24.08.15 / 11:28
ההפסד של מ.ס אשדוד אמש (א') מול בני לוד בפתיחת הליגה הלאומית, יכול מצד אחד להעיד על מעידה חד פעמית, סוג של פנצ'ר לא מחויב, כמו שבני יהודה הפסידה בעונה שעברה לקרית גת ועלתה בסיום העונה לליגת העל. או שמדובר על משהו קצת יותר עמוק. מבט על הערב העגום של מ.ס בחיים החדשים בליגה הלאומית
אם יש דבר שלמדו אנשי ושחקני אשדוד מההפסד אמש (א') מול בני לוד בבית 2-1, זה שאף קבוצה לא תיתן להם מתנות בחינם בליגה הלאומית.
להיפך, אשדוד תהיה הקבוצה שכולם רוצים לנצח בכדי "לתפוס" את הכותרת של היום למחרת.
אם מישהו באשדוד חשב, שאולי השם שלהם, ההילה והסגל האיכותי יספיק לבד בכדי לנצח משחקים, טעות בידיו.
בני לוד הגיעה אחרי שני הפסדים בגביע הטוטו, עם סגל די אלמוני ונתנה נוקאאוט לאשדוד בבית.
ההפסד 2-1 מטעה, לפחות על פי המחצית הראשונה, תוצאה של 4-0 או 5-0 הייתה משקפת יותר.
האופטימים יגידו, שמדובר בסך הכל בתקלה, פנצ'ר בדרך לליגת העל ושאשדוד עוד "תקרע" את הליגה בדרך לעלייה.
אפילו בני יהודה פתחה את העונה שעברה עם הפסד ביתי לקרית גת הצנועה, וכולם זוכרים איך נגמרה העונה של הכתומים מהשכונה, עם עלייה חזרה לליגת העל. אז למה לא אשדוד?
הפסימים יגידו, שהיה אמש קצת יותר מעוד הפסד ליגה שיכול לקרות. ההפסד הציג את אשדוד מאד לא מכוונת, לא מסודרת, לא מאורגנת ובעיקר עדיין ללא הרכב ושחקנים שידועים מה רוצים מהם.
זה מתחיל בהגנה, שהייתה נוראית וזו מחמאה. אם נגיד לכם שהתגעגענו אתמול להגנה של קלינגר בליגת העל, זה אומר הכל.
ניר ברדע אולי יתפתח להיות יופי של בלם, גם מיקי סירושטיין היה באנקר בליגת העל, אבל אתמול, חלוץ וחצי של בני לוד, הביכו פעם אחר פעם את המגנים והבלמים ההגנה של אשדוד. הביכו אמרנו? יותר נכון לומר הקדימו את חג החנוכה ועשו מהם סביבונים. רק בנס זה נגמר ב2:0 במחצית הראשונה ולא ב4:0.
כתבנו כבר אתמול, יש לאשדוד בלם צעיר בשם עלי אבו באקר שעלה מהנוער, שאמש אפילו לא התלבש.
לעומתו יש עוד בלם זר "צעיר" גם הוא, בשם יא יא פטי בן ה- 33 שמתאמן עם הנוער, לא ברור מה המורכבות של החוזה והיחסים של פטי ואשדוד, אבל אולי כדאי לכל הצדדים לרדת מהעץ ולהזעיק את פטי.
אבל הגנה אי אפשר לעשות בלי קישור שסוגר את כל האמצע והקשר הדפנסיבי דג'אני נראה כמי שבא לתצוגת אופנה ולא למשחק כדורגל. דגאני המבוגר (והלא אחראי) כבד, איטי וכשאתה משחק עם 3 חלוצים ו 2 קשרים התקפיים...צריך קילר באמצע. אחד שרץ כמו ילד משוגע משחק חזק כמו חייל קומנדו ומתנהל כבוס בעבודה.
דאגני הוא האיש הלא נכון במערך של קבוצה התקפית התקפי שיש לה הגנה חלשה מאוד.
ומה עם המערך ההתקפי?
לאשדוד יש את כל הכלים הלתקפה, אבל הכלים חלודים נכון לעתה:
אם במשחקי טרום העונה לא היה ברור מה מעמדו של מיכאל אוחנה, אז במשחקי גביע הטוטו ובמשחק מול בני לוד, הובן שאוחנה הוא המפתח, הוא השחקן המרכזי, המוציא לפועל וזה שהכל עובר דרכו. אבל בטח שלא על אוחנה לבדו תעלה אשדוד ליגה. הוא אמור להיות הקצפת ולא הלחם והחמאה.
גדי קינדה לא היה בסגל בשל פציעה, אולי איתו המצב יראה אחרת, אולי. קינדה היה שחקן מפתח בעונה שעברה, לא ברור מה מעמדו אצל לחמן בלאומית.
ויש את טום מונד שהיה נראה כמו באנקר על פי משחקי טרום העונה ופתאום משלים 90 דקות על הספסל, כאשר לחמן מעדיף להוריד את רועי דיין לעמדת הקשר האחורי והוא הבקיע משם, ולא לתת למונד אפילו דקה. לא ברור.
אור אימברום היה חסר תכלית בהגנה ובהתקפה. חסר לנו ממנו ההתלהבות, הנחישות, הטירוף שכל כך צריך כדי למשוך קבוצה.
הרבה בלגן, אין סדר ובעיקר לא ברור מה ההרכב שאיתו לחמן הולך למלחמה.
רוצים דוגמא נוספת? ראמי ביאקרדיני הצרפתי הראה בדקות הקצרות שעלה לדשא במחצית השנייה, כמה כישרון יש לו, כמה כדורגל וכמה הוא מסוכן, הוא בישל את השער לדיין ולא ברור מדוע לחמן פתח איתו על הספסל.
לאורך כל משחקי ההכנה זה היה נראה כאילו אשדוד פגעה בול עם הזר שלה, ולכן לא ברור מדוע במשחק הראשון העדיף לחמן ללכת עם הצעירים, שאיך נאמר את האמת, למעט דין דוד לא ממש הוכיחו את עצמם עד כה.
הצעירים של אשדוד אולי מוכשרים, אבל כתבנו את זה לגבי ליגת העל ונכתוב את זה גם לגבי הליגה הלאומית, הצעירים לבד לא יספיקו בכדי לעלות את אשדוד ליגה, הם צריכים להיות אולי (בדגש על אולי) המנה העיקרית, אבל לידם צריכים קצת תבלינים, קצת תוספות.
תסתכלו על הסגל של אשדוד אין אף שחקן שאפשר לסמן כבאנקר, ככזה שאתה יודע מה תקבל ממנו. שחקן של מספרים.
בקל הוא אולי כזה, מונד יכול להיות כזה, וגם הצרפתי ביאקרדיני, איפה שלושתם היו אתמול? אחד לא בסגל, אחד על הספסל 90 דקות והשלישי עלה באזור הדקה ה- 60.
לבני יהודה היה את גלבאן וקדוסי, לנתניה היה את ערן לוי וקאיודה (כולם מנוסים). לאשדוד אמורים להיות את מיכאל אוחנה, קינדה ואימברום הצעירים...האם אפשר לבנות עליהם עליה?
אשדוד, שירדה אל הליגה השניה רק לפני חודשיים בלבד, הציבה לה למטרה לעלות כבר בסיום העונה הזו שהחלה אל הליגה הבכירה בחזרה, אך כנראה שזה יהיה קשה משחשבו.
16 שנים לא שיחקה אשדוד בליגת המשנה, ושם רצו לכל הפחות לפתוח את העונה הזו עם ניצחון ביתי ראשון וברגל ימין, אך רצון לחוד ומציאות לחוד.
עונה חדשה, ליגה חדשה, שנה ישנה ועדיין אשדוד ללא ניצחון ביתי בשנת 2015.
מי יודע, אולי ההפסד מול בני לוד, זה רק נקודת ציון בדרך של אשדוד חזרה לליגת העל, אולי.
אולם כדאי שההפסד לפחות ידליק איזו נורה אדומה. אחרת, אשדוד תקבל הרבה נורות אדומות בדרך, והמסלול הירוק יתרחק ממנה בדרך חזרה לליגת העל.
צילום: אורי קריספין, אשדוד נט