איגוד האינטרנט הישראלי חושף את ממצאיו של סקר סייבר רחב שערך באמצעות מכון רושינק בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. הנתונים חושפים כי כמחצית מהאוכלוסייה בישראל מעידים שהם או קרוביהם חוו פגיעת סייבר.

20% מעידים שהם וקרוביהם חוו פגיעת סייבר ועוד 29% מעידים שקרוביהם חוו מתקפה שכזו, 37% השיבו כי לא חוו מתקפת סייבר. 

שאלה נוספת שהופנתה היא האם בשנה החולפת גילית וירוס או תוכנה זדונית שגרמו נזק למידע במחשב או בטלפון הנייד? 18% השיבו שכן, 64% השיבו שלא, 17% לא יודעים ו-1% סירבו להשיב.   

פשיעת הסייבר המובילה בישראל: הונאות דרך האימייל ודרישות לפרטים אישים

- קבלת הודעת אימייל מזויפת או דרישות לפרטים אישיים (48% חוו זאת).

- הונאה בנקאית או גניבת פרטי כרטיס אשראי ברשת (11% מהמשיבים חוו זאת).

- גניבה או פריצה לחשבון אימייל או פרופיל ברשת חברתית (9% מהמשיבים).

במקרה של פשיעת סייבר שמכוונת נגד ישראלים - 30% מהמשיבים ענו שידווחו למערך הסייבר הלאומי, 17% ענו שידווחו לאתר האינטרנט הרלוונטי, 18% אמרו שידווחו לספק האינטרנט שלהם, ו- 13% ענו שידווחו לארגונים המגנים על צרכנים. לצד זאת, 12% מהנדגמים השיבו לא ידווחו כלל ו- 39% אינם יודעים או אינם בטוחים למי ייפנו לדווח.

הרגלי אבטחה ובטיחות סייבר של הציבור הישראלי: רוב הציבור מגבה ומשתמש בתכנת אנטי-וירוס

הסקר מגלה כי 29% מהאוכלוסייה מגבים את המידע במחשב או בטלפון החכם לפחות פעם בשבוע-שבועיים. 48% מבצעים גיבוי לפחות פעם בחודש (כולל אלו שמבצעים גיבוי בתדירות גבוהה יותר) ו-59% מבצעים גיבוי לפחות פעם בשלושה חודשים (כולל אלו שמבצעים גיבוי בתדירות גבוהה יותר).

עוד מגלה הסקר כי ל- 65% מהציבור יש תוכנת אנטי וירוס, ל- 44% יש חומת אש ול- 22% יש תוכנת הצפנה או VPN. 18% מהישראלים אינם יודעים או לא בטוחים האם בבעלותם תוכנות אלו ול- 8% אין אף אחת מהתוכנות (אנטי וירוס, חומת אש ותוכנת הצפנה).

47% מהציבור נוהגים לעדכן בקביעות את מערכת ההפעלה שלהם במחשב ו- 59% מעדכנים בקביעות את מערכת ההפעלה בטלפון החכם. לעומתם, 18% לא נוהגים לעדכן את מערכות ההפעלה במכשיריהם (במחשב וגם בטלפון בחכם).

רוב גדול בציבור (71%) חשים שהנגשת מידע בנושא פגיעות סייבר חלקית בלבד

באופן כללי, 40% מהמשיבים מרגישים שאין להם מספיק מידע בנושא פגיעות סייבר המותאם לשפתם ולרמת הידע שלהם, לעומת 22% שמרגישים שיש להם די מידע מונגש ו- 31% הסבורים שההנגשה אליהם חלקית.

הפער בנושא זה בולט ברמה המגדרית, במובן זה ש- 31% מהגברים חשים שהמידע מונגש לרמתם לעומת 13% בלבד מהנשים שחשות כך. באופן דומה, כמחצית מהנשים (49%) סבורות שהמידע אינו מונגש להן באופן המותאם לשפתן ולרמתן לעומת 28% בלבד מהגברים.

והיכן בכל זאת נחשפים הישראלים למידע בנושא פגיעות בסייבר? 37% נחשפו למידע בתחום הסייבר דרך הרשתות החברתיות, 32% דרך הטלוויזיה, 22% דרך העיתונות, 19% דרך יוטיוב ו- 9% דרך אתר מערך הסייבר.

מעניין כי קיים הבדל מגדרי ברור בחשיפה באמצעים אלו: החשיפה בכל אחד מהאמצעים לעיל הייתה גבוהה יותר בקרב גברים לעומת נשים בפער שבין 7-10%. למשל, 41% מהגברים נחשפו לתחום הסייבר דרך הרשתות החברתיות לעומת 34% מהנשים. הנשים לעומת זאת, בלטו באי החשיפה: 33% לא נחשפו כלל למידע בנושא הסייבר לעומת 17% מהגברים.

מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, יורם הכהן: "הסקר מעיד על ההיקף העצום של חשיפה למתקפות סייבר על משתמשים פשוטים ועסקים קטנים. עיקר המשאבים המדינתיים מושקעים כיום בהגנה על גופי מדינה, תשתיות קריטיות וחברות גדולות, אך לא בפתרונות המגינים על האזרח והעסק הקטנים. לגבי אלה, בראש ובראשונה יש להשקיע במודעות ל"עשר הדברות של הסייבר" , כפי שמנוסחות במיזם הגנת הסייבר block.org.il אותו מפעיל איגוד האינטרנט הישראלי וביידוע רציף של הציבור, באמצעים מגוונים, על אודות מתקפות חדשות וכיצד להתגונן בפניהן".