רחמים צ'קול לא מדבר, מקסימום משפט כאן ומשפט שם, אבל מאז שחזר לאשדוד כמעט ולא שמעו ממנו. גם אחרי הסיכום עם אשדוד הוא הכחיש כל חתימה ורק שזה הפך רשמי, צ'קול למעשה הסכים לומר משפט וחצי על הנושא. האם זה צ'קול החדש? יש כאלה שיעידו שכן, ישנם כאלה שיגידו שהוא למעשה לא התשנה, אלה אנחנו ששונים. כך או כך, הוא חזר לאשדוד ועד כה הוא מוכיח שבכל מה שקשור לכדורגל הוא יכול לתרום. "צ'קול בהחלט מראה משהו אחר בפן ההתנהגותי, כדורגל תמיד היה לו והוא השחקן הראשון שאני רוצה איתי על המגרש", אמר מנכ"ל הקבוצה רפי נידם. "חוץ מזה", אומר נידם, "זה שחקן שתרם לאשדוד, נמכר למכבי והכניס כסף לאשדוד, ואם לא הלך לו שם מגיע לו הזדמנות נוספת, אחרי הכול הוא לא עשה רע לאשדוד, אלא רק טוב". שהשם של צ'קול עלה שוב בהקשר של אשדוד בדצמבר האחרון, רבים חששו, בעבר דיברו על בעיות בחדר ההלבשה, אי חיים ספורטיבים וכדומה, אלא שצ'קול הבטיח: "השתנתי, אני מתחתן במאי ואני כבר לא עושה שטויות", אמר לאנשי אשדוד. מבחינת אנשי אשדוד, העובדה שצ'קול הודה שהוא עשה שטויות היא השינוי. "בעבר הוא אף פעם לא הודה באשמה, הוא תמיד תירץ למה דברים לא תלויים בו, עכשיו הוא הגיע לאשדוד מתוך ידיעה שזו אולי ההזדמנות האחרונה להישאר בתודעה של הכדורגל הישראלי. 

ההצעה שהחזיקה אותו

המשחק האחרון של צ'קול לפני שהגיע לאשדוד היה ב- 19 באוגוסט במסגרת גביע הטוטו במדי מכבי ת"א. דווקא אחרי תקופת טרום עונה טובה בה דיברו כולם על האפשרות שצ'קול העונה יהיה המגן הפותח במכבי ת"א. אלא שצ'קול שהרוויח במכבי ת"א שכר מכובד ביותר של קרוב ל- 30 אלף ₪ ברוטו בחודש, ידע שהוא צריך לשחק, בגיל 24 הוא לא יכול לעבור עוד עונה ללא דקות משחק. באותה תקופה במכבי ת"א הדבר היחיד שניחם אותו הייתה הצעת הנישואים לחברה שכמובן אמרה כן והחתונה המתוכננת. "זה מה שהחזיק אותו שפוי והשאיר אותו להילחם בכדורגל", אמרו מקורביו. "יכול להיות שבעבר עשיתי שטויות של ילד", הודה צ' קול השבוע בנוגע לטענות על חיים לא ספורטיביים, "אבל העונה אי אפשר היה לומר עליי מילה רעה אחת. התנהגתי למופת, התאמנתי ברצינות, הייתי בטוח שייתנו לי קרדיט".

באחת מהתבטאויות היחידות שלו בנושא. שצ'קול פגש את מכבי ת"א עם אשדוד במשחק הניצחון של אשדוד (1-0) אי אפשר היה שלא להתרשם שיצר הנקמה נמצא שם. "צ'קול עצמו לא מודה בזה, "בחיי שלא חשבתי לפני המשחק במונחים של נקמה", אמר אתמול צ' קול. "באתי למשחק שהיה מאוד חשוב עבור מ.ס. אשדוד ולא חשבתי לרגע על זה שאני צריך לנקום במכבי ת"א על זה שלא שיחקתי שם". אבל אלירן עטר נעצר פעם אחר פעם ברגליו של המגן. אם במכבי לא ספרו אותו, אחרי המשחק הזה הרגיש צ'קול שהם סופרים גם סופרים. "זה משחק המשחקים שלא צריך להגיד לצ'קול כלום, בכל מה שקשור לגברים על הדשא, הוא הראשון, היה לי ברור שאין לעטר שום סיכוי", אמר גורם באשדוד. "אני זוכר איך לפני כמה שנים הגיעה הפועל ב"ש עם דוד רביבו לאשדוד, כולם חששו מרביבו, אבל מזרחי שם את צ'קול על הצד של רביבו וזה פשוט נטרל אותו לגמרי, הוא לא רואה בעיניים על הדשא", אמרו באשדוד. העונה ובכלל, רביבו וצ'קול הם חברים טובים מאד. 

האקדמיה בשביל צ'קול

השנה האחרונה של צ'קול נשמעת כמו סיפור שחזר אצל כמה שחקנים בני העדה האתיופית - כדורגלנים סופר-מוכשרים עם כושר גופני, שסובלים מאיזשהו באג שדופק את הכול. רק לפני שנתיים היה נדמה שלצ'קול זה לא יקרה. הוא היה בן 22 וחצי, המגן השמאלי המצטיין של מ.ס. אשדוד, שקיבל זימון בכורה לנבחרת הלאומית. כשג'קי בן זקן החליט שהוא מקים אקדמיה לכדורגל, שחקנים כמו צ'קול ישבו לו בראש. בעל הבית העריך שיש עוד הרבה כאלה מפוזרים בדרום וצריך לאסוף אותם לאכסניה המתאימה. פעמים רבות השחקנים הצעירים בני העדה האתיופית חסרים תמיכה מהבית. לצ'קול היו הורים מבוגרים מדי מכדי ללוות אותו לאימונים, אך למזלו אחיו הגדול אוואקה, שכבר הקים משפחה משלו באשדוד, הוציא אותו מהדירה הקטנה בקריית מלאכי.

הוא גידל את האח אצלו בבית, ובגיל 14 הצטרף צ'קול לנערי מ.ס. אשדוד. מוטי איוניר הוא שלקח אותו לנבחרת האולימפית, ואחרי זה, כמאמן מכבי, ביקש ממיטש גולדהאר לקנות אותו. בן זקן הסכים להסתפק ב-350 אלף דולר עבור צ'קול ולקבל שחקן נוסף. דודו דהאן, שתיווך בעסקה, הציע שזה יהיה החלוץ חאתם עבד אלחמיד, בוגר מחלקת הנוער של מכבי. צ'קול הספיק לשחק בשלושת משחקי הליגה הראשונים אחרי שהגיע למכבי. לאחר ההפסד 3:1 ברמת השרון הוא נמחק, ושב לשחק רק במחזור האחרון של העונה שעברה, מול האלופה קריית שמונה. המגן הצטיין, קרויף ראה והחליט שיש פוטנציאל, אף שבהנהלה העדיפו להשאילו. גם במחנה האימונים בספרד צ'קול גילה ניצוצות והיה נדמה שהוא מועדף על פני יואב זיו. ואז, דווקא ביום האחרון של מועד ההעברות, התבקש השחקן למצוא קבוצה אחרת. מחוסר בררה או לא, הוא החליט להישאר. 

קשר או מגן?

 במשך חודש צ'קול התאמן באשדוד וחיכה בסבלנות שייפתח חלון ההעברות. לפי המאמן יוסי מזרחי, המגן חזר מקרית שלום שחקן אחר. בוגר יותר, רציני יותר. "ב-1 במאי אני מתחתן, בונה את המשפחה שלי ואחרי כמעט שנה שלא שיחקתי כדורגל, אני רעב מאוד", הוא מספר. "התגעגעתי מאוד לשחק בקבוצה שרוצה אותי. אנשים מתבגרים ומשתנים בסופו של דבר. כנראה שלקחתי את עצמי עכשיו בידיים ואני לא רוצה לוותר". "יוסי מזרחי וג'קי בן זקן יודעים היטב מי אני ומהי היכולת שלי. ברגע שהם סומכים עליי, זה מספיק". בגיל 24 צ'קול יהיה בקיץ הקרוב שחקן חופשי, אשדוד היא כמובן האופציה הראשונה, אבל גם אירופה או אולי ניסיון עם קבוצה גדולה אחרת בארץ. באשדוד לא ישכחו לצ'קול את העובדה ששאושינוואה היה בחו"ל, צ'קול זינק לעמדת המגן הימני אחרי שכמעט ולא שיחק ומילא את המקום.

"זה לא מובן מאליו, בעיקר אחרי שהמשחק האחרון הרשמי שלו היה באזור אוגוסט, אבל הוא נכנס ועשה את העבודה". מול בני יהודה הוא כבר שיחק כקשר, והראה שוב כמה פוטנציאל יש לו, יכול להיות שעכשיו אחרי החזרה של אושניוואה, צ'קול יכול למלא את המקום של הקשר האחורי ולעזור לאשדוד להיות הרבה יותר נחושה, אגרסיבית ומהירה בקישור. בעבר לא רצה צ'קול לשמוע על הצבתו כמגן ורצה לשחק רק כקשר, זה גרם לחילוקי דעות, אלא שעם הגיל הבין צ'קול שאין הרבה מגנים שמאליים טובים בארץ ודווקא שם הוא יכול לפרוץ. לפני כמה שנים בראיון שהעניק הוא אמר: "אני רוצה להיות מגן שמאלי, הבנתי שזה התפקיד שלי". עכשיו פתאום מדברים שוב על החזרה לקישור, צ'קול שותק, משחק ונהנה. היום הוא מבין שמה שחשוב זה לעזור לקבוצה, כל השאר כבר יגיע מעצמו.