מ.ס אשדוד- הפועל אשקלון, אשדוד- אשקלון. דומה ששתי הערים הללו לעולם יהיו במעין תחרות. חלקה אולי סמויה, חלקה פחות.

ערים דומות, ערי חוף, אוכלוסיה דומה, חלק מהאשדודים עבר לאשקלונה בשנים האחרונות. בדבר אחד, לפחות כרגע אשדוד עולה על אשקלון בצורה מובהקת וזה הספורט.

עם קבוצות בליגות הבכירות של ישראל (כדורגל, כדורסל, כדוריד), אשדוד מסמנת את עצמה בשנים האחרונות כעיר של ספורט.

בכדורגל, מ.ס אשדוד עד הקיץ האחרון הייתה ללא ספק הקבוצה הבכירה מבין השתיים. אלא שהשינוי שנעשה באשקלון בשנים האחרונות, קידם את קבוצת הכדורגל עד מרחק נגיעה מליגת העל. הקבוצה במקום השני וחרף כל הבעיות, היא רוצה ליגת העל.

מ.ס אשדוד סומנה מתחילת העונה כקבוצה שאמורה לעלות ליגה בסיום העונה. הבעיה: דווקא מול אשקלון אשדוד מתקשה, שלושה מפגשים נערכו העונה בין הקבוצות ואשדוד לא ניצחה את אשקלון.

פעמיים תיקו 1-1 בליגה ובגביע הטוטו וניצחון 1-0 גדול- קטן בגמר גביע הטוטו.

אשקלון תמיד רצתה להיות כמו האחות הגדולה מאשדוד, מחלקת נוער, קבוצת כדורגל בליגת העל וקהל חם. בשנים האחרונות, מ.ס אשדוד לקחה את ההגמוניה ואשקלון דשדשה בליגות נמוכות.

למעט עונה אחת בשנת 2007-08, השתיים לא נפגשו בליגת העל. מתחילת שנות ה- 2000 וסוף שנות ה- 90, אשדוד תמיד הייתה מעל אשקלון בכל מה שקשור לקבוצה הבוגרת.

בשנים האחרונות כמו שכתבנו יש שינוי. אשקלון שינתה כמה דברים, כסף מושקע וגם במחלקות הנוער יש שינוי, אם בעבר המחלקה של אשדוד סחפה אחריה שחקנים מאשקלון, בשנים האחרונות הסחף מעט השתנה או לפחות נעצר.

הקבוצה הבוגרת עלתה ליגות, רשמה הישגיים בגביע המדינה ונראית כמי שרוצה לחזור למפת הכדורגל.

אשקלון פתחה מעין מושבה אשדודית, עידן שריקי, יאיר אזולאי, ניר נחום וברוך דגו, הקרבה הגיאורפית, העובדה שאנשי שתי הקבוצות מכירים אחד את השני וחברים רק מוסיפה למטען הרגשי לפני המשחק.

אשדוד תמיד הייתה מעין האחות הגדולה לאשקלון, שרצתה להיות כמוה. בשנים האחרונות האחות הקטנה מצליחה בזכות עצמה ואם על הדרך אפשר "להכניס" קצת לאחות הגדולה אז מה רע?

העונה הנוכחית מזכירה מאד את עונת 1996-97, בסיומה הדרום כבש את ליגת העל, כאשר גם עירוני אשדוד דאז והפועל אשקלון העפילו לליגת העל. אשקלון סיימה ראשונה, אשדוד שנייה.

באותה עונה, לאשקלון הייתה קבוצה נהדרת שכללה שחקנים כמו יוסי שושני, טל הכט, בועז מאיר, ללו אנקה וכדומה. שמות שהם אגדה של ממש בכדורגל המקומי.

מנגד, הגיעה עירוני אשדוד ששנתיים קודם לכן ירדה מליגת העל, עם שחקנים צעירים וחלקם אלמוניים, ובסיום שתי הקבוצות עלו לליגת העל בצוותא. אולי גם העונה?

במשחק העונה, ממש כמו שיש לנו בשישי, הגיעו שתי הקבוצות לאשדוד, למשחק בסיבוב הראשון. אשקלון הייתה ראשונה, אשדוד שנייה, אצטדיון הי"א באשדוד לבש חג (כאן המקום להזכיר את האסון כאשר גג של תחנת כיבוי האש שהייתה סמוכה לאצטדיון קרס ואוהדים נפצעו מה שהעיב מאד על שמחת המשחק והחגיגה).

8000 צופים הגיעו למשחק, כחול מול צהוב. המשחק לא התעלה לרמה גבוהה, עם מעט אירועים יחסית, אבל בדקה ה- 40, הגיע טל הכט מגינה השמאלי של הפועל אשקלון קבע 1-0 והעניק שלוש נקודות לאשקלון במשחק העונה.

האם גם בשישי נראה חיים איצרין כזה או אדיר טובול מכריעים את המשחק? או שמא זה יהיה בכל טום בן זקן ואז הנרטיב יקבל טויסט נהדר.

על הנייר ומקצועית בלבד, אשדוד עדיפה על אשקלון. היא במומנטום טוב, כמעט ולא סופגת, ההתקפה שלה נראית נהדר ומאזן של 13-1 בשישה משחקים מסביר את הכוח שיש באשדוד.

אלא, שאם יש קבוצה שמקשה על אשדוד זו אשקלון. הקהל שיגיע מהעיר השכנה, העובדה שאשקלון לא הפסידה לאשדוד העונה. גם הקבוצה של יובל נעים מגיעה עם 11 משחקים ללא הפסד, אם כי מתוכם סיימה 6 פעמים בתיקו. התיקו 1-1 ביבנה ביום שני קצת עצר את הקבוצה.

אי אפשר להתעלם מכל הבלגן הניהולי- כספי שיש בקבוצה בתקופה האחרונה, עד כה מקצועית זה לא פגע כל כך. השאלה: האם מול קבוצה כמו אשדוד זה יעבוד? התשובות ביום שישי באזור השעה 17:00, רגע לפני כניסת השבת.

צילום: יניב גונן, באדיבות אתר ONE