העיר אשדוד שולחת שני נציגים לאולימפיאדה ריו הקרובה. בסופ"ש יחלו המשחקים וטקס הפתיחה, אשדוד תשלח עם המשלחת הישראלית, שני נציגים, אחד אלמוני כמעט לכולם, השני מוכר כמעט לכולם. 

נציגי אשדוד לריו 2016 בברזיל, כל מה שרציתם לדעת בכתבה הבאה. 

נתחיל עם המועמד הפחות בכיר והפחות מוכר, איגור אולשנצקי בן ה- 30 הוא נציג אחד משיים כאמור מאשדוד למשלחת הישראלית לאולימפידת ריו. 

אולשנצקי בן ה- 30 יצטרף לטומרקין כנציג האשדודי השני של אשדוד. אולשנצקי המתחרה בענף הרמת המשקולות קיבל את הכרטיס למשחקים האולימפים ברגע האחרון. 

"התרגשתי, לא חשבתי שאקבל את הכרטיס, אבל בסוף זה קרה, בגיל 30 אני מגשים חלום שכל ספורטאי אני חושב חולם עליו". 

על המטרות בריו מספר אולשנצקי: "כל דבר מעבר לשיא אישי ושיא ישראלי יהיה בגדר הישג גדול. 

מדליה? זה חלום שיפיל אותי מהרגליים, אהיה בשוק ומיד אתקשר לקרובים שלי - לאשתי ולילדים ואעביר להם את האושר והשמחה", אמר אולשנצקי על המטרות והסיכוי למדליה. 

אולשנצקי ששוקל מעל ל- 105 ק"ג, מגיע מאשדוד וכאמור ישתתף לראשונה באולימפיאדה. 

"אני מייצג את המדינה, אבל גם את אשדוד, אני נוסע כישראלי וכאשדודי ובטוח שכולם מחזיקים לי אצבעות". 

הישגיו הבולטים של אולשנצקי הם מדליית הכסף במשחקי הים התיכון שנערכו במלטה בשנת 2015, באותו שנה סיים במקום ה-9 באליפות אירופה בגיאורגיה ודורג השנה במקום ה-12 באליפות אירופה בנורווגיה שהעניק לו את הקריטריון הישראלי לאולימפיאדה. 

מתי מתחרה?

אולשנצקי יתחרה לראשונה ב- 16 באוגוסט (קבוצה B). 

"אני שמח על ההישג, אבל כבר עכשיו אני חושב על ההמשך ואתחיל באליפות העולם בקזחסטן.

שם אני חושב שאני יכול להגיע עוד יותר ולהשיג אולי תוצאה טובה יותר, אבל בשביל זה עוד צריך להתכונן הרבה".

אולשנצקי חושף גם טפח אחר באישיותו ומספר מה היה עושה ללא הרמת המשקולות, "כנראה שהייתי מנסה להיות עו"ד, אבל נושא הספורט תמיד משך אותי".

"לא הרבה יודעים, אבל למרות המשקל שלי, אני משחק הרבה כדורגל, כדורסל וטניס שולחן ומאד אוהב את זה".

מי שייסע יחד עם אולשנצקי הוא מאמנו ומאמן נבחרת ישראל, יורי אוזליאנר, שהוא המאמן הראשי ומייסד מועדון המשקולות המקומי: "גל אולימפי" -יורי אוזליאנר.

יורי מכהן גם כמאמן נבחרת ישראל בהרמת משקולות, תודות להישגי המשקולנים בהדרכתו בשנים האחרונות.

אוזליאנר אמר על אולשנצקי, "ברור שמדובר בחוויה ובהישג גדול עבורו ועבור המועדון, עצם הנסיעה היא הישג, אבל נצטרך לבוא מוכנים בכדי לייצג בכבוד את המדינה והעיר".

על ענף הרמת המשקולות עצמו אמר אוזליאנר, "זה לא ענף מוכר, הוא גם לא מצולם, אבל יש לו ביקוש בקרב חלק מהאוכולוסיה, באשדוד הוא התפתח בשנים האחרונות, חרף האמצעים". 

הילדות באוקראינה

אולשנצקי גדל לבד. בלי אם ובלי אב. הוא עלה לבד לישראל. בכדי להשלים הכנסה, כי כידוע לא ניתן להתפרנס מענף הרמת המשוקלות, אולשנצקי עבד בבניה ובאבטחה. 

הוא גדל בחרקוב אשר באוקראינה "לא חשבתי אז בתור ילד שאהיה מרים משקולות, מי חושב על דברים כאלה שהוא ילד?" 

"אבא שלי נפטר בגיל צעיר, הקשר עם אמא שלי לא ממש היה קשר ודי בגיל מאד צעיר היא לא ממש הייתה בחיים שלי, ככה שמי שגידלה אותי הייתה סבתא שלי", מספר אולשנצקי על הילדות שלו. 

"האהבה שלי לספורט התחילה כבר בגיל מאוד צעיר, אבל לא חשבתי שיגיע יום ואייצג את ישראל ואשדוד באולימפיאדה". 

באוקראינה עבר אולשנצקי בגיל 13 לפניימיה, "חיפשתי מה לעשות שם בתחום הספורט, אבל לא היה מה, היה רק הרמת משקולות ומשם התחברתי לענף הזה", מספר אולשנצקי על החיבור הראשון שלו לענף הרמת המשקולות. 

האיש ששינה את חייו

את השינוי בחייו של אולשנצקי הוא חייב למאמנו, יורי אוזליאנר, שהוא בן 24 הוא עלה לישראל אני חייב לבן אדם יורי אוזליאנר. עליתי לארץ בגיל 24. 

"יורי היה האיש שלקח אותי, ונתן לי את הבמה, כיוון אותי ועזר לי. לא הכרתי יותר מידי אנשים בישראל, ועוד באוקראינה סיפרו לי אנשים על יורי שהיה מוכר בבריה"מ של פעם. 

הוא אמנם מבלארוס וחי בצעירותו במינסק, אבל סיפרו לי שהוא חי בישראל במקום שנקרא אשדוד ושאם אני עולה לארץ, אני צריך למצוא אותו. 

"נפגשנו והחיבור היה מיידי, הוא הפך לאבא שלי, אפילו יותר מכך". 

בשנת 2013 רשם אולשנצקי את הפריצה הגדולה שלו, במשחקי הים התיכון שנערכו באיטליה. קבע אולשנצקי שיאים אישיים בהנפה ובדחיקה, "שם הבנתי שאני בכיוון הנכון ויכול להתקדם".

השיאים והמחשבות על ריו

כיום אולשנצקי מחזיק בשיאי ישראל בהנפה עם 174 קילוגרם ובדחיקה עם 217 קילוגרם. בשנת 2015 באליפות אירופה שנערכה בגיאורגיה סיים במקום התשיעי המכובד בשילוב של דחיקה והנפה. 

"ידעתי שאת הקריטריון לריו אני צריך לקבוע בשנה של ריו (2016) אבל לא הייתי בטוח שאני אוכל לעמוד בזה ולכן המשכתי לעבוד כרגיל בבניין ובאבטחה. 

יש כאלה שלא מבינים איך הצלחתי להתאמן בכל יום, לפעמים פעמיים, וגם לעבוד בבנייה ובאבטחה, אבל זה היה סדר היום שלי". 

לאליפות אירופה בשנת 2016 שנערכה בנורבגיה אולשנצקי נסע ללא תקוות מיוחדות הוא כבר היה בטוח שחלום ריו נשאר בגדר חלום. 

אולשנצקי סיים במקום ה-12 שלא היה מספיק טוב כדי לקבל את הכרטיס לריו. אבל בעקבות ההחלטה לפסול את רוסיה, בלארוס וקזחסטן ולישראל היה כרטיס. חודש לפני הטיסה לריו קיבל את הבשורה שהוא נוסע.

"זה היה רגע מיוחד. כל הילדות עברה לי מול העיניים. צילצלתי לסבתא שלי שעדיין חיה בחארקוב וסיפרתי לה שאני נוסע לייצג את ישראל, אני בטוח שהיא בכתה יחד איתי" מספר אולשנצקי על ההתרגשות. 

"יש הרבה טקטיקה בענף שלנו. זה לא רק לבוא ולהרים את המשקולות ומי שעושה יותר מנצח. זה סוג של משחק פוקר כי צריך לגרום ליריבים לקחת הימורים לא נכונים במשקלים.

אני סומך על יורי המאמן שלי שגם מבחינתו זו הגשמת חלום. הוא היה משקולן כמוני בבלארוס והיום הוא נוסע איתי לייצג את מדינת ישראל. זו גאווה של שנינו וגאווה של העיר אשדוד שהתחילה להכיר במקצוע שלי ולפתח את הענף". 

הטורפדו האשדודי

הנציג האשדודי השני למשחקי ריו, הוא יעקב טמרקין  המוכר יותר, וכזה שהתקוות ממנו גם גדולות יותר. טומרקין שמתחרה בענף השחייה. מקווה להגיע לגמר אולימפי כמו בלונדון 2012 ושבירת השיא האישי והישראלי, מכאן השמיים הם הגבול. 

טומרקין יקפוץ למים ב- 7 באוגוסט, הוא יתחרה במקצה של 100 מ' גב ו- 200 מ' גב (המקצה החזק שלו).

אולימפיאדת ריו לא תהיה הראשונה של טומרקין, הוא כבר התחרה בלונדון 2012 וסיים שם במקום השביעי (הישג השיא של השחייה הישראלית), במקצה ה- 200 מ' גב ו- במקום ה- 24 במקצה של ה- 100 מ' גב.

המטרה של טומרקין בריו כמו שהוא עצמו מגדיר אותה היא: "לשבור את הישג השיא של שחיין ישראלי באולימפיאדה. וכמובן לשחות מהר כבר במוקדמות ועוד יותר בשלבים היותר מאוחרים". 

"אני בכיוון טוב. יש לי ביטחון ואנרגיות לקראת הימים הבאים ואני מאמין שאעשה הכל כדי להצליח בריו.

אם אגיע לשיא שלי ב-200 גב אני אמור להגיע שוב לגמר אולימפי, אבל המטרה שלי היא קודם כל לשבור את השיא שלי".

"אני אוותר על המשחה המעורב בריו", התייחס לכך טומרקין. "אתמקד יותר בגב כי קשה לוותר על המשחה שהיית בו בגמר אולימפי. זה הרבה זמן ישב לי בלב.

ללאוניד קאופמן המאמן שלי אמרתי שאם אעלה לגמר ב-100 גב באליפות אירופה הזו אז אוותר על המשחה ב-200 מעורב כדי לשמור כוחות, וזו העדיפות שלי גם לריו עכשיו. אולימפיאדה זה פעם בארבע שנים וזה הכול או כלום, שם זה יהיה המאני טיים ואני לא מוכן לוותר". 

ההישגים וההיסטוריה

טומרקין למי שלא מכיר, תחום הספורט מעולם לא היה זר, הוא שיחק כדורסל, התאמן בג'ודו וכמובן שחייה, "שכבר בגיל 13 התברר הפוטנציאל הגדול שלי, מה ששלח אותי לפנימיית המחוננים במכון וינגייט". 

מתי מתחרה?

טומרקין יקפוץ למים בריו ב- 7 באוגוסט (מוקדמות וחצי גמר 100 גב), 8 באוגוסט (גמר 100 גב), 10 באוגוסט (מוקדמות וחצי גמר 200 גב), 11 באוגוסט (גמר 200 גב).

התחזית האופטימית מדברת על גמר ב- 200 מ' גב, וחצי גמר ב- 100 מ' גב.

הישגיו הבולטים של טומרקין לאורך השנים,  באליפות אירופה לנוער בהלסינקי ב- 2010 הוא עמד על הפודיום ושמע את התקווה אחרי שניצח ב-100 מ' גב והוסיף מדליית ארד במרחק הכפול. 

באולימפיאדת הנוער הראשונה בסינגפור הוסיף עוד שתי מדליות כסף. באליפות העולם בשנגחאי ב-2011 דורג במקום ה-16 ב-200 מ' גב עם תוצאה של 1:59.92 דקות.  

עוד לפני כן, במוקדמות, קבע שיא ישראלי של 1:58.21 דקות והבטיח את מקומו בלונדון. ב-2012 עלה פעמיים לפודיום באליפות אירופה בהונגריה כדי לקבל את מדליית הארד ב-100 ו-200 גבר. 

באולימפיאדת לונדון 2012, הגיע טומרקין למקום השביעי במשחה ל-200 מטר גב ובכך קבע את הישג השיא של שחיין ישראלי בכל הזמנים. 

טומרקין היה הראשון להשיג גם את הכרטיס לריו ובאליפות אירופה בבריכות קצרות בישראל בוינגייט זכה פעמיים במדליית הכסף ב-100 מעורב ו-200 גב. באליפות אירופה 2016, זכה במדליית הכסף ב-200 מטר גב. 

הילדות באשדוד

טומרקין עלה בגיל שנתיים לישראל עם אמו מברית המועצות. "הגענו לאשדוד, עיר של ים, אמי חששה שאטבע ולכן שלחה אותי ללמוד שחייה בבריכה בבית לברון, ומשם התחילה הקריירה שלי בשחייה ובמים".

טומרקין מספר גם דברים שלא כולם אולי יודעים עליו, "בגדול אפשר לומר, שאני בחור ספורטיבי מאד, ניסיתי הרבה סוגי ספורט, בעיקר ג'ודו עד גיל 10, אבל אז חטפתי מרפק לראש ונזקקתי לתפרים, אמא החליטה שזה מספיק והעבירה אותי לשחייה, בדיעבד זה היה המרפק ששינה לי את החיים והקריירה".

בגיל 14 עבר טומרקין לפניימה במכון וינגייט. "רחוק מהבית החם באשדוד, חייתי בתנאי פנימייה. למדתי בבית הספר חוף השרון בשפיים ביחד עם עוד ספורטאים שחיו בוינגייט.

"לא היה פשוט לעזוב את הבית. היו הרבה געגועים לאמא. אני בן יחיד לאמא והיא נשארה לבד, כי אבא שלי בכלל לא עלה איתנו לארץ.

כל סוף שבוע הייתי חוזר הביתה לאשדוד באוטובוס. היו איתי עוד כמה חבר'ה מאשדוד בכמה ענפים שחיו בוינגייט. זה היה תחילת התהליך שהביא אותי בסופו של דבר למקום בו אני נמצא היום.

עד שעברתי לוינגייט היה לי קשה מאוד עם אימוני הבוקר. המאמן באשדוד היה צריך להתקשר אלי כל בוקר ב-6 לברר היכן אני. 

לא הייתי בא הרבה אבל בוינגייט מחוץ לבית כבר לא היתה ברירה. בחמש בבוקר כבר הייתי קם לאימון ראשון לפני בית הספר. אתה עושה את זה אוטומט. יש לך שותף לחדר, יש עוד ספורטאים שקמים איתך מוקדם, אבל זה מחשל אותך ומכין אותך לדברים הקשים". 

טומרקין מגלה שאחד מהאנשים שעזרו לו בתחילת הקריירה הוא השחיין מיקי חליקה, "מיקי ממש היה המנטור שלי תקופה, דיברנו הרבה וזה עזר לי מאד". 

חלום המדליה והזיכרונות מלונדון

"עם כל הכבוד לתחרויות ולאליפיות אירופה, האולימפיאדה בלונדון היתה כמובן השיא", מספר טומרקין על החוויה הראשונה שלו במשחקים האולימפים.

"לא ידעתי למה לצפות לפני שטסנו. זו הייתה החוויה הכי גדולה. אני לא אשכח את חדר האוכל שם עם עשרת אלפי ספורטאים.

היינו יושבים לאכול עם כדורסלנים מכל העולם, עם האתלטים הכי טובים. הגעתי לגמר בלונדון וסיימתי במקום השביעי וזה ההישג הכי טוב של שחיין עד היום. הייתי רחוק ארבע שניות ממדלייה ב-200 גב. הפער הזה קטן עם השנים.

שיפרתי את השיא שלי בשניה וחצי מאז לונדון אבל בעולם אני עדיין ממוקם שביעי במשחה הזה. זאת אומרת שהפער הצטמצם, אבל אני עדיין שביעי כמו בגמר בלונדון".

על האולימפיאדה הקרובה מספר טומרקין: "בריו מעולם לא שחיתי, אבל התחריתי בברזיל בסאו פאולו. שואלים אותי מה ריאלי לקראת ריו. אז ברור שאני רוצה שוב להגיע לגמר ולשפר את המיקום שלי מלונדון שהיה שביעי בגמר ל-200 מטר. כל דבר מעבר לכך, יהווה הישג גדול".

על הסיכוי למדליה אמר טומרקין: "וואו, חלום. אני לא רגשן מטבעי, אבל אם אזכה במדליה נראה לי שאבכה, זה הישג שיא וזה ברור.

אבל לפני שמדברים על מדליה, צריך להגיע לגמר ולהיות הכי טוב שלי וזה אומר שיא אישי ושיא ישראלי וזה לא פשוט.

לשמוע את התקווה עם הדגל זה משהו מרגש ביותר".

צילום: יח"צ, איגוד השחייה, משה חרמון באדיבות אתר ONE

*באדיבות וואלה! ספורט ואתר YNET