מפעל חיוני מוגדר כמפעל שמספק שירותים קיומיים ושפעילותו חיונית לקיום אספקה או שירותים הדרושים למשק או לציבור. מפעל חיוני מספק שירותים שמטרתם למנוע פגיעה חמורה באוכלוסייה ואסון המוני כגון: אספקת מים, מזון או חשמל, וכן מתן שירותי אשפוז ובריאות, תברואה, תקשורת או שירותי דואר. כמו כן מדובר על שירותים שבהתאם לנסיבות מטרתם למנוע פגיעה משמעותית בכלכלה אשר משפיעה על המשק כולו.

כדי לאפשר את המשך הפעילות המשקית החיונית בשעת חירום, נקבע ביוזמת הרשות למשק כללי בשעת חירום, מערך של "מפעלים חיוניים" למשק הכללי (תעשיה ומסחר), המוכרזים כמפעלים חיוניים.

למפעל חיוני ישנם 3 רמות סיווג:

א. קיומי – מוצר או שירות שחסרונו אצל הצרכן הסופי , ולו לפרק זמן קצר , עשוי במקרים רבים להסב נזק מוחשי לא הפיך לבריאות האדם , לגופו או לנפשו.

ב. חיוני– מוצר או שירות שחסרונו אצל הצרכן הסופי , לפרק זמן קצר , עשוי במקרים רבים להסב שיבוש מעיק וחריף על תפקודו היומיומי הבסיסי של הפרט. וכן המשך חסרונו לאורך זמן , עלול להסב נזקים לבריאות האדם.

ג. בסיסי - מוצר או שירות שחסרונו אצל הצרכן הסופי ,עשוי במרבית המקרים לגרום לשיבוש מטריד של שגרת חיי הפרט ורווחתו הכלכלית

היתרונות המשמעותיים בעת קבלת היתר לקיום מפעל חיוני בזמן חירום:

1. מפעל חיוני ימשיך  לפעול בשעת חירום בשעה שמפעלים אחרים בסביבתו לא יוכלו להמשיך ולפעול.
2. מפעל חיוני לרוב יגדיל את פלח השוק שלו ואף ירחיב את קווי המוצרים. כאשר המתחרים יהיו משותקים בכפייה ולא יוכלו לערער על החלטת הממשלה. בזמן חירום גדל הביקוש בעיקר למוצרי פנאי לבית, מכשירי טלוויזיה, מחשבים כל פריט שעשוי לסייע בקבלת מידע במדיות השונות, מכשירי סלולר ,צריכה מוגברת של מוצרי צריכה משומרים, ממתקים וכד'.
3. העובדים אשר מוגדרים חיוניים יכולים להמשיך לעבור תחת הגדרה של "ריתוק משקי". ניתן גם לבקש אישור מיוחד מהצבא במידה ויש גיוס, ועדת חריגים כדי להשאיר את העובדים החיוניים בעבודה.  
4. מפעל חיוני בשונה למפעל שאינו חיוני רשאי לבקש כוח אדם זוטר ואף להכשירו על חשבון מדינת ישראל ולקבל סיוע בגיוס עובדי רצפת ייצור ועובדים לפעילויות פשוטות שאינן דורשות ידע מקצועי מוקדם. כמו גם סיוע בשימוש במעונות יום שמוגדרים כמפעלים חיוניים.
5. מפעל חיוני בהתאם לפעילותו זוכה לתיעדוף שונה בעזרת קבלת היתרי מעבר בכבישים, שינוע סחורות ומעבר בנתיבי תחבורה חסומים לכלי רכב שאינם מותרים לנוע בכבישים, כמו גם אספקת חשמל וכדומה כדי להמשיך ולפעול.
6. המדינה מקצה משאבים בהתאם לצורך וקו חם למפעלים חיוניים כדי שלא תהיה פגיעה בייצור השוטף.
7. מפעל חיוני מקבל היתר להמשיך ולפעול בשעות לא שגרתיות ויכול להפעיל את העובדים בפעילויות מגוונות ללא חשש לפגיעה בהרעת תנאי העסקה של העובדים. כמו גם היתר לפעול במשמרות לילה וסופ"ש.
8. מפעל חיוני מקבל זכאות באספקת דלקים, וזכאות לקבלת תעדוף באספקת חשמל בחירום או שירותי גנרציה במקרי חירום.
9. מציאת פתרונות ע"י המדינה לילדי העובדים במעונות יום שמוגדרים כמפעלים חיוניים.
10. כוח אדם אשר מרותק לעבודה במפעל חיוני מתוגמל בדרך שונה ומהירה ע"י ביטוח לאומי בגין היעדרויות, בעיות מבית וכדומה.
11.   קבלת עדיפות לשחרור מהיר של סחורות מהנמלים, או קבלת תיעדוף ביצוא אווירי או ימי של סחורות, זה מאפשר ללקוחות שנמצאים מעבר לים לדעת שהם יוכלו להמשיך לקבל את הסחורות והשירותים בזמן חירום.

לסיכום,

חברה שהוגדרה כמפעל חיוני בשעת חירום ממשיכה לפעול בדומה לשגרה ואף מקבלת סיוע וגיבוי מהמדינה כדי להמשיך את הפעילות ולשמור על רציפות תפקודית שוטפת וללא פגיעה כלכלית. מפעלים חיוניים נדרשים להתארגן מראש בזמן שגרה לקראת שעת חירום, בדומה לשאר המפעלים החיוניים הכלולים במערך משק לשעת חירום. התארגנות לשעת חירום מושתתת על פעולות תכנון, ארגון, הכוונה וביצוע הכנות מראש, הנערכות בפיקוחו ובסיועו של משרד התעשייה והמסחר והרשות למשק כללי בשעת חירום. מפעלים חיוניים נדרשים להיערך ולבדוק כיצד ימשיכו לייצר ולספק מוצרים במצב חירום מתמשך, תוך מגמה לצמצום הנזקים הכלכליים למשק המדינה.

עסק שלא דאג מבעוד מועד לקבלת היתר מפעל חיוני, בזמן חירום יפגע כלכלית ותדמיתית.

שלומי אדר  מייסד חברתM.S.CBS   , מתמחה בליווי מדינות, תאגידים וחברות בינלאומיות בסקטור העסקי והציבורי כיצד להיערך ולהתנהל לקראת בעת ולאחר התרחשותם של מצבי חירום. לשעבר יועץ חירום של משרד האוצר.