האם קולונוסקופיה יכולה לטעות?

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('55db2c0f-c3f3-45cb-8534-4fd404b567f1','/dyncontent/2024/8/21/6581fe1f-546c-4598-b8e6-86cd7af10d3f.jpg',18239,'עירייה אייטם ',525,78,true,21779,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('55db2c0f-c3f3-45cb-8534-4fd404b567f1','/dyncontent/2024/9/8/9c8b4e81-c302-484f-8021-2228ff2f53ca.jpg',18400,'בלו אייס אייטם כתבה ',525,78,true,21779,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('55db2c0f-c3f3-45cb-8534-4fd404b567f1','/dyncontent/2024/11/21/03f786a2-f591-443c-83c8-a3eb37622404.jpg',18504,'נטו חיסכון אייטם כתבה ',525,78,true,21779,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('55db2c0f-c3f3-45cb-8534-4fd404b567f1','/dyncontent/2024/11/3/df0fd569-76a9-4891-804e-67058dd74b58.jpg',18639,'קיבוץ השלושה אייטם כתבה ',525,78,true,21779,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('55db2c0f-c3f3-45cb-8534-4fd404b567f1','/dyncontent/2024/8/27/9d7f959a-bbf3-4870-ac1e-bb6b597a0e74.jpg',18332,'אלפרד טניס אייטם כתבה ',525,78,true,21779,'Image','');},15]]);})
להאזנה לתוכן:

Freepik

קולונוסקופיה מוכרת מזה שנים ככלי אמין, בטוח וחשוב בסריקת דרכי העיכול התחתונות. חיים רבים ניצלו הודות לבדיקה זו, המאפשרת אבחון מוקדם של גידולים ממאירים או טרום-ממאירים (פוליפים). עם זאת, ובאופן טבעי, יש רצון אנושי לדעת האם קולונוסקופיה יכולה לטעות? האם היא יכולה גם לפספס ממצאים חשובים?

אחוזי הדיוק של בדיקת קולונוסקופיה

ההצלחה של קולונוסקופיה בזיהוי ממצאים חולניים תלויה בכמה גורמים. הגורם הראשון הוא איכות ההכנה. הכנה טובה תגרום לריקון מוחלט של המעי הגס, ותאפשר סריקה מדויקת של המעי, כולל מציאת הפוליפים הקטנים ביותר. לכן, חשוב מאוד להקפיד על כל הוראות ההכנה ולא לדלג על שום שלב.

הגורן השני הוא איכות הציוד האנדוסקופי. אנדוסקופים מודרניים מאפשרים סריקת מעי ברזולוציה גבוהה. לרוב, האנדוסקופים מצוידים גם בתוכנות מיוחדות לעיבוד ממוחשב של תמונות, שיעזרו להבדיל בין רקמה בריאה לרקמה חולנית.

הגורם השלישי והחשוב ביותר הוא הגסטרואנטרולוג. בדיקת קולונוסקופיה מחולקת למעשה לשני שלבים. בשלב הראשון, הרופא מתקדם במהירות יחסית לסוף המעי הגס (המעי העיוור, או “הצקום”). הרופא אינו מתעכב בשלב זה על פרטי רירית קטנים. רק אחרי ההגעה לצקום, מתבצעת סריקת מעי. גסטרואנטרולוג/ית מנוסה וקפדני/ת יגיע/תגיע מהר יותר לצקום. חשוב מכך, תתבצע יציאה איטית מהמעי ויינתן הזמן הנדרש לסריקה מדוקדקת. מחקרים רבים הוכיחו שגסטרואנטרולוגים שמקדישים זמן ארוך יותר לסריקת המעי, מאבחנים יותר ומפספסים פחות.

האם קולונוסקופיה יכולה לטעות?

הכנה מצוינת, ציוד אנדוסקופי משוכלל ורופא מנוסה ומשקיע – הופכים את הבדיקה הקולונוסקופית לאידיאלית. האם זה אומר שלא יפוספס שום פוליפ? למען האמת, גם בתנאים מיטביים כאלה, אחוז הפספוס יכול להגיע עד ל- 5-10%.  נשמע מפחיד? כדי להרגיע, נאמר כי אלה יהיו פוליפים זעירים –  מילימטרים ספורים, שעקב גודלם הקטן הם הצליחו “להתחבא” מאחורי קפלי המעי.  הם לרוב יגדלו לאט, ונוכל לזהות אותם ביתר קלות בקולונוסקופיה הבאה.

חלופות לקולונוסקופיה

האם חלופות כגון קולונוסקופיה וירטואלית או קפסולת וידאו, יהיו טובות יותר בזיהוי הממצאים במעי גס? קולונוסקופיה וירטואלית היא למעשה בדיקת CT בטן, שמבוצעת בפרוטוקול מיוחד, המאפשר הדמיה טובה של המעי הגס. יכולת גילוי גידולים ופוליפים כאן היא דומה, אך לא עולה על זו של קולונוסקופיה רגילה. קולונוסקופיה וירטואלית דורשת את אותה ההכנה כמו קולונוסקופיה רגילה, והיא כרוכה בקרינה ובאי נוחות מסוימת, בנוסף לכך, היא לא יודעת להסיר פוליפים, אם הם מתגלים. מכל אלה, ברור מדוע הקולונוסקופיה הרגילה והמוכרת עדיפה ברוב המקרים. קולונוסקופיה וירטואלית תבוצע בעיקר באנשים הסובלים ממחלות קשות או בעלי מעי לא עביר, שלא יכול לעמוד בקולונוסקופיה רגילה.

 

קפסולה אנדוסקופית היא בדיקה שבמהלכה המטופל בולע מצלמת וידאו זעירה (בגודל כדור ויטמין גדול). היא מתקדמת לאורך המעי בעזרת התנועתיות הטבעית של המעי, ומצלמת אותו בתדירות קבועה. היא עשויה לעתים להתקדם מהר מדי, ולעתים “להיתקע” באותו מקום ולצלם אותו שוב ושוב. ברור מכך, שלא ניתן לסמוך על כך שתצלם את כל הממצאים החשובים. לכן, בדיקה זו לא הפכה לכלי מקובל לאבחון מחלות המעי הגס.

לסיכום

במענה על השאלה: האם קולונוסקופיה יכולה לטעות, הבנו כי קולונוסקופיה “רגילה” היא הכלי הטוב ביותר הקיים כיום לאבחנה של ממצאים במעי הגס. הכנה מיטבית, ציוד אנדוסקופי חדיש, מיומנות ודייקנות של הגסטרואנטרולוג/ית המבצע/ת – יבטיחו גילוי כל הממצאים החשובים.

 

הכותבת היא ד״ר אולגה ברקאי , מומחית לגסטרואנטרולוגיה ואנדוסקופיה מתקדמת, המשמשת כמנהלת המכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי ברזילי, ובעלת מרפאה פרטית ברמת החייל בתל אביב.

 

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('51d212f6-1b7b-4c82-86da-3e69505824c1','/dyncontent/2024/11/5/1a11d1f3-11d6-4bca-aa9a-709aa900e036.gif',18651,'סמי שמעון אייטם כתבה ',525,78,true,21781,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('51d212f6-1b7b-4c82-86da-3e69505824c1','/dyncontent/2023/2/12/e960374e-11ea-41ca-b46e-f63254187ad1.jpg',15395,'עירייה אייטם כתבה ',525,78,true,21781,'Image','');},15]]);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה