בקיץ האחרון בין שלל ההחתמות של מ.ס אשדוד, החתמה אחת דווקא בין הראשונות נבלעה בין כל שורות הכתב בתקשורת. "אלכסנדר דוידוב חתם באשדוד". דוידוב עם רזומה בהפועל עכו ובני סכנין, מגיע לתחנה השלישית שלו בישראל, מ.ס אשדוד. לא הרבה שחקנים זרים וישראלים יכולים להתדהר בקריירה בקבוצת פרטיזן בלגרד, דוידוב בן ה-29 שייך לקבוצת הפאר הסרבית פרטיזן בלגרד. העונה הוא הגיע לאשדוד, עטה על עצמו את המספר 10 המחייב על הגב. מול בני יהודה זה עוד היה נראה כמו שחקן בינוני שהגיע לאשדוד, אלא שבכמו בכל דבר, גם כאן צריך קצת סבלנות ואחרי עוד 45 דקות חלשות מול חיפה, הגיעה המחצית השנייה מול חיפה שהוכיחה למה דוידוב הגיע לאשדוד.

"בקיץ שקלינגר ואשדוד דיברו איתי לא הייתי בטוח מה אני רוצה, אני מכיר את ישראל אבל העונה האחרונה קצת נטעה בי חששות, אבל אחרי שראיתי והבנתי מי האנשים באשדוד, ידעתי שאני רוצה להיות כאן ולא טעיתי". מספר דוידוב. דוידוב הוא איש של בית, לכן ששואלים אותו מה הוא אוהב בעיר, הוא מיד עונה: "אני לא מספיק מסתובב בעיר, אימון, בית, מגרש, אני קצת רואה, יש כאן ים מדהים, ועיר בסך הכול מאד מפותחת".

כל מי שלא הכיר את דוידוב לפני אשדוד וראה אותו בימים הראשונים שלו באשדוד, חשב שמדובר בסוג של "אילם", הוא כמעט ולא דיבר והיה מאד קשה לדעת מה הוא חושב הוא מרגיש. עבור שחקן שאמור להנהיג את הקישור של אשדוד, זה יכולה להיות בעיה, שאין לו את הכריזמה ואת המנהיגות הדרושים. אלא שבירור קל עם האנשים שמכירים אותו אמרו "חכו שתכירו אותו הוא שחקן כזה שאומר מה הוא רוצה, הוא יכול להיות מנהיג בקלות". דוידוב אמנם לובש את החולצה מספר 10 שהייתה של דוד רביבו, אבל במקור הוא אמור בכלל להיכנס לנעליים של ניר ביטון. את דוידוב העניין לא מלחיץ בכלל, "אני יכול לשחק גם כקשר התקפי וגם כ- 50/50, אני אשחק איפה שיגידו לי, מול חיפה ראית שפעם אחת היית קרוב לשער וכמעט כבשתי ומצד שני שהיה צריך עזרתי להגנה". לגבי ההשוואה לביטון הוא אמור: "הוא חבר שלי ואין צורך להשוות הוא הולך למועדון ענק כמו סלטיק וטוב שהוא מתקדם, אנחנו קבוצה ולא תלויים בשחקן אחד, אבל ברור ששחקנים טובים כמו ביטון יכולים תמיד לעזור". 

דוידוב נולד בעיר נוביסאד שבסרביה, יש לו הופעה אחת בלבד בנבחרת סרביה וחוץ מהכדורגל הסרבי הוא מכיר רק את הכדורגל הישראלי. "שיחקתי כל חיי רק בסרביה או בישראל, בישראל אני כבר שנה שלישית". הוא מאד אוהב את האוכל הישראלי הוא "המזרח תיכוני" כמו שהוא מכנה אותו. "זה טעים אני אוהב את הכול, למדתי קצת בסכנין ובעכו ועכשיו באשדוד, אני אוהב לאכול את האוכל שלכם, אבל זה לא תמיד בריא כל כך אז צריך להיזהר", מספר דוידוב על ההנאות הקולינריות שלו. 

דוידוב כאמור התחיל להראות חלק ממה שמצפים ממנו באשדוד במחצית השנייה מול מכבי חיפה. לא בכדי הוא היה שחקן הרכש השלישי שחותם באשדוד. קלינגר בנה באשדוד קבוצה עם קישור חזק, אגרסיבי אך יחד עם זאת גם טכני מאד. דוידוב עונה בדיוק על הצרכים האלה. "הוא מסוג השחקנים שכל מאמן רוצה, הוא עובד קשה, מתאמן טוב ולא תשמע ממנו תלונות, הוא גם אחד כזה שיכול לשחק כמה תפקידים, רגע אחד תראה אותו מחלץ כדור בהגנה ורגע שני קרוב להבקיע", מספר אלי כהן שאימן את השחקן בעכו.

אחרי הניצחון האחרון מול חיפה, דוידוב מבחינתו לא מופתע, "אנחנו קבוצה טובה ומול בני יהודה לא ממש הלך לנו, אבל יש לנו הרבה מאד כישרון וכוח בקבוצה וזה חשוב". העובדה שמדובר במכבי חיפה אחת מהקבוצות הטובות בארץ לא ממש מרשימה אותו: "נכון והם עדיין כאלה, אבל אנחנו צריכים לא לפחד וזה מה שהמאמן שלנו אומר לנו מתחילת השנה, ידענו שבבית שלנו אנחנו יכולים לנצח".

איפה נעלמו רגשי הנחתיות והנאיביות הכה מוכרים של אשדוד? דוידוב עונה: "שמעתי על זה, אבל מדברים איתנו על זה, הרבה, יש לנו מאמן חדש וקבוצה חדשה כמעט כולה, אז על איזה רגשי נחיתות מהעבר מדברים, מה יש את זה על החולצות, אפילו הם חדשות", צוחק... "מול חיפה כבר ראינו שעשינו צעד בכיוון, עכשיו צריך להמשיך וזה יותר חשוב". דוידוב אמור להוסיף לאשדוד את מימד המהירות, הטכניקה והכוח שהיה חסר לה קצת. בתחילת האימונים הוא היה מסתובב עם חבר קרוב שלו, בקבוצה קראו לחבר, "שומר הראש" בשל מימדי גופו, עכשיו דוידוב גר במרינה באשדוד עם המשפחה ומקווה להמשיך את ההצלחה. החלק החלש מבחנתו של דוידוב זה יכולת כיבוש השערים, בשנתיים שלו בארץ הוא כבש 4 שערים סך הכול ובישל כמות דומה. "זה תלוי איפה אני משחק, אם אנ משחק קרוב לשער אני יכול יותר להבקיע, מול חיפה יכולתי להבקיע פעמיים שער בטוח, בכדור הראשון הייתי בתוך הרחבה (ההרחקה של פיילאבסקי) וגם בשער השני שהבקענו הגעתי יחד עם בלו לכדור", מספר דוידוב. בעוד שלושה שבועות מול ק"ש יש לו הזדנות נוספת.