התוצאה הישירה היא התרופפות השיניים ואף אובדן שלהן. במקרים רבים, מטופלים הפונים להשתלת שיניים מגיעים לשם בעקבות שנים של הזנחה או טיפול חלקי במחלת חניכיים. כאן עולה השאלה: האם ניתן לבצע השתלת שיניים כאשר קיימת דלקת כרונית? התשובה מורכבת ותלויה במצב הרפואי, אך במקרים רבים התשובה חיובית – בתנאי שהדלקת מטופלת ומנוהלת בקפידה לפני ההליך.

מהי השתלת שיניים ומדוע היא מאתגרת אצל מטופלים עם דלקת חניכיים?

השתלת שיניים היא הליך כירורגי שבמסגרתו מחדירים שתל דנטלי – לרוב בורג מטיטניום – אל תוך עצם הלסת, במטרה לשמש תחליף לשורש שן חסרה. על השתל מרכיבים בהמשך כתר קבוע, המאפשר למטופל לחזור לתפקוד מלא וליהנות ממראה אסתטי וטבעי. אצל מטופלים עם חניכיים בריאות, סיכויי ההצלחה גבוהים מאוד ועומדים על מעל 95% לטווח ארוך. אולם כאשר קיימת דלקת חניכיים פעילה, הסיכון עולה: הרקמות הדלקתיות עלולות למנוע את קליטת השתל, לגרום לזיהומים ואף להוביל לדחייתו. לכן השלב הראשון אצל מטופלים מורכבים הוא טיפול מקדים בדלקת, ורק לאחר מכן ניתן לשקול את השתלת השיניים.

שלבי ההכנה להשתלה אצל מטופלים עם דלקת חניכיים

הטיפול במטופלים אלו דורש שילוב כוחות בין מומחה לשיקום הפה לבין פריודונט – מומחה למחלות חניכיים. התהליך כולל מספר שלבים:

1. אבחון מעמיק  – צילום CT ותיעוד מדויק של מצב החניכיים והעצם בלסת.
2. טיפול ראשוני  – ניקוי יסודי, הסרת אבנית, ולעיתים גם ניתוח חניכיים להקטנת כיסים דלקתיים.
3. שלב אנטיביוטי במידת הצורך  – שימוש באנטיביוטיקה מערכתית או מקומית להפחתת זיהום.
4. מעקב ושיקום ראשוני – המטופל נדרש להוכיח יציבות במצב החניכיים למשך מספר חודשים לפני קבלת החלטה על השתלת שיניים.

רק כאשר הרופא מוודא שהדלקת בשליטה, ניתן להתחיל בהליך ההשתלה.

כיצד מתבצעת השתלת שיניים במצבים של דלקת כרונית?

הגישה הטיפולית משתנה בהתאם לחומרת המחלה. כאשר העצם נסוגה באופן חלקי בלבד, ניתן לבצע השתלת שיניים בתוספת השתלת עצם, על מנת לספק לשתל בסיס יציב. במקרים של פגיעה חמורה יותר, ייתכן צורך בפרוצדורות מתקדמות כמו הרמת סינוס או שימוש בשתלים קצרים המיועדים לאזורים עם נפח עצם מוגבל. בחלק מהמקרים, הרופא יעדיף לבצע את ההשתלות בשלבים, כדי לעקוב אחר תגובת הרקמות ולמנוע סיבוכים.

סיכונים ואתגרים – מה חשוב לדעת?

גם כאשר הדלקת מטופלת, מטופלים עם היסטוריה של מחלת חניכיים נחשבים לקבוצת סיכון. הם חשופים יותר לפיתוח דלקת סביב השתל – מצב הקרוי פרי־אימפלנטיטיס – שעלול להוביל לאובדן השתל. מחקרים מצביעים על כך שסיכויי ההצלחה של השתלות שיניים אצל מטופלים אלו נמוכים בכ־10%–15% בהשוואה לאוכלוסייה הבריאה. בנוסף, ההחלמה עלולה להיות איטית יותר, והמטופלים נדרשים למעקב קפדני לאורך שנים.

הקשר בין דלקת חניכיים לבריאות הכללית

אחת הסיבות שבגללן יש להתייחס ברצינות לדלקת חניכיים היא הקשר הישיר שלה למחלות סיסטמיות. מחקרים הראו קשר בין דלקת חניכיים כרונית לבין מחלות לב וכלי דם, סוכרת בלתי מאוזנת ואף לידה מוקדמת אצל נשים הרות. לכן טיפול מקדים בחניכיים לפני השתלת שיניים אינו רק עניין דנטלי – הוא חלק בלתי נפרד משמירה על בריאות כללית. אצל מטופלים הסובלים ממחלות רקע כמו סוכרת, יש חשיבות עליונה לאיזון המחלה לפני תחילת הליך ההשתלה.

טכנולוגיות חדשות בשירות המטופלים

התקדמות הטכנולוגיה מאפשרת כיום ניהול טוב יותר של מטופלים מורכבים. צילום CT תלת־ממדי מאפשר לרופא להעריך במדויק את מצב העצם והחניכיים, ולתכנן את מיקום השתלים בצורה מדויקת שמפחיתה סיכונים. בנוסף, קיימות טכניקות השתלה מונחות מחשב ושימוש בלייזר, שמפחיתות דימום וזיהומים ומקצרות את זמן ההחלמה. השילוב בין מומחיות קלינית לבין טכנולוגיה מתקדמת הוא זה שמאפשר גם למטופלים עם דלקת חניכיים כרונית לקבל טיפול מוצלח ובטוח יותר.

תחזוקה ומעקב – המפתח להצלחת ההשתלה

הטיפול אינו מסתיים ביום ההשתלה. אצל מטופלים עם היסטוריה של מחלות חניכיים, המעקב השוטף קריטי לשימור השתלים לאורך זמן. מומלץ להגיע לניקוי אצל שיננית אחת לשלושה עד ארבעה חודשים, לעבור בדיקות תקופתיות אצל מומחה, ולשמור על היגיינת פה מוקפדת הכוללת צחצוח עדין פעמיים ביום ושימוש בחוט דנטלי או אביזרי ניקוי בין־שיניים.