המחקר, שבוצע בינואר ופברואר 2024, כלל 625 משתתפים וחשף כי מרבית הסטודנטים (81%) חווים רמות לחץ בינוניות עד גבוהות. את המחקר ביצעו פרופ' קרן דופלט וד"ר נורית הומינר-קליפר מהמכללה האקדמית אשקלון.

מלחמה מטפחת אווירה של סכנה וחרדה, ומהווה מקור לחץ משמעותי עם השלכות ארוכות טווח. מלחמת חרבות ברזל, המתאפיינת בפלישות מזוינות, במתקפות טילים מתמשכות ובאיום רב-זירתי, היא דוגמה למשבר טראומתי בעל מעגלים רחבים של השפעה מעבר לנפגעים באופן ישיר ומיידי. הספרות מלמדת כי הגורמים המעוררים לחץ בזמן מלחמה קשורים לחרדה מוגברת, הפרעות שינה, דאגה לביטחון האישי והמשפחתי, שינויים במצבי הרוח ועוד. התקופה הסטודנטיאלית נחשבת לתקופה רְווּיית לחצים מבחינה אקדמית, כלכלית וחברתית. מלחמה ממושכת וחוסר ודאות עלולים להחמיר תחושות אלה.

625 סטודנטים השתתפו במחקר. כ-63% מהם סווגו כחווים לחץ בינוני, וחמישית (18%) סווגו כסובלים מלחץ גבוה. 52% משתמשים במדיה החברתית לפחות שעתיים-שלוש בכל יום, 42% מתגוררים באזורי עימות, ו- 46% מדווחים על איכות שינה ירודה. סטודנטים המתגוררים באזורי עימות דיווחו על איכות שינה גרועה יותר. בניתוח רגרסיה נמצא כי נשים, הורוּת לילדים, איכות שינה ירודה, מגורים באזורי עימות וחשיפה גבוהה למדיה חברתית מנבאים תחושת סטרס.