קצת רקע. לפני שנתיים הפועל אשדוד עשתה היסטוריה ועלתה לליגת העל בכדוריד. אשדוד שהייתה ותישאר קבוצה המורכבת בעיקרה משחקני בית הנמצאים שנים רבות באגודה, עלתה בשנת 2011 לליגת הראשונה, אך למרבה הצער לא הצליחה לשרוד את הליגה הבכירה. לאחר הירידה ללאומית, הסיקו ההנהלה והצוות המקצועי כי לא די במטרה אחת של עליה לליגת העל ולכן חובה עליהם לבנות קבוצה עם יסודות מספיק חזקים שתתמודד בכבוד בליגה הראשונה. בשל תקציב שדרש מהקבוצה להתמתן מבחינה כלכלית, נקבעה כי שחקני הבית הם אלו שיובילו את הקבוצה בהנחייתו של מאמן ליגת העל, עטור השבחים, וובה זייגמן, אשר דאג לצרף שחקני חיזוק נוספים. 

הנה זה בא. מתחילת העונה ניתן היה לראות את רוח הלחימה וההקרבה של כל אחד מהשחקנים, כולם בלי יוצא מן הכלל היו חדורי מטרה לשוב לליגה הראשונה. היסודיות והמקצועיות של זייגמן הושרשה עמוק בליבם של השחקנים וניתן היה לראות כיצד שחקני הבית שהמאמן טיפח, פרחו וצמחו ממשחק למשחק. העונה טרם הסתיימה, אך כבר כעת כאשר המשימה העיקרית הוכתרה כהצלחה ניתן אף לברך את השחקנים על הדרך המכובדת שעשו עד כה. למעט שני הפסדים (לחולון שעולה מהמקום הראשון) ותוצאת תיקו (הפועל פ"ת)  הפועל אשדוד הותירה מאחוריה אבק של כוכבים, אבק של לוחמים. 

כך גם היה במשחק אמש. המשחק נפתח בשריקת הפתיחה של שני השופטים הבכירים, הצמד הבינלאומי, שלמה כהן ויהורם פרץ אשר שפטו מצוין וביד רמה את המשחק. המחצית הראשונה הייתה מרהיבה עם תצוגת כדוריד מדהימה במהלכה הובילו שחקני אשדוד כבר בדקות הראשונות בתוצאה 8-0. אשדוד 'התאבדה' על כל כדור והפגינה הרוח הקרבה בהגנה על כל התקפותיה של יריבתה קריית חיים. לא בכדי שיחקה אשדוד את רוב שלבי המחצית הראשונה בחמישה שחקנים (לא פחות משמונה פעמים הורחקו לשתי דקות שחקניה של אשדוד) רגע השיא היה בדקה וחצי לסיום המחצית הראשונה, בה נותרה אשדוד עם שלושה שחקנים בהגנה (מול שישה שחקני התקפה של יריבתה בכתום) אשר נעו ורצו על קו השש מטרים ומנעו חדירות פשוטות לשער. במקום שהיריבה הצפון תנצל את היתרון המספרי העצום ותתאושש מתבוסתה המוחצת (במחצית הראשונה) שלושת שחקני אשדוד, הצליחו להבקיע שני שערים לעומת שער אחד של קרית חיים, וכך בשריקת סיום המחצית, לוח התוצאות גילה 21-7 לטובת אשדוד. הפועל אשדוד שלטה במשחק עד לשריקת הסיום שנועדה רק לסמן את שריקת הפתיחה לחגיגות העליה של הקבוצה האדומה מאשדוד.

הקהל האוהב שמלווה את הקבוצה, עמד על הרגלים והצדיע ארוכות במחיאות כפיים ללוחמים באדום שנשטפו בשמפניית הניצחון,  והודה להם על עונה נפלאה, ועל כך נאמר תודה. תודה למאמן וובה על סלילת הדרך, תודה לקפטן נתנאל מלול שהצעיד בה את הקבוצה בראש מורם בכל משחק. תודה לשחקני הבית, האחים לבית ביטרמן, יוסי וישראל. תודה לדביר ירדן, פיני בוטראשווילי, אלעד טלקר ואור שפרן שעד לפני שנים בודדות שתפו פעולה יחדיו בקבוצות הילדים הנערים והנוער של האגודה והראו לכולם שיש כדוריד איכותי באשדוד. תודה למיכאל גברניק על ההתקפה ולשרון אלמקייס (שארס) על ההגנה. תודה לילד שפרח עומרי קושמרו. תודה לשחקני הבית ששיחקו נלחמו ונפצעו אך תמיד היום שם רועי קשקש ואביעד דהן. תודה לגלורי אפור, שזו העונה השלישית שלו באגודה והוא כבר מזמן הפך להיות חלק מהבית. תודה לשחקני החיזוק ובראשם לשוער אפיק לוי על העצירות המופלאות, לגיל גונגולבסקי שלעולם לא נגמר, לעומר אבולפייה על המתפרצות. תודה למנהל המקצועי שלום כהן שעושה הכל באהבה. תודה לצוות המקצועי אשר מלווה את הקבוצה מני אלגריסי ויוסי הרוש. תודה מיוחדת ליוסי הרוש שניהל את הקבוצה ונתן את נשמתו לאחדותה ופעל רבות להצלחתה. תודה לפיזיותרפיסטית והמרפאה פצועים נטלי סלמנוביץ, ולבסוף, למנכ"ל האגודה ליאור גז ויו"ר האגודה עופר קושמרו שתמיד היו שם לתת מענה לכל פתרון. תודה לקהל הנפלא שבה לעודד, ובעיקר לראש חוג האוהדים שחר אפרים אשר נמצא שם בטוב וברע, תודה לך הפועל אשדוד על עונה נפלאה וברוכה השבה לליגה הראשונה.