יואב ג'ראפי הוא שחקן העונה של "ידיעות אשדוד" לעונת 16/17. אין ויכוח שהוא עשה עונה גדולה. מפלס השערים הנמוך שמ.ס אשדוד ספגה - המפלס השלישי בטיבו בליגה אחרי הפועל באר שבע ומכבי תל אביב - מלמד עד כמה הייתה האחראית ההגנה של אשדוד על ההישרדות של הקבוצה בליגה. למרות חוזקה של ההגנה הרי שהדרכונים לעוד עונה בליגת העל הוחתמו סופית רק לקראת סיום העונה, עם הניצחון 0:2 על הפועל תל אביב, שהיה כמובן הניצחון הכי אסטרונומי של הקבוצה העונה. אשדוד בעונתה הראשונה אחרי העלייה מהליגה הלאומית הסתפקה בתוצאות רבות של 0:0, ואם כבר ניצחונות אז על חודו של 0:1 קטן שהביא שלוש נקודות גדולות. מאחור היה זה תמיד ג'ראפי שכמעט בכל משחק מנע איזה שער בטוח אחד או יותר, שאלמלא כן המצב היה לא נעים בכלל. במהלך העונה לא זכור שמישהו אמר אי פעם משפט בסגנון "שוער טוב היה צריך לקחת את הכדור הזה", כי ג'ראפי לקח את כל מה שהיה אפשר ואף מעבר. לא פלא שמדי פעם אלישע לוי קיבל מכל מיני כיוונים המלצות לזמן את ג'ראפי לנבחרת, אלא שבינתיים המשיח לא מטלפן.

בעקבות דודו אוואט

ג'ראפי חתום לעוד ארבע שנים באשדוד. החוזה שלו סביר, ברגע החתימה אף אחד לא תיאר לעצמו שרק שנה אחת תעבור והוא יהיה מהבולטים בקבוצה, בעצם הכי בולט, אבל ככה זה ברגע שחותמים לחמש שנים. תמיד יש צד אחד שמבסוט יותר, ובמקרה של ג'ראפי די ברור שזה הצד של הקבוצה, אם כי ג'ראפי עצמו מאמין שיהיה בסדר ובמקביל יודע שאם למשל תבוא הצעה מפתה מקבוצה אחרת, מ.ס אשדוד לא תשים לו רגליים, כמו שנהגה בכל שחקן שהדלתות נפתחו בפניו, ודוגמאות לא חסרות ובשפע. סוכנו דודו אוואט, אולי השוער הכי גדול שהיה כאן, בטח השגריר הכי גדול, נמצא עם האצבע על הדופק וג'ראפי בטוח שהוא בידיים טובות ודואגות.

מה שבטוח היית רוצה קריירה כמו של דודו אוואט.

"איזו שאלה, הוא עשה קריירה מפוארת ומדהימה, כל אחד היה רוצה קריירה כזאת".

הבעיה היא שאתה באשדוד, קבוצה נחמדה וסימפטית, אפילו נבחרת כאן לשחקן העונה, אבל אם היית בקבוצה גדולה הכותרות היו יותר משמעותיות.

"זה נכון אבל אני לא מתלונן. מ.ס אשדוד היא קבוצה לגיטימית בליגת העל, מי שצריך לדעת יודע, יש חשיפה גדולה, שחקנים הגיעו מפה רחוק מאוד, ואני שמח בחלקי".

אין לך חלומות?

"לכל אחד יש את החלום שלו, אבל כל דבר בזמנו".

בפעם האחרונה שדיברנו אמרת שאתה רוצה להיות שוערה של נבחרת ישראל, מה שמצד אחד מצביע על ביטחון עצמי גבוה שלך, וזה על הכיפאק, אבל מצד שני היו כאלה שראו בכך שחצנות.

"לא אמרתי את זה מתוך שחצנות אלא רק בגלל שאני חושב שלהיות שוער של נבחרת ישראל זה הכבוד הכי גדול שיכול להיות לשוער והחלום הכי גדול של שוער. יכול להיות שהיו כאלה שחשבו שאני שחצן, אבל אני ממש לא ומי שמכיר אותי יודע. לא חושב שיש שוער אחד שלא רוצה להיות שוער נבחרת ישראל, ומי שלא מרגיש ככה עדיף שיפרוש כבר עכשיו. אני לא מזלזל באף אחד, אבל שאלת שאלה אם אני רוצה להיות שוער נבחרת ישראל וקיבלת תשובה.

אבל לא שמתי לב שמדברים עליך כעל שוער נבחרת, למרות שמעמד השוער שם די מעורער ומחפשים שוער בנרות. למה באמת אף אחד לא לוקח אותך בחשבון?

"אני לא יודע אם אף אחד לא לוקח אותי בחשבון, אני את שלי אמרתי. יש מאמן שמחליט מי יוזמן ומי לא, אני מאוד מאוד רוצה לקבל את הזימון, אבל אני אומר את זה מתוך כבוד גדול ואהבה לנבחרת ולא מתוך שחצנות או זלזול בשוער אחר".

לא מזמן שוער שלישי

הדבר האחרון שאפשר להגיד על ג'ראפי זה שהוא שחצן. לאשדוד הוא הגיע מהפועל כפר סבא ("הקבוצה ירדה ליגה והם עשו לי קטעים שפחות אהבתי") ובכלל על תקן שוער שלישי אחרי אופיר מרציאנו ורועי משפתי. באותה עונה שהקבוצה ירדה מליגת העל הוא הושאל להפועל רעננה ואף רשם שם שתי הופעות בליגת העל. כשאשדוד ירדה לליגה הלאומית ומרציאנו עבר לשחק בסקוטלנד, ג'ראפי חזר לאשדוד והפעם בתור שוער שני למשפתי, סוג של קידום לעומת מעמדו הקודם. אחרי משחק או שניים באשדוד בליגה הלאומית הוא קיבל את הצ'אנס, לקח את ההזדמנות בשתי ידיים, ומאז גם בעונה שלאחר מכן בליגת העל הוא השוער הראשון ומשפתי השוער השני.

אני לא בטוח שכל אחד היה מוכן לבוא לקבוצה ולהיות בה שוער שלישי, למרות שבסופו של דבר זה השתלם לך. מה תגיד לשוער צעיר שמתלבט אם לשחזר את המהלך שלך?

"תראה, לא היו לי הרבה בררות ומעמד של שוער שלישי בליגת העל במצבי היה הדבר הטוב ביותר עבורי. שיחקתי בהפועל כפר סבא, ואם אתה לא מקבל את ההכרה בקבוצה בה אתה משחק ועולה מהנוער לבוגרים, הרי שהסיכוי שלך מאוד קטן לשחק בקבוצה אחרת. אני חושב ששוער שלישי בליגת העל זה מעמד מכובד. אתה שם, מכירים אותך, ועובדה שברגע שהפועל רעננה רצתה שוער היא העדיפה שוער שלישי מקבוצה בליגת העל. ברגע שאתה מתאמן בקבוצה בליגת העל, גם אם אתה שוער שלישי, אתה לא הולך לאיבוד, אתה כל הזמן על המפה".

העונה הייתם על המפה בזכות ההגנה שלכם ובזכות ההצלות שלך. מיקי סירושטיין וחאתם אל חמיד עשו בדרך כלל עבודה טובה, אבל לעתים היה בורח להם איזה כדור או שניים ואז אתה היית במקום להציל. לא השתעממת שם בשער?

"מיקי וחאתם עשו עבודה מעולה אבל אני לא חושב שהיה לי משעמם. היו משחקים שעבדתי קשה מאוד, היו משחקים קצת פחות, רוב המשחקים שלנו הסתיימו ללא שערים או עם שער אחד, אבל בבאר שבע ספגנו חמישייה וגם את זה אני זוכר, ככה שמשעמם לא היה".

לקהל היה משעמם.

"זה כבר סיפור אחר, למרות שהגענו למצבים ואם היינו מנצלים יותר את המצבים יכולנו להשתלב בקלות בפלייאוף העליון".

לוציו ומנגה הועילו

אשדוד הייתה משתלבת בקלות בפלייאוף העליון אילו רק היה לה זר אחד נורמלי, שלא לדבר על שניים-שלושה כמו לרוב הקבוצות בליגה. הצלחה חלקית עם הזרים ואשדוד הייתה נראית לגמרי אחרת.

הבעיה היותר גדולה היא לא ניצול המצבים אלא שנפלתם עם הזרים שלכם. חוץ מברוסיץ' נפלתם עם כולם.

"אגיד לך. למשל עם לוציו ומנגה לא נפלנו, כי הם תרמו לחדר ההלבשה וגם על המגרש הם היו כוח חשוב, למרות שמבחינת הבקעת שערים הם פחות תרמו. לגבי הזרים האחרים נפלנו, אבל ראיתי את הקלטת של החלוץ (בגאריץ'), ותקשיב טוב, הוא לקח שם את הקבוצה שלו על הגב. אם אני הייתי צריך להחליט גם אני הייתי מחתים אותו כי בקלטת רואים ביצועים של חלוץ גדול. למה זה לא הצליח אני לא יודע להגיד לך, אולי זה לא רק עניינים של יכולת אלא גם של התאקלמות והוא פשוט לא התאקלם פה. אני לא יכול לשפוט אותו".

נפלתם עם הבלמים הזרים. התחילו שני בלמים זרים וגמרתם עם סירושטיין ואלחמיד.

"זה נכון, אבל בסופו של דבר הייתה לנו הגנה חזקה".

היית רוצה שהם ימשיכו?

"ברור שאני רוצה אבל זה לא תלוי בי".

הפמילי מתל מונד

לג'ראפי מתל מונד שני אחים ושלוש אחיות - שתיים (אחת בכפר סבא ואחת בראש העין) הן מנישואים קודמים של אביו. הוא הבכור ב"משפחה החדשה" של האב, אבל מחובר היטב למשפחה המורחבת, ולא לחינם קעקע בגיל 16 את המילה "משפחה" (באנגלית), כדי להדגיש עד כמה המשפחה חשובה לו. בהמשך עשה עוד ארבעה קעקועים קטנים, אלא שעל כמה מהם היה מוותר ברצון ("הייתי ילד ולא בדיוק הבנתי מה אני עושה"), בלי כל קשר לחלום שלו לעמוד בשערה של נבחרת ישראל. ¿

"מיקי וחאתם עשו עבודה מעולה אבל אני לא חושב שהיה לי משעמם. היו משחקים שעבדתי קשה מאוד, היו משחקים קצת פחות, רוב המשחקים שלנו הסתיימו ללא שערים או עם שער אחד ככה שמשעמם לא היה"

צילום: אוהד צויגנברג, ידיעות אחרונות, טל אקוקה, מ.ס אשדוד