25.01.15 / 10:17
הכללתו של גל בראל בהרכב הפותח כקשר אחורי בישרה את מה שמחפש ניר קלינגר: לעצור את מכבי. בהרכב שהציב פאקו הוא שיחק לידיים של אשדוד, שלא ידעה לקחת בהרכב מעט קהה.
וגם: מה קורה בבית? ולמה יש אופטימיות לקראת רעננה (רמז: משחק חוץ). והאם הגימיק עם מיכאל אוחנה נגמר?
מ.ס אשדוד יכולה להכות על חטא על המשחק מול מכבי ת"א. כבר הרבה זמן לא ראינו את מכבי ת"א כל כך אנמית, בהרכב לא נכון, חסר עוקץ שמשחקת לידיים של אשדוד. חבל שגם קלינגר ואשדוד התעסקו ביותר איך לא להפסיד, שתי הקבוצות ביטלו אחת את השנייה.
עד שהגיע מיטרוביץ' וביטל את חלוקת הנקודות.
כבר בשריקת הפתיחה עלתה תמיהה, גל בראל בהרכב?? קלינגר מתכנן שלושה בלמים?? אז זהו שלא. בראל על כקשר אחורי, כנראה מתוך מחשבה בכדי לעצור את ערן זהבי, ולהוסיף את מימד של צפיפות במרכז המגרש.
מחשבה נכונה, רק הבעיה שעם השחקן הלא נכון. גל בראל בתור בלם יכול להיות מצוין, בתור קשר אחורי, הוא למעשה משחק כבלם שלישי (לא במקום שלו) ומונע מאשדוד עוד שחקן שיכול להוביל כדור ולהוציא את אשדוד קדימה.
תוכנית המשחק של קלינגר הייתה ברורה ונכונה. אשדוד תהיה קומפקטית, קצרה, מתוחה, מאד צפופה, תנזה להתיש את מכבי, לגנוב להם כדורים במרכז המגרש ולצאת מהר קדימה. זו הסיבה שאבו ענזה פתח, זו הסיבה שעופר ורטה קיבל אור ירוק לעלות שבא לו (גם כי טל בן חיים לא ממש חוזר עם המגן שלו).
אור אינברום נכנס לתפרים של בין הקישור האחורי להגנה. עד כאן הכול יפה בתיאוריה. אלא שלאשדוד היה חסר השחקן שיוציא אותה מהר קדימה. קינדה היה עסוק בעיקר בעזרה המצוינת בהגנה, על זהבי ואייבינדר.
אינברום כמו שאמרנו היה קרוב יותר לשער ולרחבה של מכבי, וכך נשארנו רק עם דוידוב. ופה בדיוק נכנס הכללתו של בראל בהרכב כקשר. אם במקום בראל היו פותחים בהרכב, זריהן, מושל או אוחנה. זה היה נותן לקלינגר עוד שחקן שיודע לצאת מהר קדימה.
אינברום היה יורד לאמצע במקרה של כניסה של מושל או זריהן, משחק קרוב לדוידוב וקינדה, ממש כמו בחצי השעה האחרונה, הטובה של אשדוד במשחק.
אוחנה יכול היה גם להיכנס למרכז ולעזור. המשחק הכי טוב של אשדוד העונה, היה המשחק מול בני סכנין בחוץ. אשדוד נראתה נהדר, הניעה כדור עם שני הילדים אינברום את קינדה. מול מכבי, קלינגר בעיקר חשש ודאג איך לעצור את מכבי ולא איך לצאת קדימה ולנסות לנצח.
מה קורה בבית?
מעבר לטקטיקה, מערכים וסגנון משחק. אי אפשר כבר להתעלם שמשהו קורה לאשדוד במשחקי הבית העונה. משהו בקצב לא אותו דבר, בדומיננטיות. אשדוד כבר מאבדת לא מעט נקודות בי"א.
מוזר היה לשמוע את שחקני ואנשי מכבי ת"א, מדברים על ניצחון במגרש קשה. נכון יותר מארבע שנים מכבי לא ניצחה באשדוד, אבל העונה לפחות בסוף ינואר, כל דכפין ייתי ויכול. גם מכבי הנוכחית, עם הרכב מאד מסורס ומוגבל ששיחקה לידיים של אשדוד.
האופטימיות של אשדוד לקרתא רעננה, צריכה להיות שכן מדובר במשחק חוץ. אשדוד בחוץ נראית העונה נהדר, רעננה אמנם קבוצה במומנטום, שניצחה את אשדוד בבית בסיבוב הראשון (גם הפועל פ"ת, וראינו מה קרה לפני שבועיים), אבל אשדוד בחוץ יכולה לשאוב אופטימיות.
לפני כן, יש לאשדוד ביום שלישי את משחק הגביע (שוב בחוץ) מול מכבי אחי נצרת. יריבה לא פשוטה, במשחק לא פשוט בחוץ, אבל אשדוד חייבת לעבור. הניצחון בגביע מול הפועל חיפה נתן איזו רוח גבית למועדון, עכשיו צריך לראות שהמשחק באחי נצרת יהיה זהה.
שאלת אוחנה
ניר קלינגר קצת "התאהב" באחרונה בעלייתו מהספסל של מיכאל אוחנה. זה בדרך כלל קורה באזור הדקה ה- 60. אוחנה הרענן עולה נמרץ ומשנה משחקים.
בשבועיים האחרונים הוא "הביא" לאשדוד 4 נק'. הטכניקה, המהירות והיצרתיות מביאות למשחק בעיקר בדקות שכולם קצת עייפים משהו אחר.
אלא שנדמה שהגימיק מעט מוצה. אוחנה צריך לפתוח בעיקר על רקע הקהות ההתקפית של אשדוד. אבו ענזה כובש לפעמיים, בלו מאד מפוזר ועסוק בעיקר בקרבות אוויר מול הבלמים.
סולארי פצוע, על הספסל או ביציע ובכלל נראה שיש דעיכה מסוימת ביכולת שלו, לכן אשדוד חייבת את הברק של אוחנה, את הערף המוסף שהוא מביא למשחק.
צילום: יניב גונן, באדיבות אתר ONE
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
