האנטישמיות הפכה במדינות ליברליות ונורמטיבית לפופולארית, משפיעה, לכזו החורטת על דגלה סמל של מרד נעורים מקובל. לצד זה נוספה הלגיטימציה לשנאת האחר מהדור המבוגר. זה האמון על בניית ערכים וסביבה טובה, כזו שתהא שוויונית לפחות בעבור ילדיו. זה שתפקידו למנוע פגיעה, לייצר גבולות היכן שנדרש, לקום כנגד עוולות במטרה לחנך דור צעיר לאהוב על פני השוני, על אף הפערים מהם אנו למדים מי אנחנו ובמה נצרך תפקידו החברתי. הדור המבוגר בחברה נדם. נדמה שהשחיז שיניו אל מול תופעת האנטישמיות ובכך אפשר לצעירים לחיות מתוך שנאה וסבל, מתוך נידוי וחרם, השפלות, גרימת חבלות, והגרוע מכל, הדור המבוגר הזה מדביק את ילדיו במגיפה הקשה מכל, הלא היא האדישות.

ילד תם בן חמש גילו בלבד, החל את שנתו הראשונה בבית ספר יסודי "הות'ורן ווסט" ונשבר. הוא כלל לא שיער ולא ידע כי הוא כל אותם כינויים ושמות שמעולם לפני כן לא פגש. הוא לא שיער בנפשו העדינה כי הוא "שרץ יהודי", "יהודי מלוכלך" ו"ג'וק יהודי". מעולם לא חשב על עצמו כאחר מכולם, הוא לא ידע כי העובדה שהוא נימול משנה למישהו משהו לגביו, לא חשב שישפילו אותו בשל כך, או שיחקר על כך באיומים ובריונות בשירותים של בית הספר החדש. הוא לא שיער בנפשו כי הבריונות והאנטישמית ישארו חודשים בחייו, ושאימו תיאלץ בשקט בשקט להחליף לו סדינים בלילה מהבושה. מהפחד שעובר עליו עד שחזר להרטיב בלילות. בלילות הארוכים, מלאי מחשבות על הימים שעוברים עליו ומה עליו לעשות. מחשבות על הבוקר הקרב ועל אותם הילדים ששוב יצחקו, ישפילו, יפגעו ויעליבו, רק בגלל היותו יהודי. איש לא נזעק, איש לא גינה, לא הצוות ולא הילדים בכיתה. בוקר אחד  הוא נכנע ואמר לאימו בגרון חנוק כל כך,  'אמא, את לא צריכה לאהוב אותי. אני מכרסם יהודי חסר ערך. אני שרץ'".

השד האנטישמי חייב לחדול ולהרים ראשו בסביבה בה אנו מגדלים דור שעתידו הוא עולם המחר. טעות גדולה היא להעניק לגיטימציה לאפלייה, בעודנו ממשיכים באדישות גמורה.

אל לנו לחשוב שמפני שזה קרה אי שם ברחבי הפלנטה, באיזה בית ספר נידח, לאיזו משפחה שהיא לבטח שונה משלי, אין לכך השפעה ישירה על חיי ועל עתיד ילדיי. החינוך לנבדלות, עליונות, ואגוצנטריות, בנוסף לידיעה כי אפעל בכל דרך לספקם, על חשבון האחר, בכל המשתמע מכך היא בכייה לדורות, פשוט מפני שאיבדנו כל צלם אנוש. מישהו פעם אמר לי כי שנאה היא דבר מלכד ובכל זאת למדתי כי מעליה יש משהו חזק יותר. עלינו להתחזק אחד בשני ולמגר תופעות כאלו כליל. להעצים בתמיכה ודאגה אמיתית כזו שתגרום לנו להיות בני אדם אחד לשני ולתרום ככל שניתן לנו למימוש הטוב בחיים.