איטום גגות חייב להיות 100% ולא 99% - ראיון עם אסי לינקר (ארגמן איטום)
06.01.26 / 08:15
גשם ראשון. דייר שולח לי וידאו: "תראה, זה רק כתם קטן בפינה... זה לא רציני."
ואז מגיע המשפט שאני חוזר עליו כבר שנים: בעבודות איטום אין דבר כזה "כמעט אטום". או שהגג אטום - או שהוא יפתיע אותך ברגע הכי לא מתאים.
בכתבה הזאת אנחנו "מראיינים" את אסי לינקר, מנהל ארגמן איטום, על למה 99% זה מתכון לצרות, איפה גגות נכשלים באמת, ומה ההבדל בין חומרים ושיטות - כשמסתכלים על זה כמו מקצוענים ולא כמו "מחיר למטר".
"מים לא צריכים חור גדול - הם צריכים הזדמנות"
שאלה: למה אתה מתעקש על "100% ולא 99%"? זה נשמע כמו סיסמה.
אסי: זה לא סלוגן - זו פיזיקה. גג מקבל עומס מים, שמש, רוח, ותזוזות. המשטח "חי": מתרחב בחום ומתכווץ בקור. סדקים מיקרוסקופיים נפתחים ונסגרים.
מים לא מחפשים חור גדול - הם מחפשים מסלול. מספיק מיקרו-כשל אחד: תפר שלא נסגר עד הסוף, חדירה של דוד שלא נאטמה כמו שצריך, נקז עם חיבור לא נכון, או נקודת תורפה ליד המעקה. ואז מה שקראת לו "אחוז אחד" הופך ל-100% נזק בתוך הבית.
והכי מתסכל? רטיבות מתחילה קטן ושקט. היא לא תמיד נוזלת ישר לסלון. לפעמים היא "מטיילת" בתוך בטון, יורדת בקירות פנימיים, מתיישבת מאחורי ארון. וברגע שרואים כתם - הרבה פעמים הנזק כבר עמוק.
99% = 0% כשיש נקודת כשל אחת
שאלה: אז למה לא "כמעט"? מה באמת קורה באותו 1%?
אסי: כי 1% באיטום זה לא "פער קטן". זה "פתח".
גג יכול להיות מושלם בכל המשטח, אבל אם יש נקודה אחת שמאפשרת חדירת מים - מבחינתי הגג נכשל.
אני מסביר ללקוחות ככה: תדמיין סירה עם 99% אטימות. אתה רוצה להפליג בה? ברור שלא. גג זה אותו דבר, רק שהנזק איטי ומצטבר: עובש, קילופי צבע, ריח טחב, קצרי חשמל, נזק לתקרה, פגיעה בבידוד תרמי - ולפעמים גם פגיעה בבטון ובברזל אם זה נמשך שנים.
איפה גגות נופלים באמת - לא במרכז הגג
שאלה: איפה ה"1%" הכי נפוץ שאתה רואה בשטח?
אסי: הכשל מגיע בפרטים - לא באמצע המשטח. אלה המקומות שאנשים "מעגלים פינות" ואז משלמים ביוקר:
- חדירות לגג - דודים, קולטי שמש, מזגנים, אנטנות, צנרת.
- נקזים ומרזבים - חיבור לקוי, שיפוע שמוביל מים לעמידה, פרט לא נכון סביב הנקז.
- מפגש גג-מעקה - פינות, עליות, רולקות, אזורי תזוזה.
- תפרים וחיבורים - הלחמה לא מלאה, חפיפה לא תקינה, "בועות".
- ריצוף/חצץ/דק שמסתירים בעיות - מגלים רק כשמאוחר.
- טלאים לא נכונים - שכבה אחת "עובדת" אחרת ונוצרות התנתקויות.
פה נמדדת מקצוענות. לא בשאלה "מה מרחת", אלא איך סגרת כל נקודת כשל.
"אני לא מוכר חומר - אני מוכר מערכת"
שאלה: מה אתה ממליץ כדי להגיע ל-100%?
אסי: קודם כל להבין: אין "חומר קסם". יש מערכת איטום.
כשמדובר בגגות שטוחים בישראל, ברוב המקרים הפתרון שאני הכי סומך עליו לאורך זמן הוא יריעות ביטומניות איכותיות, ובמקרים רבים APP בעובי 5 מ"מ - כשזה מתאים לתכנון ולתנאי הגג.
למה? כי יריעה טובה נותנת שכבה רציפה, עם תפרים מולחמים. כשעושים את זה נכון - זה פתרון חזק ויציב מאוד.
אבל אני אומר את זה חד: חומר טוב + עבודה חובבנית = כישלון יקר.
רוב הכשלים הם לא "היריעה לא טובה". הם: הכנת תשתית גרועה, ניקוז לא נכון, פרטים שלא נסגרו, ותפרים שבוצעו חצי כוח.
כשמדובר באיטום גגות, אני כמעט תמיד מעדיף יריעות ביטומניות איכותיות של פזקר, כי הן נותנות שכבה יציבה בעובי קבוע מהמפעל ותוצאה עקבית לאורך זמן כשמבצעים את הפרטים נכון.
רוצים להבין סדר גודל לפני שמדברים עם קבלנים? עברו למחשבון מחיר איטום וקבלו טווח מחיר מהיר לפי הנתונים שלכם.
שאלה: למה אתה חושב שלא כדאי לאטום גג בפוליאוריטן נוזלי (למשל Sika Lastik 560) במקום יריעות?
אסי: תראה, אני לא נגד חומרים - יש חומרים טובים, וגם Sika Lastik 560 יכול להיות פתרון מצוין במקרים מסוימים ובמערכות מסוימות.
אבל כשמדובר על גג שלם, ברוב המקרים אני עדיין מעדיף יריעות ביטומניות.
למה? כי יריעה היא מוצר יציב בעובי קבוע מהמפעל. אתה יודע בדיוק מה קיבלת: שכבה רציפה ועקבית.
בחומר נוזלי - גם אם הוא איכותי - הכול תלוי מאוד ביישום: הכנת שטח, פריימר, תנאי לחות, זמני ייבוש, ובעיקר עובי שכבה אחיד. בפועל, הרבה עבודות "נראות יפות" אבל העובי לא באמת אחיד בכל מקום.
וברגע שיש נקודה דקה מדי, סדק קטן, חום גבוה, או מים עומדים - החומר עלול להיפגע, להיסדק או להתנתק.
עוד נקודה חשובה: הרבה פעמים בחומרים נוזליים רואים תיקונים חוזרים כל שנה-שנתיים - במיוחד כשזה לא בוצע לפי מערכת מלאה (כולל חיזוקים במקומות בעייתיים). זה אולי נראה זול בהתחלה, אבל בטווח הארוך הלקוח משלם יותר.
אז השורה התחתונה שלי:
לגג בטון חשוף "קלאסי" - ברוב המקרים יריעות.
במקרים מיוחדים - חומרים משלימים או מערכות נוזליות, אבל רק כשזה מתוכנן ומבוצע כמו שצריך, לא כקיצור דרך.
הבסיס שאנשים מפספסים: שיפועים וניקוז
שאלה: למה כולם מדברים על שיפועים וניקוז? זה באמת כזה קריטי?
אסי: זה קריטי ברמה שאם אין שיפוע וניקוז טובים - אתה יכול לשים את "החומר הכי טוב בעולם" ועדיין להיכשל.
מים עומדים על גג = לחץ, עומס, שחיקה, וחדירה איטית בנקודות תורפה.
מה עושים נכון?
- לוודא שהגג מוביל מים לנקזים
- לטפל בשקעים שמייצרים שלוליות
- לבדוק שהנקזים תקינים/נקיים ומוגנים מסחף
- לשים לב לריצוף/דק שמסתירים ניקוז
- ליצור שיפועים עם בטקל לפי הצורך
בידוד תרמי ואיטום - שני עולמות שחייבים לדבר
שאלה: אנשים מתבלבלים בין בידוד לאיטום. מה אתה אומר להם?
אסי: קודם סדר: איטום עוצר מים. בידוד עוצר חום/קור.
אבל הם כן קשורים: גג לא אטום יכניס מים ויהרוס בידוד. גג בלי בידוד יגרום לסבל בקיץ ולחשבונות חשמל גבוהים.
ועוד משהו חשוב: לא מעט פעמים ראיתי שאנשים משתמשים בקצף פוליאוריטן של "בידוד צינורות" וחושבים שזה איטום. זו טעות.
החומר הזה נפגע מהשמש ומתפורר די מהר אם הוא חשוף.
אני תמיד ממליץ לעשות בידוד בעיקר בבנייה חדשה (וילות/בניינים), ורצוי לפני יציקת הבטקל.
לבידוד גגות יש שתי אפשרויות מומלצות:
- לוחות קלקר (EPS) בעובי 5 ס"מ
- התזת פוליאוריטן מוקצף לבידוד
ואז - שכבת האיטום מגיעה מעל יצירת הבטקל, ותפקידה גם לשמור על תכונות הבידוד לאורך זמן (כי בידוד רטוב = בידוד שנהרס).
כמה זמן איטום גג איכותי צריך להחזיק?
שאלה: מה הטווח הריאלי? שנה? עשור? עשרים?
אסי: השאלה מצוינת, והתשובה הכי אמיתית היא:
איטום לגג יכול להחזיק בין 0 ל-20 שנה - הכול תלוי באיכות הביצוע, בחומר, בהכנת השטח ובמערכת שבוחרים.
כשעושים עבודה כמו שצריך, עם חומרים מתאימים ויישום מקצועי - האיטום מחזיק לאורך זמן, הרבה מעבר לתקופת האחריות.
החומר שאני הכי ממליץ עליו לגגות שטוחים הוא יריעות ביטומניות בעובי 5 מ"מ, ועדיף כאלה שיש לי עליהן ניסיון מצוין לאורך שנים.
איך יודעים שהגג אטום 100%?
שאלה: איך אתה נותן ללקוח ביטחון שזה באמת "סגור"?
אסי: בודקים אחרי היישום. לא מנחשים.
מה עושים?
- הצפת מים מבוקרת (כשזה אפשרי ובטיחותי)
- מעבר מדוקדק על כל החיבורים, הפינות והחדירות
- לוודא שאין סימני רטיבות או חדירה מתחת לשכבה
- ואם צריך - בדיקות נוספות לפי סוג הגג והמערכת
כשעבודה נעשית מקצועית ובחומרים איכותיים - התוצאה היא אטימות מלאה לאורך זמן. לא "כמעט".
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
