המסקנה המתבקשת מהביקור המרגש, אפשר להגיד אפילו אלוהי, ב"פיצה כפרית בטאבון" שבמושב ברכיה היא שבסופו של יום הכל בזכות השם - או בעזרת השם, אם תרצו.

למרות שבמושב ברכיה פועלים מוסדות דת חשובים, כמו למשל ישיבת "חכמת רחמים", דווקא "פיצה כפרית בטאבון" (שיכולה להיקרא בקלות גם "חכמת מיכאל", על שמו של השף שלה, מיכאל הרנוי) נושאת את דבר השם למרחוק, כשהיא משתמשת בשם המפורש בצדק ובזכות.

וכך, בניגוד לפיצריות רבות ברחבי המכורה המתהדרות בשמות איטלקיים מפוארים שמבשרים על פיצות עלובות במיוחד, הרנוי בחר בדיוק בדרך ההפוכה: הוא קרא למקום שלו בפשטות "פיצה כפרית בטאבון", שם שמבשר על פיצה מפוארת במיוחד, מושקעת ויוצאת דופן בטעמה. כזו שראויה לשירי הלל.   

אין הרבה שירים על פיצה בעברית ("פיץ העכבר ופיצה העכברה" של ששי קשת זה לא ממש דוגמה טובה), אבל "פיצה כפרית בטאבון" הולכת כאמור חזק על עניין השם, ושוכנת ברחוב שיר השירים במושב ברכיה. מקריות? לאו דווקא. הכל זה מלמעלה והיא בטוח לא תבכה הלילה.

היד נטויה והטאבון עמוק

המקום מפתיע במושקעותו. אז נכון, צריך לחנות בזהירות על שטח ברוחב עשרה סנטימטרים בין תעלה בצד הדרך לכביש הראשי של המושב, אבל כשאתה נכנס פנימה אתה לא מאמין למראה עיניך.

חצר ענקית מלאה בצמחייה ובמרחבים, עם פינות ישיבה מקורות וכאלה שלא, פסטורלית להפליא, מוארת חלקית, מרוהטת, כפרית ונעימה.

מקום שיכול לשרת באותו זמן הן זוגות מאוהבים לפגישה רומנטית והן משפחה עם חמישה ילדים שקשה להאמין שהאמא שלהם תחזיק מעמד עד סוף חופשת הקיץ.

התפריט עצום ובכריכה קשה. המבחר מרשים, מפורט, מבטיח ומגרה. ממנות ראשונות כמו סלטים שונים, זיוות, טוסטים, לחמעג'ון, חצ'פורי וסירות תפוחי אדמה אנחנו מפליגים לפסטות ולמנות אחרונות מפתות.

אבל אנחנו הגענו לפיצות - והמגוון מדהים: פיצה בשם "מלכת העולם" (בצק מחמצת בשילוב רטבים: רוזה, רוטב עגבניות, רוטב שמנת ופטריות, שום, שמן זית וזעתר, גבינת מוצרלה, חציל קלוי שעליו כדורי מוצרלה ועליהם עלי בזיליקום).

ויש גם פיצה שקשוקה, פיצה מקלובה, פיצה כמהין, פיצה מוקפצת (פטריות פורטובלו ושמפיניון, עגבניות שרי בזיליקום וטימין מוקפצים על מחבת בתוספת גבינת פטה), וכמובן לכבוד מושב ברכיה, שתושביו הראשונים הגיעו מהאי ג'רבה שבטוניסיה - פיצה טוניסאית. ועוד היד נטויה והטאבון עמוק.

ב"פיצה כפרית בטאבון" הפיצות מוגשות במספר גדלים במחירים משתנים. אנחנו לקחנו את פיצת האנטיפסטי, שמחיריה נעים בין 39 לפיצה אישית לזוג המאוהב דרך 59 שקלים לזוגות בשלב מתקדם יותר שאין להם מה להגיד אחד לשנייה והם מעדיפים למלא פיהם פיצה, 89 שקלים לזוג הורים מוטרדים עם תינוק, ועד ל־119 שקל למשפחה עם חמשת הילדים המעצבנים של האמא שלא תשרוד את החופשה ותשאיר לילדים את הפיצה שנותרה כשתברח מהבית בטיסת לואו קוסט לבורגס.

פיצה של קטלוגים

מיכאל הרנוי אומר בצניעותו שזה הכל בזכות הטאבון שלו - טאבון עמוק של אבן שמוט על גחלי עצי ושורשי זית. אתה נתקל באחוריים של הטאבון הלוהט הזה כשאתה הולך לשירותים ומבין כמה פיצות עברו כאן למראה ערמות האפר הענקיות שלמרגלותיו. אבל אל תסתכלו על התנור אלא על מה שיוצא ממנו.

יום למחרת הביקור שלנו הפיצה שלנו הופיעה בעמוד הפייסבוק של "פיצה כפרית בטאבון". אני לא מאשים את השף שהתרגש ממעשה ידיו להתפאר.

היא אכן היתה אב מודל לשלמות: האפייה המדויקת, תלוליות הבצק, הצבעוניות, נקודת החן של השומשום. מה שלא עובר בתמונה הוא הריח הקסום. או שאולי כן, בעצם, כי בהחלט הרגשתי אותו גם ביום למחרת.

והטעם? בהתאם: החציל האפוי היה נפלא, הירקות טריים, הרוטב מעגבניות טריות, הבצק מעולה ובשרני והגבינה מוצרלה למהדרין. בכל ביס הורגשה התפוצצות של טעמים.

נכון, זה לא היה פשוט בתחילה להכניס את הפיצה הרותחת, במיוחד כשהקצה נזל לאיטו מול עינינו הדואבות, אבל הכווייה היתה שווה את זה.

תלמדו להפעיל מכונה

רוב האנשים שהגיעו למקום בערבו של יום חול באו על מנת לקחת פיצה הביתה (אולי מפני שבבית אין יתושים תוקפניים כמו כאן בחצר). אין מראה יפה יותר מלקוח מרוצה שיודע שהוא מחזיק אוצר בידו, שפוסע החוצה כשהוא אוחז בחוזקה בקופסת הקרטון שבידיו כאילו קיבל זה עתה גביע והוא פוסע מעדנות ופניו גאות מול המבטים הקנאיים של לקוחות שעדיין לא קיבלו את הפיצה שלהם.

אבל לא הכל מושלם. ארוחה כה טובה מן הראוי לסיים בקפה קטן לדרך וקינוח ראוי שמוצע כאן, כמו בצק העלים הממולא בשוקולד. אבל לדאבון ליבנו בישרה לנו המלצרית כי הבחורה היחידה שיודעת להפעיל את מכונת הקפה לא הגיעה הערב, וכך לרוע המזל ויתרנו גם על הקינוח כי ללא קפה זה לא שווה.

אבל בעזרת השם היא תהיה כאן בפעם הבאה שנגיע. ואנחנו כמובן נחזור לכאן. בעזרת השם כמובן. 

מראה מקום:

"פיצה כפרית בטאבון", שיר השירים 37, מושב ברכיה

טלפון: 08-9107999

שעות פתיחה: א'-ה' 15:00-24:00, מוצ"ש עד 24:00

פסקול: תרנגולות מהלול השכן

תג מחיר: פיצה משפחתית: 89 שקל, שתי שתייה קל: 24 שקל; סך הכל: 113 שקל