפוזרים. ציר זמן פשוט עשוי לעזור לעשות סדר.
אפשר לרשום מתי התרחשו האירועים המרכזיים בשירות, מתי התחילו שינויים בתפקוד, האם היו תקופות שבהן המצב החמיר, מתי התקבלה לראשונה עזרה מקצועית ואילו אנשים מהשירות או מהמשפחה הכירו את השינוי.
זה לא נועד לייצר סיפור "מושלם", אלא להפך: לאפשר להציג את הדברים באופן עקבי ומדויק ככל האפשר, מבלי להשלים פרטים שלא זוכרים.
במקרה שבו חלפו שנים ויש קושי להבין אילו מסמכים רלוונטיים וכיצד לבחון את הקשר לשירות, ניתן להתייעץ עם גורם המתמחה בתחום, כמו משרד עו״ד המאירי, לפני שמחליטים כיצד להתקדם.
לא צריך לחכות להליך המשפטי כדי לפנות לעזרה
יש כאן שתי שאלות שונות שחשוב לא לערבב ביניהן:
- האחת היא האם קיימת אפשרות לקבל הכרה ממשרד הביטחון.
- השנייה היא האם האדם זקוק כיום לעזרה מקצועית.
גם אם עדיין לא ברור אם תוגש בקשה להכרה, אין צורך להמתין עם פנייה לטיפול בגלל החשש מפני ההליך. טיפול ותמיכה נועדו קודם כול להתמודד עם הקושי עצמו.
אגף השיקום מפעיל גם את קו "נפש אחת" עבור מתמודדים עם פוסט־טראומה וחיילים משוחררים שחווים מצוקה נפשית בעקבות השירות.
ומה עושים עכשיו?
אם עברו שנים ורק לאחרונה התחלתם לקשר בין השירות לבין מה שאתם חווים כיום, הצעד הראשון יכול להיות פשוט איסוף מידע. מצאו את המסמכים הקיימים, בדקו אם ניתן לאתר תיעוד מתקופת השירות, רשמו מי יכול להעיד על האירועים ונסו ליצור תמונה כרונולוגית של מה שעבר עליכם מאז.
