אממה, מסתבר, שצריך גם אנשים כאלו, שמבינים בכלכלה וגם בזה, צריך לכתוב עבודות סמינריון בכלכלה! בעייתי משהו. עכשיו גם בזה, יש להפריד ולסייג. יש כלכלה 'לייט'. בתוך הקטגוריה הזו נכללים כל מיני נושאים כמו כלכלת עבודה, או כלכלה סוציאלית, למשל, נושאים כמו, איך השיטה הנהוגה למדידת עוני, מתאימה לעיצוב מדיניות הרווחה בישראל, או מה הקשר בין רמת ההשכלה של הפרט, לסיכוייו להיות מובטל, נושאים של מדיניות הציבורית, שיעור האבטלה במשק, השקעה בחינוך, השקעה בתשתיות, עידוד יזמות, קביעת מדיניות מס, השקעה כלכלית בהסבה מקצועית של כוח עבודה בלתי מיומן והשקעה בחינוך.

את כל הנושאים האלו, הייתי מכניסה תחת מטריה רחבה שהייתי מכנה אותה, כי אני אוהבת מילים גדולות כאלו 'פסודו-כלכלית'. כלומר, אלו עבודות שלא דורשות מכם בעצם, להבין בכלכלה. בעבודות מסוג זה אפשר, כדאי ומומלץ להיעזר בעבודות קודמות ובסיכומים כמו אלו שבאתר SMARTER. ברוב התחומים האלו אין הרבה שינוי לאורך השנים, ורוצים לשמוע משהו מגניב? על פי רוב, תוכלו למצוא מאמר של אותו חוקר שמאוזכר בעבודה קודמת, רק משנה מתקדמת הרבה יותר, ולהכניס את האזכור החדש. הם אומרים את אותו הדבר. רק שוב. והמנחה שלכם לא יבדוק.

אחרי זה יש עוד תחום של עבודות חצי-כלכליות. אלו העבודות בתחום הניהולי. בתחום של יזמות, אסטרטגיה עסקית. כאלו. אני לא מתה על אלו. יש להם כל מיני מודלים כמו פורטר, PEST , SWOT ועוד כאלו מין ירקות שהם לא נחמדים למשתמש במיוחד. הם גם לא דורשים באמת ידע כלכלי. אז אם תמצאו עבודה קודמת על אותה חברה שאתם צריכים לנתח אותו – בוב הדוד שלכם (באנגלית זה עובד יותר טוב – הכוונה, הסתדרתם בחיים)

עכשיו...הגענו לקטגוריה האחרונה. והיא הבעייתית. עבודות כאלו שדורשות מכם לנתח תשואה של מניות, להשתמש במודלים כלכליים באמת – כאלו שיש בהם אותיות יווניות והכל. טוב אם אתם צריכים לכתוב עבודה כזו – אל תסתכלו עליי!! אמרתי שאני לא עושה מספרים?? לא כאלו שבכתב בכל אופן. בעבודות כאלו אפשר עדיין להיעזר בסיכומים ועבודות קודמות. פשוט, כי אלו יתנו לכם דוגמא, של איך צריך לעשות את זה. וזה דווקא יכול ממש לעזור. חוצמיזה, אם זה מה שאתם צריכים לכתוב, כנראה שאתם מהמעטים החכמים האלו, שאוהבים את זה. אז לכו על זה יא תותחים!! קטן עליכם (אל תבואו אליי)