זה היה משחק כמעט במעמד צד אחד. עירוני גברה 4-1 על אדומים אשדוד והראתה שנכון לנקודת הזמן הזו היא הקבוצה הטובה מבין השתיים.

הכדורגל כמו תמיד לא היה גדול, בכל זאת מדובר בליגה ג', אולם ההתרגשות, האווירה, הצבע, כבר שכחנו בשביל מה באים לראות כדורגל. כ- 4000 אדומים וצהובים צבעו את האצטדיון והראו שגם בליגה ג', אפשר להביא קהל ואפילו רב. 

בליגה ג' לא מכירים מראות כאלו -מוצ"ש- 4000 צופים נלהבים לאור הזרקורים באיצטדיון הי"א באשדוד, נוסטלגיה, רגשות מתפרצים, המון צבע בסטייל ליגת העל, משחק על 6 נקודות ושערים שהרעידו לבבות מצד אחד והחזרו אחרים שפופי ראש. ואנו מדברים על משחק שכולו שייך לעיר אשדוד אך הרגשות מפוצלים.

עירוני אשדוד דוהרת לאליפות המחוז בליגה ג' בדרכה לליגה ב לאחר שהביסה את הטוענת לכתר אדומים אשדוד. עירוני כבר הובילה 2:0 במחצית הראשונה ושחקה גם טוב יותר מקבוצת הכוכבים של האדומים. 

המשחק הקבוצתי עלה על השמות ובסופו של דבר עירוני השיגה ניצחון חד משמעי והיא כיום המעומדת הרצינית לעלות ליגה כאשר הפער מהפועל אשדוד הינו 3 נקודות ולעירוני יש עדין משחק חסר שאמור להביא אותה לפער משמעותי של 6 נקודות. 

האדומים הגיעו עם אנרגיות חדשות, מאמן חדש על הקווים (פיני בלילי), שחקן רכש שאף הבקיע (בן דיין) והרבה תקוות שהם יתקנו בליגה את ההפסד בגביע.

אלא שרצון ומציאות שונים הם. עירוני שלטה כמעט לאורך רוב דקות המשחק, למעט רבע שעה בפתיחת המחצית השנייה, באותן דקות האדומים גם הצליחו לצמק את התוצאה מראשו של בן דיין.

עירוני הבקיעה כבר בהתחלה אחרי שלוש דקות, טעות בהגנת האדומים מצאה את אריאל טרבלסי שחטף את הכדור, עבר את יניב בן ישי וגילגל לרשת, 1-0 מהיר וקל מידי לצהובים.

עירוני הייתה מסוכנת יותר ומסודרת יותר, היא שלטה במרכז המגרש בעיקר הודות לספיר שלו (יופי של החתמה) ומשה שלו. שבצד השני, חיים כנפו הנהדר מהאדומים התקשה להתמודד לבד עם הקישור הצהוב.

עירוני הגיעה לעוד כמה מצבים, שבאדומים בעיקר בונים כמו תמיד על החלק הקדמי, שכלל את פדידה, דוד ושימי ביטון.

בדקה ה- 38, אריאל טרבלסי קירב את הצהובים לניצחון בליגה, עם 2-0, שער שכולו. חטיפת כדור של ספיר שלו קרוב לרחבת האדומים, מצאה את אריאל טרבלסי שיכול היה גם למסור, אך לקח את הכדור ומזווית לא פשוטה, כבש וקבע 2-0.

טרבלסי הראה במשחק הזה ובכלל במשחקים האחרונים מדוע עירוני התקשו עליו בקיץ.

כמה דקות לפני סיום המחצית הראשונה, חנן פדידה הורחק באדום ישיר, אחרי פגיעה במגן עירוני אביחי שווילי. פדידה היה מאד עצבני באותן דקות והיה יכול להיות מורחק כמה דקות קודם לכן, אחרי ניסיון פגיעה בספיר שלו.

אנשי האדומים מאד כעסו על ההחלטה של השופט הבכיר, מנשה משיח, אולם אחרי ה- 2-0 של עירוני, העצבים ניכרו בצד האדום.

בעוד שחקני עירוני ירדו לחדר ההלבשה מרוצים ושמחים, היו כאלה שדאגו להרגיע ולהגיד ששום דבר לא נגמר.

למרבה ההפתעה, עם עשרה שחקנים ובפיגור של 2-0, עלו האדומים אחרת למחצית השנייה ונראו טוב מאד.

פיני בלילי הכניס את בן דיין למגרש וזה החזיר לו עם שער מהיר בנגיחה וצימק ל- 2-1. האם האדומים יעשו את הבלתי ייאמן בעשרה שחקנים?

אלא שעירוני ידעה שהיא עדיפה בטח ביתרון של שחקן, גאדיף ווראקט הוכשל ברחבה אחרי פריצה נהדרת ופנדל לעירוני. דניאל טולמסוב קבע 3-1 בדקה ה- 66 ונעל את המשחק. 25 הדקות הנותרות עברו בעיקר בשירה אדירה של הקהל הצהוב, שהרבה להקניט את הצד האדום.

שחקני עירוני נהנו לשחק, הגיעו לעוד כמה מצבים ובעיקר הרגישו כוכבים לכמה שעות, לערב אחד.

דניאל אטיאס המחליף, רק נעץ את המסמר האחרון עם 4-1, אחרי אחד על אחד מול בן ישי, הכדור פגע בקורה ואטיאס המשיך אותו פנימה.

מה הלאה? לעירוני יש קבוצה טובה, מאומנת והמשחק הזה גם הוכיח שגם בהרכב חסר (יחסית) ללא גולן עמוס וחנן פרץ, לפני עייש יש קבוצה טובה.

הניצחון הזה פותח למעשה פער של 6 נק' מהאדומים, שכן לעירוני יש משחק חסר שהיא אמורה לנצח והניצחון המשכנע גם נותן לה עוד נקודה בהפרש שערים.

ומה לגבי האדומים? אצלם יש שחקנים טובים, מוכשרים, עמוס ואזנה, חיים כנפו, דודו ביטון, יניב בן ישי, רומן חאוסטוב, וכמובן פדידה ודודו ביטון. הבעיה שעד עכשיו לא הצליחו להפוך את אוסף השחקנים המוכשר הזה לכדי קבוצה שתשחק ביחד.

בעירוני הסגל אלמוני למדי, אבל השחקן החשוב הוא הקבוצה ופיני עייש המאמן על הקווים. הבדלי האימון באו לידי ביטוי במשחק הזה בכל דקה. עירוני לא שיחקה כמו קבוצה בליגה ג', אלא יותר מכך. באדומים בעיקר בונים על היכולת האישית של ההתקפה ובימים (או ערבי) שהם יתקלו בהגנות טובות כמו זו של עירוני, הם יתקשו.

בשורה התחתונה, הכדורגל הוא משני, בליגה ג', זה פחות משנה, התוצאה והשחקנים. חשובה  התשוקה, הקהל, האווירה, המסביב. ואת זה קיבלנו בשפע. אותם שחקנים שעלו הערב על כר הדשא בי"א, הרגישו לכמה שעות כוכבים.

מחר בבוקר כולם יחזרו למקומות העבודה שלהם, למשפחות, לילדים ולאישה בבית, רובם כנראה לא היו זוכים לדרוך על הדשא באצטדיון המרכזי בעיר. לכמה שעות הם הרגישו כמו כוכבי כדורגל ולא כמו חשמלאי, סוור בנמל, או טכנאי של בזק, הם הרגישו כוכבים.

הקהל עצמו הוא השחקן החשוב והמרכזי, הן מהצד האדום והן מהצד האדום. בשבוע הבא, יש דרבי נוסף, הפעם עירוני נגד הפועל בני אשדוד. יהיה מעניין.

מילה אחרונה ואישית למאמן האדומים, פיני בלילי, גזרת על הקבוצה שתיקה תקשורתית בשבוע שלפני המשחק. זה כמובן הזכות שלך.

אבל אל תצפה ממני לעמוד דום בסיום המשחק ולבוא אלייך לשמוע את טענותייך.

לא רצית לדבר לפני אל תדבר גם אחרי. בסך הכל ליגה ג', ואתה עם כל הכבוד עוד לא קרעת זוג נעליים אחד בתור מאמן, הקבוצות האלה קמו קודם כל עבור הקהל, עבור העיר, עבור הכדורגל. בוא נירגע.

צילום: אורי קריספין, אשדוד נט, ליאור אדרי (צילום רחף)