שחר כחלון
25.03.15 / 11:44
להאזנה לתוכן:
תגים:
מ.ס אשדוד
,
עירוני אשדוד
לפני 16 שנה (1999) איחדו את קבוצות הכדורגל של מכבי עירוני אשדוד והפועל אשדוד. הייתי אז נער בן 17, רגע לפני גיוס. אני זוכר את המנטרה של כולם: "נאחד שתי קבוצות בינונית מינוס בכדי להקים קבוצה אחת חזקה בעיר".
אף אחד לא דיבר על אקדמיה, או אג'נדה אחרת. סיבת האיחוד הייתה הצלחה על המגרש: בפרמטר הזה האיחוד הצליח חלקית. מאז הקמת מ.ס אשדוד היא בין הבודדות שלא ירדו ליגה, אך גם לא זכתה לתארים. היו רגעים של קסם, היה לא מעט שיממון...המאפיין היה - יציבות שהפכה למשעממת
באופן אישי אני מאד לא אוהב להיגרר לתוך עליהום, להשתמש במילים כמו כישלון, בושה וכדומה. בעיניי אחרי כל קבוצת ספורט ישנם אנשים, עם משפחה, ילדים וחברים.
אין מה לתקוף בפן האישי, צריך לבקר את העשייה נכונה או לא, כל אחד לפי דעתו.
לעניות דעתי, יש לא מעט אשמים במצב הכדורגל בעיר. וכן תתפלאו גם לאוהדים יש חלק.
ברור שגם להנהלה וברור שגם החלק שלה הוא המרכזי יותר (ברור לי לפחות).
-
אבל שאף אחד לא יהפוך את מה שקורה בעיר בגזרת הכדורגל למשהו אישי. גם אם ישנה ביקורת על ג'קי בן זקן (וישנה) או על האנשים שמנהלים את הקבוצה, היא צריכה להיות ביקורת לגופו של עניין ולא לגופו של אדם.
כאשר יש אנשים שמאחלים לג'קי בן זקן ולמשפחתו רע. זו חציית קו וגבול. ואני אישית לא מבין ולא מקבל את זה.
בן זקן עשה לא מעט דברים טובים לעיר ולאנשים, עשה יותר טוב מרע (ללא קשר לכדורגל אבל גם שם) , אילמלא בן זקן, סביר להניח שלא הייתה קבוצה אשדודית משחקת בליגת העל ואף גרוע מכך.
אפשר וצריך לבקר אותו על הניהול שלו בכדורגל. אבל שאני קורא שיש אוהדים שמאחלים לו להיכנס לכלא, זו כבר שערורייה!
ועכשיו אחרי שהבהרנו את הנקודה החשובה, כדאי להתסכל על כל מה שקורה בשבועיים האחרונים בעיניים אוביקטיות עד כמה שניתן.
בתוך כל בליל הפרשנות, התחזיות והאמוציות בואו נלך לעבודות:
האיחוד בשנת 1999 הגיע כתוצאה מהרצון של ראשי הספורט בעיר וג'קי בן זקן בראשם, כמחזיק תיק הספורט, להקים קבוצה אחת, חזקה שתקרא תיגר על הגדולות של הכדורגל הישראלי.
-
תזכורת עובדתית למצב האמיתי שהיה בשנת 1999
עירוני אשדוד - שקעה בחובות כבדים שהיה לה קשה להתרומם מהם וכבר לא נותרו לו כשרונות למכור כדי לשרוד, והקבוצה לא הצליחה להתרומם בליגה של 16 קבוצות - היא פעם ירדה ופעם עלתה אבל לעולם הייתה בסכנה מוחשית לירידה.
-
הפועל אשדוד בעונה זו הייתה בליגה השנייה ומספר האוהדים שהגיעו אז למשחקים היו כמו אלו שבאים למשחקי מ.ס העונה. וכל אלו שמדברים על אלפים רבים, מעלים זכרונות ממשחקי שיא, ממשחקי דרבי ומאירועים מיוחדים מאוד. גם למ.ס היו רגעי שיא כאלו ואף יותר.
-
האיחוד-
המטרה הייתה איגום משאבים, ליצור קבוצה עם תקציב אחד גדול, שהעייריה תיקח על עצמה את חובות העבר של הקבוצות.
בסופו של דבר האנשים שמנהלים את הקבוצה מתגאים שב- 16 שנים אשדוד ומכבי ת"א מעולם לא ירדו ליגה. אוקיי. ומה? האם לשם כך איחדו שתי קבוצות? בכדי להתגאות "בהישג" של הישרדות. אני בספק.
אוהדים מזדהים עם הצלחה, עם האיחוד היה מביא הצלחה מקצועית, מילא. אבל הוא לא.
שוב אם מישהו חושב שלשרוד בליגה ולדגדג בעונות מסוימת את הצמרת זו הצלחה? אז כנראה שיש לנו בעיה בהגדרות.
-
אליפות?
פעם אחת ניסה בן זקן לרוץ לאליפות ממש ולשם כך הוא הלך על כל הקופה - גייס את חיים רביבו שהדהים את כולם כאשר חזר מתורכיה בשיא כושרו ודווקא לאשדוד -זה היה בעונת 2003/04- עונת הגלאקטיקוס.
העונה הייתה אמורה להיות הגשמת החלום -זה התחיל עם החתמת קפטן הפועל תל אביב הוותיק יוסי אבוקסיס, כמו גם אסי דומב ואילן בכר, שי הולצמן, בלאסינג קאקו וגולת הכותרת הייתה הגעתו מטורקיה של בן העיר חיים רביבו שהגיע לקבוצה לסיים בה את קריירת הכדורגל שלו. מטרת הפרויקט הייתה להביא תואר אליפות היסטורי לעיר וכן למשוך קהל אלפים אל אצטדיון הי"א, אך המטרות לא הושגו.
במהלך העונה אלישע לוי פוטר, רביבו נפצע ופרש מוקדם מהצפוי - אשדוד מסיימת שביעית מתוך ליגה של 12 קבוצות, עם 42 נק', באותה עונה אשדוד מגיעה לחצי גמר מול סכנין ומפסידה 1-
עונת השיא:
בעונת 2004/2005, תחת הדרכתו של המאמן יוסי מזרחי, הגיעה אשדוד להישג השיא שלה: היא סיימה במקום השלישי, שזיכה אותה בהשתתפות בגביע אופ"א. בנוסף בעונה זו הגיעה הקבוצה עד לגמר גביע הטוטו, בו הפסידה בפנדלים להפועל פתח תקווה.
אירופה - אנחנו כאן...
לאחר שהדיחה קבוצה מסן מרינו (0-8 בסיכום שני מפגשים) במסגרת סיבוב המוקדמות הראשון של גביע אופ"א, הוגרלה אשדוד מול דומז'אלה, סגנית האלופה הסלובנית. המשחק הראשון התקיים באצטדיון בלומפילד ב-11 באוגוסט 2005 והסתיים בתיקו 2-2, ומשחק הגומלין שנערך ב-25 באוגוסט הסתיים בתוצאה 1-1, שהביאה להדחתה של הקבוצה מאירופה רק בדקה ה91 בגלל טעות שוער (יוסי שקל). אשדוד נגעה בחלום אבל לא החזיקה בו ממש, זה היה פיספוס גדול וכאב גדול יותר.
-
המיקום הממוצע של אשדוד ב- 16 השנים של האיחוד הוא -
6.4, כלומר בין מקום 6 ל- 7. יגידו נו.. אשדוד כבר 16 שנה בין 6 או 7 הקבוצות הטובות בארץ. לא הצלחה גדולה...אבל לא כישלון! מיקום ריאלי? כן! יציבות? כן!
אבל איזה אוהד אוהב להיות ריאלי? אוהדים רוצים לחלום.
-
נחזור שוב לעניין ההגדרות.
האיחוד הוגדר ככזה שאמור ליצור קבוצת כדורגל שתיקרא תיגר על הגדולות, סטייל מה שעושה ק"ש בליגה. זה לא מה שקורה בפועל.
אם שונו המטרות בדרך וזה בסדר (או שלא.. שוב זה תלוי בפרשנות) נא לעדכן את קהל הלקוחות של הקבוצה.
ההתייחסות לאוהדים:
מצד אחד, אין קבוצה בישראל שהשקיעה כלכלית באוהדיה כמו מ.ס אשדוד - תשלום להפקות, להסעות, כרטיסים חינם למשחקי בית ולעיתים למשחקי חוץ וכו'
-
מצד שני - תחושת הזלזול של הקבוצה באוהדיה שנובעת מקונספרציות רבות ועם תחושות קשה להתווכח כמו עם העובדות.
-
כמו במניה דפרסיה -
היו עונות כמו 2008/9 שהקבוצה הייתה במצב גרוע יותר מצבה העונה - אשדוד נחשבה ליורדת הבטוחה לליגת המשנה.
הקהל לא הגיע ואז...לפתע החל קמפיין שיווק למטרת השרדות בליגה, הוקמה סיירת האוהדים, הולחנו לקבוצה שירים משלה, ובעקבות אותו הקמפיין ("יש מלמה אתה בא?!) לכל משחק זרמו אלפי אוהדים ואפילו למשחקי החוץ.
האווירה הייתה מטורפת, הצבע מרהיב - אשדוד יצאה מהתהום והצליחה להשאר בליגה רק במחזור האחרון מול ....9000 אוהדים נלהבים (בפעם הראשונה בהיסטוריה של העיר אשדוד - השערים ננעלו מחוסר מקום!
-
מכאן והלאה - הקהל ידע עליות ומורדות . הפעילות השיווקית לא המשיכה ברציפות, רק ברגעים של פיקים כמו חצאי גמר וגמר (7000 אוהדים מאשדוד נסעו לרמת גן).
היו לא מעט משחקים שבהם הקבוצה משכה 4000-5000 אוהדים בכל משחק והיו תקופות של 2500-3000 אך מעולם לא פחות מכך.
-
התדללות האוהדים -
בשנים האחרונות זה החל להתדלדל - האוהדים חיפשו משהו להזדהות איתו, קבוצה שמגדירה מטרות וקראת תיגר, על ערים אחרות ובין מכירת שחקן לשחקן ובין מו"מ למו"מ, האוהדים התחילו להתרחק ולהרגיש כמו טובורג נתניה.
הקהל רוצה הצלחות, רוצה לראות קבוצת כדורגל שקודם כל שואפת גבוה ולצמרת. וגם אם לא תצליח זה בסדר. לפחות שידעו שניסו.
-
יגידו ואולי בצדק, מה רוצה הקהל? יש לקבוצה מחלקת נוער אדירה, מעל 1200 ילדים, הקבוצה מייצרת שחקנים מקומיים לנבחרות. זה הצלחה של האיחוד.
זה יכול היה לתפוס אבל.... מכירת השחקנים עוד לפני שאשדוד נהנתה מהם - ניר ביטון, המו"מ באמצע העונה למכירת מרציאנו, המבחנים של מיכאל אוחנה בליוורפול כשהוא עוד בן 18...יצרו תחושה שכל הפאר והאקדמיה נועדו למיסחר של שחקנים. וגם אם עדין אף אחד לא הבין את התחושות.... כאן החלה הנטישה מהקבוצה ככדור שלג.
-
לסיכום -
אני דווקא מאד בעד האיחוד, אני חושב באופן אישי היה לו ויש לו פוטנציאל להצליח.
רק שהאג'נדה הייתה צריכה להיות התמדה, התמדה ושוב פעם התמדה בנושא האוהדים ובנושא המקצועי -שאיפה למצוינות ורק אחר כך כל השאר. אחרת אנחנו קצת חוטאים ומפספסים את המטרה של קבוצת ספורט מקצוענית בליגה בכירה.
היו חלומות, היו ניסיונות, הייתה נגיעה בחלום...אבל העונה כבר נראתה מ.ס אשדוד כמתנ"ס משופר. מישהו התייאש מהר מידי, מוקדם מידי.... ואני אומר את זה עם כל הכאב.
-
צילום: אורי קריספין, אשדוד נט
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
