כך למשל, בקרב יהודי אשכנז (יוצאי אירופה המרכזית והמזרחית), מנהגי האבלות מתחילים מיד לאחר היום האחרון של פסח וממשיכים עד ל"ג בעומר, היום ה-33 בספירה, כאשר המסורת האשכנזית רואה בל"ג בעומר עצמו כיום של שמחה ופסיקת האבלות, ולכן מתירה לערוך חתונות החל מיום זה ועד סוף ספירת העומר, משמעות הדבר היא שזוגות אשכנזים נמנעים מלהתחתן במשך 33 ימים רצופים בתחילת הספירה.

הבדלים בין מסורות אשכנז וספרד

לעומת זאת, יהודי ספרד (יוצאי ארצות הים התיכון, צפון אפריקה והמזרח התיכון) מיישמים גישה אחרת לגמרי, כאשר במסורתם תקופת האבלות נמשכת מתחילת ספירת העומר ועד בוקר היום ה-34 לעומר (ל"ד בעומר). בניגוד למנהג האשכנזי, אצל הספרדים ל"ג בעומר עצמו עדיין נחשב כחלק מימי האבלות, ורק למחרת מותר להתחתן, הבדל זה נובע מפירושים שונים למקורות ההלכתיים ולאירועים ההיסטוריים שבגינם נוהגים אבלות, כאשר במסורת האשכנזית מקובל שמגפת תלמידי רבי עקיבא נעצרה בל"ג בעומר, ובמסורת הספרדית ההבנה היא שהיא פסקה רק ביום שלאחריו.

בשתי המסורות קיימים חריגים ומקרים מיוחדים שבהם מתירים לערוך חתונות גם בתקופת האיסור, כמו בימי ראש חודש אייר וראש חודש סיון, שנחשבים לימים בעלי אופי חגיגי יותר, וכן בימי חג לאומיים בישראל כמו יום העצמאות ויום ירושלים, שקהילות רבות מתירות בהם חתונות למרות היותם בתוך תקופת הספירה, בשל היותם ימי שמחה לאומית. במקרים של נסיבות חיים מיוחדות - כגון צרכים רפואיים, תכניות הגירה, או שיקולים משפחתיים דחופים - רבנים עשויים להעניק היתרים פרטניים לעריכת חתונה בספירת העומר, בדרך כלל בתנאי שהאירוע יהיה צנוע יחסית.
ההבדלים בין המסורות משפיעים באופן ניכר על התנהלותם של זוגות יהודים בתכנון חתונתם, כאשר זוגות אשכנזים וספרדיים נדרשים לתכנן את מועד חתונתם בהתאם למסורת המשפחתית, דבר היוצר "חלונות זמן" שונים לחתונות. בתקופות המותרות לחתונות יש עומס רב על אולמות אירועים וספקי שירותים, מה שמוביל לעלייה במחירים ולצורך בהזמנה מוקדמת במיוחד, וגם מקרים של זוגות שבאים ממסורות שונות (אשכנזית וספרדית) דורשים דיון והכרעה לגבי איזו מסורת לאמץ, או לחילופין בחירת תאריך שיתאים לשתי המסורות.

מבחינת אופי החגיגה, אצל האשכנזים, טקסי החתונה המתקיימים לאחר ל"ג בעומר שומרים על המבנה המסורתי הרגיל של החופה, כולל שבע הברכות והמוזיקה החגיגית, ללא הגבלות מיוחדות. לעומת זאת, בקהילות הספרדיות, גם לאחר היום ה-34 לעומר, ישנה נטייה לשמור על מידה מסוימת של צניעות בחגיגות, עם וריאציות שונות בהתאם למנהגי המקום הספציפי. חתונה בספירת העומר, גם בימים המותרים, עשויה להיות מושפעת מרוח התקופה, עם נטייה לצניעות מסוימת בחגיגות אצל שתי הקהילות.

מורשת ומודרניות - תמונת מצב עכשווית

ההבדלים בין מנהגי אשכנז וספרד בנוגע לחתונה בספירת העומר מדגימים את הגיוון העשיר בתוך המסורת היהודית ואת העושר התרבותי של הקהילות השונות. בעוד שהרעיון הבסיסי של אבלות בתקופה זו משותף לכל הקהילות, הביטויים המעשיים שלו משתנים בהתאם למסורות ההיסטוריות, וזוגות יהודים מודרניים נדרשים לנווט בין המסורת והמנהגים לבין האילוצים המעשיים של החיים המודרניים, תוך שמירה על המשמעות הרוחנית והתרבותית של תקופת העומר והחתונה היהודית המסורתית.