מ.ס אשדוד רשמה הפסד בשישי האחרון במשחק העונה, מול הפועל פ"ת. אשדוד הציגה משחק חלש במחצית הראשונה, נראה מעט יותר טוב במחצית השנייה, אבל לא הציגה משחק מספיק טוב.

גם להרחקות והשינויים בהרכב ובסגל הייתה משמעות, אבל לאורך רוב העונה אשדוד לא הציגה יכולת טובה ומספיק משכנעת אבל ידעה לנצח. הרצף של אשדוד בליגה, הושג בעיקר הודות לצעירים של אשדוד שמקבלים את המשוכות ויאמר לזכותם שגם לוקחים.

אייל לחמן, בונה כרגע אל אוחנה, דוד, אינברום וניב זריהן בסדר הזה. הרביעייה הזאת בינתיים מהווה את משחק ההתקפה של אשדוד, זה מספיק כרגע למקום בליגת העל, השאלה האם זה יספיק עד הסוף.

מתחילת הקיץ אמרנו שאשדוד היא לא קבוצה גדולה, אבל מאד מוכשרת בעיקר התקפית, המון כישרון, בטח ברמת הליגה הלאומית. הבעיה שאין מספיק באנקרים בהרכב שעליהם אשדוד בונה ויודעת מה היא מקבלת בכל משחק נתון.

הצעירים דווקא נותנים עד כה את התפוקה ואת הטון. הבעיה שחרף הכישרון של הצעירים יש משחקים שבהם אשדוד "נתקעת" ואז היא צריכה את השחקנים שידעו לנצח גם כאשר לא הולך.

קבוצות גדולות תמיד מנגנות על המנטרה שצריך לדעת לנצח גם כאשר היכולת לא בשמיים, הבעיה שעד כה, "לחם והחמאה" של אשדוד היה שהקבוצה מנצחת ביכולת לא גדולה.

יש שיפור ניכר מפתיחת העונה, אבל יכולת מדהימה לא ראינו כמעט באף משחק העונה. הנפילות של אשדוד היו דווקא במשחקי הבית מול קבוצות פחות טובות ממנה (בני לוד, ירושלים ואפילו מול בית"ר ת"א/רמלה אשדוד ניצחה אבל בקושי רב).

צריך גם לומר שהצעירים של אשדוד לפחות בשנתיים האחרונות לא הוכיחו שהם יכולים לעמוד בלחץ, זה שהקבוצה מנצחת והם לוקחים מנהיגות במשחקים האחרונים, זה טוב למחזור ה- 9/8, מה יהיה שהמשחקים יגיעו למאני טיים, זו שאלת העונה של אשדוד.

מקרי העבר מוכיחים שדווקא מתי שזה חשוב, שחקני אשדוד לא ידעו להיות שם, בכל קונסטלציה, בכל ליגה ובכל הרכב.

לחמן אמר לאחר המשחק מול פ"ת שאשדוד קצת איבדה את הסדר שלה ושיחקה "פרוע" בדומה למשחקים בפתיחת העונה, למרות שההרכב שהעלה היה מעט יותר מבוקר מהמשחקים האחרונים.

קינדה נכנס להרכב ולחמן דווקא עלה עם הרכב יותר טקטי, המשחקים הטובים של אשדוד היו כאשר, בקישור שיחקו, מונד, אוחנה, אינברום ובהתקפה שיחקו דין דוד, ניב זריהן רועי דיין או בנצי מושל.

לחמן מאמן שמאמין מאד באיזון, ולכן מאז המחזור השלישי הוא שינה מעט את הטקטיקה ואת החשיבה, פחות התקפה, יותר סדר.

לחמן נותן לא מעט חופש לשחקני ההתקפה שלו, דוד, אינברום, מושל/זריהן, או דיין מקבלים חופש התקפי, אך משלבים המון עזרה הגנתית וטקטיקה.

מול ירושלים, לחמן העלה "הרכב פרוע" ללא קשר אחורי טבעי וניסה להכריע את המשחק מוקדם וזה לא עבד. גם מול פ"ת לחמן שינה וזה לא עבד. אולי זה יגרום לאשדוד לחזור לפורמולה שהצליחה ורשמה חמישה ניצחונות בליגה.

ואולי הדבר הכי חשוב: לצד כל הכישרון של צעירי אשדוד, ואף אחד לא מתווכח על זה, מדובר אחרי הכל בשחקנים משלימים, טובים ככל שיהיו אבל לא באנקרים גם לא במושגים של הליגה הלאומית.

לא בטוח שמאמן בליגה הלאומית יעדיף את אור אינברום על פני ליאור אסולין לדוגמא, או את דין דוד על עידן שריקי.

היחיד שבאמת נראה כמו שחקן שלא מתאים לליגה הזאת, הוא מיכאל אוחנה, שתמיד באשדוד מחפשים את הדרך לשלב בין הכישרון שלו לתרומה הקבוצתית.

צילום: אחמד מוררה, באדיבות אתר ONE