12.04.15 / 10:38
מי שחושב שהמקום הכי נמוך בעולם זה ים המלח, מוזמן לבקר באצטדיון הי"א באשדוד. אווירת נכאים כזאת כבר לא זכורה הרבה זמן. מי אשם? כולם. ללא יוצא מן הכלל. עכשיו באשדוד ינסו להישאר בליגה. איך? בכוח. אין דרך אחרת
המקום הכי נמוך בעולם בימים אלה, נמצא בישראל. ולא לא מדובר בים המלח, אלא באצטדיון הי"א באשדוד. טוב אם לא בעולם, אז בטח בארץ, בוודאי בעיר.
דיכאון, חוסר החשק, חוסר האכפתיות בולטים בכל פינה. אם פעם מ.ס אשדוד הייתה גורמת לתחושות בעיר. היום היא פשוט לא גורמת. לא מרגישה. אפאתית.
כמו אדם שסובל מכאבים, שמשכי הכאבים לא עוזרים לו. ולקוח עוד ועוד כדור. זה לא עוזר, אבל הוא התמכר להרגל. ההרגל הרע.
בכל אמצעי התקשורת דנים באחרונה במצבה של אשדוד. אם הטענה המרכזית כלפי אשדוד תמיד הייתה שהיא אינה מעניינת, אז עכשיו זה השתנה, רק חבל שבאופן שלילי. היא מאד מעניינת בעיקר עכשיו, שרע.
מה למעשה רוצים הצדדים? בעיקר לריב. כך זה נראה. מדובר ביהן היתר במלחמות אגו. הרבה אגו. הקהל כבר לא יחזור לאשדוד, מ.ס אשדוד תצטרך להתמודד עם העובדה שהקהל נגדה, נגד ג'ק בן זקן ומבחינתו ירידת ליגה זה הצעד המתבקש. בטח עד סוף העונה.
ואז בקיץ, אולי באשדוד יהיה "צוק איתן" מזן אחר. זן ספורטיבי.
נכון או לא נכון, לא אנחנו נקבע. אבל צריכים לשאול האם האינטרס הוא שהקבוצה תרד לליגה הלאומית? לא בטוח. להתחיל מחדש לא תמיד עובד, בטח שמדובר בקבוצת ספורט.
הקהל כבר לא יחזור למגרשים העונה, בכל מצב, בכל תנאי. הדרך היחידה שהקהל יחזור למגרשים, יהיה רק אם ג'קי בן זקן יודיע שהוא עוזב את אשדוד, זה לא יקרה. שני הצדדים החליטו ללכת באופן אישי.
הקהל נגד ג'קי, ג'קי נגד הקהל. מי צודק? בכל סיפור יש אמת בצד הזה ובצד הזה.
מבחינת האוהדים, ואת זה כבר כתבנו בעבר, הם רוצים זהות, או הישגיות, המטרה של האיחוד הייתה להקים קבוצה מקצוענית, טובה, שתתמודד בכבוד בליגת העל.
בפועל, לטענת האוהדים זה לא קרה. והעובדה שהקבוצה לא ירדה ליגה, איננה הישג. מבחינת האוהדים, אין הבדל בין עירוני אשדוד או הפועל אשדוד. בטח במקרה של עירוני שהייתה בליגת העל.
אז הקבוצה ירדה ליגה, התמודדה יותר בתחתית, אבל במה שונה עירוני אשדוד מהפועל אשדוד? מחלקת נוער? מול ניר ביטון, אופיר מרצאינו, גדי קינדה ומיכאל אוחנה, אפשר לספור את עופר טלקר, ז'אן טלנסיקוב, עמיר תורג'מן ואחרים.
ההבדל מהותי אין ממש. אז מה יש? בעיקר מה אין וזה זהות, עניין, אה כן ושוב העניין הזה של הישגיות, כי לשם כך קיימת קבוצת ספורט. מקצוענית. תחרותית, בליגת העל.
בעייני, המצב של אחרי ולפני האיחוד, משול לאדם שמבטיחים לו לעבור מדירה של שלושה חדרים לדירה של חמישה חדרים עם חצר, רק שבדירה הגדולה הוא צריך לחיות עם שותפים, אז היי, הדירה אמנם גדולה יותר, מרווחת יותר, מפוארת יותר, אבל לעיתים עדיפה הדירה הקטנה, שהיא שלך.
וזה למעשה מה שטוענים האוהדים, אולי מ.ס אשדוד יותר יציבה, הישגית, אבל היא לא בדיוק שלנו. עירוני הייתה כזאת, גם הפועל. האוהדים בעצמם אומרים: "תנו להיות זנב לשועלים, אבל שהזנב הזה יהיה שלנו, ולא זנב מלאכותי, מפלסטיק".
מבחינת ההנהלה, אי אפשר לקבל קללות כלפי שחקני בית. גדי קינדה, אופיר מרציאנו, עופר ורטה לא אשמים. הם צריכים את הקהל וכרגע קשה לחלק מהשחקנים להתמודד עם הלחץ, הניכור והאנטי.
לא סתם דיבר קלינגר אמש אחרי המשחק מול עכו, על הקושי של הקבוצה להתמודד. בקרב כולם הייתה תחושה שאשדוד תגיע "להתפוצץ" על עכו. בפועל אחרי כמה דקות, ראו כולם את הלחץ על השחקנים, את הרגלים הכבדות.
איך עוברים את המצב הזה? פשוט עוברים אותו, בכוח, בעוד יותר כוח. מבחינת ראשי הקבוצה, ניצחון יהיה להשאיר את הקבוצה בליגה. ירידת ליגה, תהיה מכת מוות לקבוצה, ולא בגלל שאין תשתית או יכולת, מפני שבמצב הנוכחי, נקודת הפתיחה תהיה אחרת לגמרי, קשה הרבה יותר.
אולי כדאי באמת לג'קי בן זקן לבדוק אפשרות להעתיק את משחקי הבית של הקבוצה.
שיבודק אם תקנון ההתאחדות מאפשר זאת, כרגע נראה שאשדוד פשוט לא יכולה לתפקד בבית. וכל העונה הזאת, תקום ותיפול על החלטת פיפ"א לגבי אותן 6 הנק'.
מי חשב שארבע שנים אחרי, אפא אמברוז וסלטיק עשוים בסיטאוציה מסוימת לקבוע את גורל עתיד מ.ס אשדוד בליגת העל. אירוני, או אולי עירוני.
ראשי הקבוצה מנסים לפתור את הבעיות שיש בקבוצה, אולם נראה שהם עושים את כל הטעויות האפשריות מאז החל המשבר.
לא סתם אומרים, שכאשר יש משבר מישהו צריך לנהל אותו וכרגע זה נראה שמנסים לרפא את המחלות עם אקמול, או פלסתרים.
לדוגמא, ההחלטה מאמש לא לאפשר כניסה (בשלב הראשון) לאותם אוהדי עירוני. מידע מודעיני, או חשש מפרובקציה, הכול טוב ויפה, אבל זה לשחק לידיים של האוהדים והתקשורת ואת התוצאה אנחנו רואים הבוקר.
אם באשדוד חיפשו שקט, הם ממשיכים לייצר מהלכים שעושים בדיוק את ההיפך. כרגע אנשים צריכים להתרחק, לשמור על מוצא פיהם. לתת רק לג'קי לדבר, אחרי שנעזר ביועץ תקשורת למצבים האלה.
אחרת, הטעיות ימשיכו להיערם.
מהצד של הדשא, נמצאים ניר קלינגר והשחקנים, ליבי יוצא אליהם. ממש נכמר. הם נקלעו לסערה. קלינגר נראה מיואש מצד אחד, וטעון מנגד. הוא ראו להערכה על העמידה שלו, על הרצון להשאיר את הקבוצה ביחד.
השחקנים עצמם נראים כמ הצל של עצמם, הם מנסים לעודד ולחזק אחד את השני. אבל זה פשוט לא זה.
אופיר מרציאנו כבר חשב שגארת' בייל הוא הצרה הכי גדולה שלו, אז חשב. מעולם הוא לא התגעגע יותר לבייל וראמזי, כמו שהוא מתגעגע היום.
אני כמעט משוכנע שיש לו ליד המיטה, ככה טבלת ייאוש, בה הוא סופר את הימים האחרונים לסיום העונה, ואז יוכל לברוח מפה מהר. סיכוי סביר שכבר נגד בוסניה ב- 12 ביוני הוא יגיע כשוער של קבוצה אחרת.
אני מקווה בשבילו.
קלינגר יצא אמש במונולוג שמעבר למה שאמר, צריך להבין את מה שלא אמר ובעיקר את שפת הגוף, שנראית כמו "כל העלם נגדנו".
"אף אחד לא יכול להבין מה עובר על שחקן שלפני שלושה ימים מתבשר שהוא עם מינוס שש נקודות שהוא עבד עליהם בעמל כפיו".
"מה יכול להרגיש שחקן שמשחק בבית והקהל כולו מעודד את הקבוצה היריבה ושורק בוז לשחקנים צעירים שלנו שגדלו פה. מה מרגיש גדי קינדה שכל נגיעה שלו בכדור זוכה לשריקות והוא ילד שגדל פה מגיל שבע?. אז אני מסיר את הכובע בפני השחקנים".
"זו סיטואציה קשה מאוד וזה סנדוויץ' שחונק אותך וקשה לתפקד אבל אנחנו מתפקדים בצורה מעוררת כבוד. מה שהיה אתמול עם הקהל מבחינתי הוא בלתי נסלח ואני לא מקבל את זה כי אני לא מצליח להבין את זה", סיכם המאמן.
יכול להיות שקלינגר נוקט בגישה שמנסה לאחד את כולם, ליצור תלכיד מכל העולם נגדנו. אולי. כרגע זה נראה שכולם העולם נגדנו ועוד קצת.
גם המגן עופר ורטה שפך אור על הצד של השחקנים בסיפור: "הסיטואציה הזו היא לא פשוטה, אבל רצינו לא לחשוב על זה לפני המשחק ואני חושב ששיחקנו טוב ונלחמנו על המגרש ואני מקווה שבמשחקים הבאים נדע לנצח ולקחת את הנקודות. אני מאמין שיחזירו לנו את הנקודות ועם זה נישאר בליגה".
"ג'קי דיבר איתנו ואמר לנו לא להתייחס לזה ולשחק כמו שאנחנו יודעים ונתן לנו הרבה ביטחון. יש לנו עוד חמישה משחקים ואני רוצה לקוות שנישאר כי מחכים לנו משחקים לא פשוטים בכלל ונשתדל לנצח אותם כי אנחנו נמצאים במקום לא טוב".
בהתייחס לתחושות בקרב השחקנים על החזרת הנקודות אמר: "דברים קורים בכדורגל ואי אפשר להאשים את ההנהלה כי היא אומרת ששילמו את הכסף ואני מאמין שזה נכון. אנחנו מתעסקים בכדורגל. בדרך כלל האוהדים היו איתנו אבל זה הקהל והוא יכול לעשות מה שבא לו ואנחנו נשתדל לנצח".
עוזר המאמן שמואל בוכריס, שנחשב לאחד האנשים הקרובים לבן זקן, אמר: "זו תקופה לא קלה, אבל מי שמכיר את ג'קי יודע כמה הוא חזק וכמה הוא מתחזק דווקא כאשר מסביב נהיה יותר קשה. לא כל בן אדם מסוגל לעמוד בלחצים האלה, אבל בגלל זה הוא ג'קי בן זקן, שהגיע לאן שהגיע בשתי ידיו ובזכות הראש שיש לו".
"זו התקופה השחורה ביותר בתולדות מ.ס. אשדוד ואולי דווקא במשחקי החוץ, כשהקהל לא יגיע ולא ישרוק בוז ויקלל את השחקנים, נוכל לצבור נקודות". אמרו באשדוד.
באשדוד מקווים לשמוע השבוע בשורות טובות מפיפ"א באשר לבקשה לבטל את עונש הפחתת שש הנקודות שספגו.
כל המסמכים המעידים כי הקבוצה שילמה את יתרת החוב לקאדונה יונייטד הוגשו לפיפ"א כבר ביום חמישי ובמועדון גם הגישו את הבקשה לבטל את העונש, בטענה שהיו בעיות עם חשבון הבנק של הקבוצה הניגרית.
"אנחנו מחזיקים אצבעות שלא נצטרך בכלל לפנות ל-CAS", הסבירו במועדון, "מקווים שפיפ"א תבטל את העונש ולא נצטרך לערער למוסד הבוררות".
גם היועץ המשפטי של ההתאחדות לכדורגל, עו"ד אפרים ברק, המכיר היטב את ההתנהלות בפיפ"א, העריך כי יש סיכוי תיאורטי לביטול העונש.
"זה מאוד תלוי במידת הרחמים של פיפ"א", אמר ברק, "יש לפיפ"א את הזכות לבטל את העונש, אם יוכח בפניה שהחוב שולם עוד באותו יום בו נפסק העונש, מה שכנראה קרה על פי טיעוני אשדוד".
צילום: מרטין גודהמאק, באדיבות אתר ONE