מצוקת העצמאים גדולה מאוד. יש קרוב ל 500 אלף בעלי עסקים קטנים, חלקם הגדול אף מעסיק עובדים. עסקים רבים נסגרו בשל הוראת משרד הבריאות, כחלק מהמאמצים להילחם במגפת הקורונה.

עסקים רבים פונים לבנק לקבל הלוואה בערבות המדינה. זו הלוואה בכספי הבנק אבל המדינה נותנת ערבות במקרה והלווים לא יכולים לעמוד בתשלומי ההלוואה. לא מדובר בערבות מלאה על כל סכום ההלוואה.
למרות רצון משרד האוצר לעזור לעסקים קטנים. הבנקים לא ממש ממהרים לאשר בקשות להלוואות. הגשה בעזרת יועץ משכנתאות מומלץ יכולה להקל על תהליך האישור.

יש ביטוי שמתאים לתקופה הנוכחית " בנק זה גוף שנותן לך מטריה ביום שמש". הכוונה שהבנק יעדיף לתת אשראי כאשר העסק טוב עם תזרים מסודר. דווקא בתקופת משבר הבנק מפחד לתת כסף.
הבנקים פוחדים שלווים לא יוכלו להחזיר את ההלוואה שלקחו כי המשבר אולי ימשך והעסק יפגע. יש בכך הגיון.
לכן המדינה העמידה ערבויות לבנק.
המדינה אמרה לבנק שהיא מעמידה ערבות של  15% מכספי הבנק שניתנו כהלוואה לעסקים קטנים.
אבל את הבנק זה לא מספיק. עדיין הבנקים לא נותנים הלוואות. הם עדיין מפחדים לתת הלוואות

המפקחת על הבנקים מנסה לפנות אל טוב ליבם של מנהלי הבנקים ולשכנע  אותם לתת יותר הלוואות. במקום לפנות באסרטיביות מתוקף תפקידה היא פונה אל הסולידריות והערבות ההדדית.
מנהלי הבנקים לא השתכנעו מהגישה הרכה של המפקחת על הבנקים.

כדי לשכנע את הבנקים לתת הלוואות. בנק ישראל הסכים למכור  כ 5ימליארד שקלים בריבית אפסית של כ 0.1%. כדי שהבנקים יתנו הלוואות לעסקים

האם זה עזר ?

לא , הבנקים עדיין פוחדים לתת הלוואות. הבנקים נתנו רק 1 מיליארד שקל בלבד. וגם אם ניתנו הלוואות זה בעיקר  ללקוחות שהיו חזקים עוד לפני המשבר

אז מה הבנקים רוצים?

הבנקים רוצים ערבות יותר גבוהה כמו במדינות אחרות של נניח 40% או 50%
אז מה הבעיה ?
משרד האוצר לא מוכן לתת ערבויות באחוז כזה גבוהה. כי משרד האוצר מפחד שבמצב כזה הבנקים יתנו הלוואה בלי בדיקה מעמיקה. כי הבנק יודע שאחוז מסכום ההלוואות ישולם על ידי המדינה.
באופן תיאורטי אם כל הכסף היה בערבות המדינה אז בכלל לא היה צריך את הבנקים במתן ההלוואות. מצד שני הבנקים הם אלה שמכירים את הלקוחות ויודעים לבדוק את יכולת ההחזר.
כל עוד הבנקים יחששו לתת הלוואות כך יותר עסקים יהיו במשבר וקושי.