מהו גז ראדון ומהם המקורות שלו בסביבה שלנו?

ראדון או בשמו המקצועי יותר – Rn 222, הוא גז אציל המוגדר כרדיואקטיבי. הוא מתפתח בעקבות התפרקות רדיואקטיבית של יסוד אחר עם שם דומה - ראדיום, או כמו שהחבר'ה מהמשרד מכירים אותו – 226Ra. הראדיום קיים במקומות רבים והמקורות שלו הם ובעיקר בסוגי קרקע שונים ובחומרי בנייה שעשויים מאדמה, מלט, בטון, קרמיקה ועוד. הגז המסוכן יכול להיפלט מהקרקע במקומות שונים סגורים ופתוחים, דרך סדקים בקירות הבית ובמבנים וכן מחומרי בנייה שונים לאחר שנעשה בהם שימוש.

חשוב להבין שגז הראדון הוא נפוץ הרבה יותר משנדמה לנו והוא מצוי במקומות רבים, אך לפני שהפניקה משתלטת עלינו חשוב גם להבין שלרוב הוא נמצא בריכוזים נמוכים ולא מהווה בצורה זו סכנה. אחד מהמאפיינים של הראדון הוא שאין לו ריח (וגם לא טעם) ולכן קשה לזהות את הנוכחות שלו גם כאשר הוא בריכוזים גבוהים. הסכנה הבריאותית של גז ראדון בשילוב עם הקושי בזיהוי שלו, הובילו לצורך בבדיקות גז ראדון על ידי גורמים ובודקים מוסמכים, שנערכות בעיקר לפני אכלוס של מבנים חדשים במסגרת טופס 4 ובמקרים נוספים.

ניתן לומר שבאופן כללי ריכוז גבוה של גז ראדון ייחשב לכזה כאשר הבדיקה תצביע על כ-200 בקרל או יותר ביחס ל-200 קוב (בקרל היא יחידת מידה בבדיקות רדיואקטיביות). 

מדוע חשוב לבדוק את רמות הגז בבתים ובבניינים?

גז ראדון נמצא כאמור כמעט בכל מקום וזה כולל שטחים פתוחים. אך עיקר הסכנה הבריאותית משאיפה ונשימה של אותו גז בריכוז גבוה היא בעיקר במקומות סגורים ופחות מאווררים שבנויים מבטון. למשל כמו בתים פרטיים, דירות בבניינים, סדקים בקירות בטון, ממ"דים, מרתפים וכדומה.

באזורים אלה הוא יהיה נפוץ הרבה יותר ולכן חשוב כל כך לעשות בדיקות להימצאותו. על מנת להבין את החשיבות הגדולה שבבדיקה, צריך להבין את הסכנה שבחשיפה גבוהה לגז ראדון.

אילו סכנות בריאותיות עלולות להיגרם מחשיפה ממושכת לגז ראדון?

הסיכון הבריאותי המוכר והמקושר ביותר בהקשר של חשיפה לאותו גז, הוא מחלת סרטן הריאות. מחקרים שנערכו בנושא העלו את המסקנות שחשיפה ממושכת לגז ראדון והכנסתו לריאות בנשימה, חושפת אותנו לקרינה רדיואקטיבית בעיקר ממה שמכונה – 'בנות הראדון'. מדובר באטומים חופשיים שנספחים גם לחלקיקי אבק והן נוצרות מהתפרקות של גז הראדון.

איך ניתן לבצע בדיקות לגז ראדון בצורה פשוטה ויעילה?

מכיוון שאי אפשר להריח או לזהות אותו באמצעים או חושים אנושיים, יש צורך למדוד את הריכוזיות שלו על ידי מכשור ייעודי וגלאים ייחודיים וכן בעזרת בודק מוסמך המחזיק ברישיון מטעם המשרד להגנת הסביבה. (היתר אותו יש לחדש בכל שנה, לכן חשוב לוודא גם את תוקף ההיתר של הבודק).

מומלץ להזמין בדיקת ראדון מגורמים מוסמכים בכל אכלוס של בניין, משרד או בית פרטי כחלק מטופס 4, וכן במרתפים, בממ"דים ובמקומות סגורים בהם הפוטנציאל להימצאות הגז גבוהה יותר.

משך הבדיקה הינו בין 3 ל-7 ימים, או בין 3 ל-6 חודשים כאשר מתבצעת בדיקה ארוכת טווח לאיתור גז ראדון.

מהן הדרכים להקטין את רמות הגז בבית לאחר גילוי נוכחותו?

לאחר גילוי הנוכחות של הגז, גורמי המקצוע יוכלו לעשות שימוש במערכות שמוציאות את הגז ומורידות את הריכוז שלו עד למצב בו איננו מהווה סכנה יותר. על מנת למנוע את חזרתו ולשמור על רמת ריכוז נמוכה שלו בכל עת, מומלץ להפקיד על ההנחיות הבאות:

• השאירו חלון פתוח – תחלופת אוויר היא חיונית מאוד לשמירה על אוויר נקי בתוך מבנים. חלון פתוח דרכו נכנס ויוצא אוויר הוא הכלי היעיל ביותר לאוורור הבית.

• התקינו מאווררים – התקנה של וונטות, מאווררי תקרה או כל מכשיר אוורור אחר יכול להועיל לא מעט באוורור הבית.

• איטמו סדקים – גז ראדון חודר לבתים הרבה פעמים דרך סדקים בקירות ומשם הוא נפלט לחלל הבית. איטום של אותם סדקים ימנע את החדירה ואת הפלט שלו מהקירות.