האירוע שתפס לנו את העין בגמר הגביע הנוער של מ.ס אשדוד מול מכבי חיפה, הייתה לפני הבעיטה השנייה של מכבי חיפה, אנגלשטיין נעמד במרכז הרחבה ופשוט צעק בטירוף: "זה שלי, אני לוקח את זה" ואכן זה מה שקרה, אנגלשטיין עצר ומשם אשדוד טסה לגביע. עבור אנגלשטיין זה היה גביע ראשון, וכמו שאומרים כנראה שכדורגל וספורט בכלל ובטח שוערות זה הרבה בראש. השבוע אנחנו תופסים את אנגלשטיין בין אימוני הקיץ של אשדוד ללימודי פסיכומטרי בביתו בחולון. השוער המוכשר והצעיר סיים את הקדנציה שלו בנוער עם גביע, היסטורי ומבחינתו הוא מגיע לאימונים עם מוטיבציית שיא.

אז מה גל, כיף להגיע לאימונים אחרי גביע?

"תענוג, ממש כיף, מאד רצינו את זה כקבוצה ומאד רציתי את זה כשוער, הגעתי לאשדוד לפני ארבע שנים ומאד רציתי לסיים את הקדנציה בנוער עם תואר ואני שמח שעשינו את זה בעיקר אחרי האכזבה העונה בליגה".

מה באמת קרה העונה בליגה, דיברו עליכם כקבוצה עדיפה שיכולה להתמודד בצמרת וזה לא קרה?

"אני חושב שזה עניין של עבודה קבוצתית, כנראה שמשהו לא התחבר לנו כקבוצה, כי כשחקנים אנחנו טובים מאד ואני חושב שגם כקבוצה וראו את זה גם בליגה העונה, סך הכול באמת מה שקרה לנו העונה בליגה, היה לא מובן ואני שמח שלפחות סיימנו עם גביע".

האמנתם שאתם יכולים לעשות את זה גביע, כי שיחקתם מול קבוצות על הנייר עדיפות?

"כל הזמן האמנו, אני יכול להגיד לך שאני באופן אישי מאד חששתי מהמשחק מול מכבי חיפה לפני המשחק, פחדתי שלא נצליח להתמודד איתם במשחק עצמו, שהגענו לפנדלים לא היה לי ספק שאנחנו מנצחים ואמרתי את זה לכולם, ראית בעיניים של שחקני חיפה שהעובדה שהם לא הצליחו לגמור את המשחק מהר מולנו, קצת פגעה להם בביטחון ואנחנו נכנסו לאט לאט למשחק".

ומה בפנדלים, עבדת על עצמך, הרבה פסיכולוגיה?

"מנסים הכול, מנסים להוציא את הבועט מריכוז, להכניס אותך לריכוז, לדריכות, עכשיו אחרי המשחק אפשר להגיד שזה הצליח, אבל שמנצחים אז זה הצליח שלא אז יש בעיות".

ירידה במהלך העונה

לאורך השנים שלו באשדוד, אנגלשטיין תמיד היה הבאנקר של אשדוד בנוער, העונה בניגוד לשלוש הקודמות הוא חווה ירידה בכושר, ירידה ביכולת ואיתם גם ירידה לספסל, לראשונה מאז שהגיע לנוער. חלק מהאנשים בקבוצה מדברים על משבר אישי קטן שפקד את משפחתו, אנגלשטיין עצמו מסביר את הירידה לספסל כנגזרת של פציעה. "נפצעתי במשפעה, קרעתי את השריר וזו פציעה קשה מאד וגם מאד כואבת, בזמן הזה ניסתי לעשות מאמץ ולשחק, אבל אמרתי שרק אם אני אוכל אני אשחק ולא הייתי מוכן לסכן את עצמי, אחרי שהחלמתי חזרתי להרכב ועובדה שהכול בסדר", מספר אנגלשטיין.

אולי מה שקרה לך העונה זה נגזרת שלכם כקבוצה?

"אולי, כמו שאמרתי לך, בליגה באמת היינו בעונה מאכזבת, אבל הגביע כיפר על זה, בנוסף, אני באמת חושב שיש לנו שחקנים טובים בקבוצה והאווירה בקבוצה תמיד הייתה טובה, כולם עודדו אחד את השני.

מה קורה איתך לקראת העונה הבאה, הקבוצה הבוגרת זה מטרה?

"בהחלט, אבל אני צריך להוכיח את עצמי, אני מאד אוהב את אשדוד ומרגיש טוב כאן, כבר התאמנתי עם הקבוצה הבוגרת ואני עושה את זה גם בימים אלה, אם ירצו אותי ואני אוכיח שאני ראוי אז אשמח מאד להישאר, אם לא נעבור הלאה".

 אתה מגיע לעמדה שבה יש לאשדוד שוער מקומי מוכשר מאד, שהעונה קיבל את האשראי ולקח אותו בשתי ידיו, גם מרציאנו מגיע לקבוצה הבוגרת אחרי זכייה בגביע, יהיה לך קשה מאד להיכנס להרכב, מה גם שיש את משפתי?

"נכון, האמת שלא חשבתי על העובדה שגם אני וגם מרציאנו באנו לקבוצה הבוגרת אחרי זכייה בגביע, אבל אני בטוח שאם אני אהיה טוב, ישפטו אותי על הדשא. גם מרציאנו לא היה שוער ראשון באשדוד, ישר אחרי עונה אחת, אני מאמין בעצמי, אין ספק שאופיר הוא שוער מדהים שעשה דרך ארוכה, נראה מה יהיה איתי".

אתה אמנם גר בחולון והגעת לאשדוד בגיל 16 מצפרירים, אבל אפשר לומר שאתה מרגיש בבית באשדוד, נכון?

"בהחלט, אין ספק שאני מרגיש שחקן בית באשדוד, גם בקבוצת הנוער ובעיר בכלל".

כאמור, בימים האחרונים שוקד אנגלשטיין על לימודי הפסיכומטרי שהכוונה שלו היא להרחיב אופקיים ולדאוג ליום שאחרי.

קצת מוזר שילד בגילך, כבר חושב על היום שאחרי?

"כדורגל זה מה שאני רוצה לעשות, רק שתמיד צריך לחשוב על הכול, הלימודים זה משהו שתמיד חשוב גם אם לא עושים איתם משהו במיידי, זה להרחיב אופקים ולפתוח את הראש, אני לומד בין האימונים, אף פעם אי אפשר לדעת מה יקרה".

מה מעניין אותך חוץ מכדורגל?

"אם לא כדורגל, אני משוכנע שאני אלמד כלכלה, זה תחום שמאד מדבר אליי".