בקשת חנינה מהנשיא
20.05.20 / 12:09
תפקידו של הנשיא במדינת ישראל הוא בעיקרו ייצוגי, כיוון שהוא משמש כנציג העליון של המדינה. משום כך סמכויותיו הן לרוב טקסיות וכוללות השתתפות בטקסים רשמיים מטעם המדינה, הסמכה של שגרירים ישראלים למדינות אחרות וחתימה על חוקים מדינתיים ואמנות בינלאומיות. נוסף לסמכויות אלו של נשיא המדינה, ישנן גם סמכויות מעשיות שחלות על הנשיא המכהן כמו בחירת חבר כנסת לתפקיד הרכבת הממשלה, מינוי של נגיד בנק ישראל וגם סמכות למתן חנינות לאנשים שהורשעו בבית משפט בהליכים פליליים. במאמר זה נעמוד על סמכויותיו העיקריות של נשיא המדינה, בעיקר במתן חנינות.
מהי בקשת חנינה מהנשיא?
כחלק מסמכויותיו הנוגעות לחנינת עבריינים ואסירים, נשיא המדינה יכול לקצוב שנות מאסר לאסירי עולם, להקל ולקצר את זמן מאסרם של עבריינים מורשעים המרצים תקופת מאסר בבית הכלא ואף לחון עבריינים ולשחררם ממאסר. אדם שהורשע בעבירה פלילית ו/או אסיר יכולים להגיש בקשה לחנינה באמצעות עורך דין פלילי שייצג אותו. הבקשה צריכה להיות מנומקת ולכלול את כל המסמכים הרלבנטיים לבקשה.
בקשת חנינה מעונש מאסר
חשוד יכול להפוך לנאשם לאחר בחינת תיק התביעה על ידי הרשות התובעת והגשת כתב אישום נגדו בבית המשפט. לאחר פסק דין מרשיע במסגרתו נקבע כי הוא נמצא אשם במעשה, במקרים רבים נגזרים עליו עונשים שונים כגון: מאסר, עבודות שירות, קנסות, של"צ (שירות לתועלת הציבור), מאסר על תנאי ועוד. נאשם הנמצא אשם ומרצה עונש מאסר בכלא או אמור לרצות עונש מאסר שנגזר עליו, רשאי להגיש בקשת חנינה מהנשיא לקיצור העונש או לקבלת חנינה מלאה. בקשה זו מוגשת אל נשיא המדינה, כיוון שהוא הגורם המוסמך לקבלת החלטה בנוגע לחנינה.
בקשת לחנינה למחיקת רישום פלילי
לאחר שנאשם מורשע בבית משפט בהליך פלילי, עבירה זו נרשמת ומתועדת ברישום הפלילי בעניינו במשטרה. במידה שהחקירה אינה מעלה ראיות התומכות באשמתו של החשוד, או לחילופין המשטרה מחליטה כי מדובר על חקירה שאין בה עניין לציבור – לא מתקיים הליך פלילי בבית משפט, ולכן תיק החקירה נסגר עם תיעוד המקרה ברישום המשטרתי בלבד. אך במקרים בהם נאשם הועמד לדין, והורשע בבית משפט או שנקבע שביצע את העבירה ללא הרשעה, נרשם תיעוד על כך ברישום הפלילי בעניינו במשטרה וזאת גם אם נקבעו חלופות מאסר ולא עונש מאסר בפועל. קיומם של רישומים פליליים עלול לפגוע במוניטין ובשמו הטוב של אותו אדם ובסיכויו להתקבל לעבודות שונות, ולכן קיימת אפשרות למחיקה של רישום פלילי באמצעות הגשת בקשה לנשיא המדינה, שלו הסמכות לקצר את תקופת ההתיישנות והמחיקה של הרישום הפלילי.
האם ניתן להגיש ערעור על החלטה של נשיא המדינה שלא לתת חנינה?
לא ניתן להגיש ערעור על בקשה שלא לתת חנינה. אולם, ניתן להגיש בקשה חדשה לאחר שישה חודשים מהמועד שבו דחה נשיא המדינה את הבקשה חנינה. כמו כן, ניתן להגיש בקשה חדשה לחנינה ככל שיחול שינוי בנסיבות באופן משמעותי, וזאת אף אם טרם חלף פרק זמן של חצי שנה ממועד דחיית הבקשה על ידי נשיא המדינה.
הגשת בקשה לחנינה לנשיא המדינה באמצעות עורך דין
כל בקשה לקבלת חנינה המוגשת לנשיא המדינה צריכה להיות מקצועית ומנוסחת היטב, תוך צירוף אסמכתאות ומסמכים מתאימים, כדי להעלות את סיכוי קבלתה ואישור החנינה. בשל מורכבות הגשת בקשות אלו חשוב להסתייע בליווי משפטי של עו"ד פלילי המומחה בתחום, כך שיוכל להעלות טענות משכנעות המלוות במסמכים ואסמכתאות רלבנטיים.
זמן הטיפול בבקשה לחנינה משתנה ממקרה למקרה, בהתאם לנסיבותיו. פניה אל משרד עורכי דין מנשה-רון שעוסק בכך יכול לקצר את משך ההמתנה ולמנוע מצב בו הבקשה מוחזרת לאחר משך זמן ארוך מאחר שהוגשה באופן לא נכון או שהיו חסרים בה מסמכים או טיעונים רלבנטיים.
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
