אופיר, איך הרגשת בשבת אחרי הפציעה?

"עדין מרגישים אותה, זו לא פציעה שעוברת מהר, אבל ככל שהמשחק מתקדם הרגשתי טוב יותר, בטח שאחרי שמתחממים, הפציעה קצת הגבילה אותי, אבל אותי זה דווקא מחדד וזה נותן אקסטרה, כי הפציעה יושבת בראש וצריך להיות מרוכז".

הפציעה כבר מאחורייך?

"בערך, אני צריך לתת קרדיט גדול לצוות הרפואי של הקבוצה שמכין אותי והכשיר אותי, אני מניח שכל שבוע שיעבור ואימון אני ירגיש יותר טוב".

בוא נדבר קצת על העונה שלכם. האמנתם בקיץ שאשדוד יכולה להיות איפה שהיא נמצאת עכשיו?

"בטח. כבר שהעונה התחילה ראינו בעיקר במחנה האימון ראינו שהביאו שחקנים שפשוט מתאימים לקבוצה ויושבים נכון ומשלימים אחד את השני ושבנוסף מתאימים לשיטה של הקבוצה, ככל שהעונה מתקדמת אנחנו ממשחק למשחק מאמינים בעצמנו יותר ויותר ויש לשחקנים ביטחון".

היית בקבוצה בעונה שעברה, מה שונה העונה שלא היה בעונה שעברה?

"ההבדל הגדול הוא בחיבור של הקבוצה בפן החברתי ובחדר ההלבשה. כולם מבינים את המצב שלנו ואת המטרות, עוזרים אחד לשני וגם אחרי משחקים פחות טובים אנחנו נשארים ביחד, יש אמונה של שחקנים אחד בשני".

וזה לא היה בעונה שעברה?

"אני לא יודע אם זה היה או לא, אני מדבר על העונה, העונה טוב, ברגע שמצליחים הכול בסדר, בעונה שעברה היה פחות טוב מכל הבחינות וזה לאו דווקא מצביע על משהו".

"יתרון גדול שיש לי את פטי לפניי"

שמרציאנו מדבר על החיבור הקבוצתי הוא בעיקר מדבר על החומר האנושי והחיבור הקבוצתי בחדר ההלבשה.

מה יש השנה בחדר ההלבשה מבחינה חברתית שלא היה בשנה שעברה?

"בסך הכול יש פחות או יותר את אותם השחקנים מהעונה שעברה, גם העובדה שהגיעו שחקנים כמו טובול ורביבו יחד עם פטי והחזרה של שריקי מהקיץ הופכת את חדר ההלבשה שלנו ליותר ביחד, הם שחקנים שכבר היו במעמדים האלה ובקבוצה ועוזרים, הקבוצה אצלנו לא מחולקת, אין דבר כזה מעמדות וזה סוד ההצלחה אני חושב".

מה רביבו, טובול, שריקי תורמים לכם מבחינה חברתית? אתה יכול לתת דוגמא.

"אני חושב שזה שהם מכירים כל כך טוב את המערכת היא בונוס, הם מנוסים ויודעים איך להתמודד עם דברים שאנחנו עוד לא עברנו, צריך רק להסתכל וללמוד". בנקודה הזו מבקש מרציאנו לציין שחקן שמאד חשוב לו ועזב בקיץ את אשדוד: "אני חושב שבעונה שעברה היה לנו דמות לחיקוי כמו משה אוחיון שמבחינתי הוא דוגמא בשבילי, אני עברתי לשבת לידו בעונה שעברה ומבחינתי הוא באמת אחד מהשחקנים היותר משפיעים עליי".

כמה עוזרת לך העובדה שלפנייך משחק בלם כמו פטי?

"יתרון גדול, זו מתנה גדולה שקיבלתי העונה ואני חושב שכולנו. הוא עושה את כולם יותר טובים וגם מוסיף לנו הרבה מנהיגות על הדשא. פטי זה העוגן שלנו וכל הקבוצה נדבקת ממנו, גם העובדה שאני טוב היא בזכותו. בכלל אני חושב שכל משחק ההגנה עשה העונה שדרוג, זה מתחיל בשריקי למעלה שלא מפסיק להתיש את הבלמים, ממשיך עם דוד, ניר ואפא באמצע וכמובן ההגנה שהעונה רואים איך כולם משחקים, אם זה ראש שעושה עונה גדולה ורטה שעשה התקדמות גדולה וטובול שאני לא חושב שהיה לו משחק אחד רע העונה".

"המשחק מול מכבי רק עזר לי"

למרות התקופה הטובה שלו מרציאנו ואשדוד והמחמאות שהוא מקבל, תחילת העונה לא הייתה משהו לזכור. מרציאנו פתח את העונה במשחק חוץ מול מכבי ת"א וספג רביעייה שחלק מהשערים באשמתו הישירה. לאחר המשחק היו כל מיני שמועות ודיבורים על איך שמרצינו הגיב אחרי אותו משחק. אופיר מנסה לעשות סדר. "אי אפשר להרגיש טוב אחרי משחק כזה, וזה לא נעים, ברור שלא נרדמתי באותו לילה, אבל כל הדיבורים על כביכול העובדה שרציתי לפרוש מכדורגל הייתה רחוקה מהמציאות", אומר מרציאנו.

מה באמת מרגישים איך משחק ראשון בליגת העל כשוער ראשון שמקבל ארבעה שערים שחלק באשמתו?

"באותו משחק אחרי שהשופט שרק רצתי לחדר ההלבשה וניסיתי לחשוב מה קרה. באותו לילה לא ישנתי בכלל, אני חושב שבמהלך הלילה ראיתי את המשחק כמה פעמיים ובכלל לאורך השבוע עד המשחק הבא. זה היה אחד המשחקים הרעים בקריירה שלי".

ואיך מתרוממים מכזה משחק?

"המשחק הזה רק עזר לי, כי הבנתי שמכאן אני יכול רק לעלות, הקרדיט מגיע גם לחברים שלי ולקבוצה בכלל, כל הצוות בלי יוצא מן הכלל תמך בי, כולם אמרו לי שטעיות זה חלק מהמשחק וכולם טועים וגם אני, גם יוסי ולוי חיון עודדו אותי וזה ממש לא דבר מובן, היה לכולם את כל הזכות לבקר אותי, כי אחרי הכול משחק ראשון ודי הפסדתי את המשחק, אבל להיפך רק עזרו לי וזה אולי מתקשר שוב למה ששאלת אותי לגבי החיבור".

מה אמר לך יוסי שהיה שוער עבר אחרי אותו משחק?

"באימון הראשון אחרי המשחק, יוסי לקח אותי לשיחה, דיברנו אולי חצי שעה, הוא לא דיבר איתי בכלל ברמה המקצועית, אלא סיפר לי על הקריירה שלו ועל משחקים רעים שהיו לו, אני זוכר שהוא אמר לי: 'מה לעשות טעות של שוער זה משהו שתמיד יזכרו, אתה יכול לעצור 100 כדורים אבל לעשות טעות אחת שעולה במשחק וזה מה שזוכרים', בשוערות אתה טוב בדיוק כמו העצירה האחרונה שלך. בכלל אני חושב שלא הרבה מאמנים היו נותנים הזדמנות לשוער צעיר בשנה ראשונה בליגת העל, יוסי מאמין בי יחד עם כל הצוות וזה חשוב מאד".

ראיתי אותך מול נתניה שיצאת בגלל אותה פציעה מעודד את משפתי, אין מתיחות בין שוערים?

"יש תחרות, אבל ממש לא יריבות. מול נתניה נזכרתי במשחק הראשון שלי בבוגרים והיה לי חשוב לעודד אותי, תאמין לי שהחזקתי לו אצבעות שהוא לא יספוג, ההצלחה שלו ושלי היא קודם כל ההצלחה של הקבוצה, בוא נגיד ואני יהיה מעולה או הוא והקבוצה תרד ליגה, מישהו יזכור את זה?"

עובד הרבה בקטע המנטאלי

לאורך השנים יש לשחקן הישראלי תדמית של עצלן, אחד שלא עובד ברמה האישית ואל משתפר, התדמית הזאת מתחזקת אף יותר שמדובר בצעירים. מרציאנו מבחינתו מנסה רק להיות טוב ממשחק למשחק.

מה אתה עושה ברמה האישית בכדי להיות טוב יותר?

"ברור שאני צריך להשתפר בהרבה דברים וכל הזמן, אני רק בן 22 וזה גיל צעיר לשוער. אני עובד בחדר כושר באופן אישי, אבל אני מוכרח לציין שאין לדעתי הרבה קבוצות שמקבלים את התנאים שאנחנו באשדוד מקבלים בכדי להצליח, חדר כושר, טיפולים, אימונים וכדומה. אני עובד עם לוי חיון מאמן השוערים המון, מדברים, מתקנים, זה חלק מהחיים של ספורטאי".

מה הדברים שלדעתך אתה צריך להשתפר בהם?

"משחק הרגל, עבודת רגליים, מהירות וזריזות ובעיקר עבודה בקטע המנטאלי. אני עובד עם יגאל הלל שעובד עם הקבוצה על הפן המנטאלי וכן עם דן ולנסי שהיה עובד בעבר בקבוצה באופן אישי וזה עוזר לי מאד".

איך למשל?

"פחות בכדורגל ויותר בחיים, אבל זה משפיע על המשחק שלי, היום למדתי לסדר את החיים שלי ואת הזמן שלי יותר טוב, למדתי לקחת את הדברים במידות הנכונות וזה עוזר לי לקבל דברים גם על המגרש".

איך שוער מנסה ללמוד מטעויות, ממש יושבים ורואים משחקים ומתקנים?

"אני כן, אני יושב ורואה משחקים וממש נכנס לדקויות של איפה טעיתי ומה עשיתי, אני מאד קפדן בקטע הזה".

אתה יכול לתת דוגמא לשינוי שעברת בקטע המנטאלי?

"למדתי לקבל שאין לי שליטה על כל דבר גם בחיים וגם על המגרש, הרבה פעמיים יש דברים שקורים ואין לך שליטה עליהם, החוכמה היא לדעת לצאת מזה וזה אגב מה שאומרים לי כולם, ובעיקר יוסי מזרחי ולוי חיון, אלכס ושמואל, שאמרתי לך בלי התמיכה של הצוות זה לא היה עובד".

"אולי בכלל הייתי צריך להיוולד בברזיל"

כל השחקנים שדיברנו איתם על אופיר בקבוצה, טענו שמדובר באחד הבחורים הכי מצחיקים בקבוצה ובעיקר כאלה שכיף להיות איתם. בנוסף, כמעט כולם טענו שמרציאנו היה צריך להיוולד בכלל חלוץ, בשל הטכניקה הלא רעה שלו במשחק הרגל.

אז מה אופיר, יש רצון להיות חלוץ מרכזי?

"(צוחק), אולי בכלל נולדתי בברזיל, באימונים אני מאד נהנה להשתעשע זה הפורקן שלי, ובנימה רצינית יותר, היום בכדורגל המודרני השוערים חייבים להיות עם משחק רגל טוב".

אבא של אופיר, ג'קי מרציאנו הוא אחד מאנשי הקבוצה וכזה שאחראי על לא מעט דברים מנהלתיים בקבוצה, מרציאנו האב שחקן עבר מוכר בעיר ודמות מוכרת בעיר באופן כללי, לא ממש 'נהנה' מההצלחה של הבן, לא בגלל הביקורת, אלא בגלל הלחץ.

איך אבא מגיב להצלחה שלך? הדופק שלו בסדר במשחקים?

"אבא שלי, אני לא חושב שהוא ראה אותי העונה ביותר ממחצית אחת, הוא כל כך מתוח, מבחינתו עדיף שאני לא אשחק. הוא המבקר הכי גדול שלי, אני כמעט ולא מקבל ממנו מחמאות ואם אני כבר מקבל זה כנראה שהיה לי משחק מדהים, אבל זה בסדר, אני יודע שהוא דואג לי ואוהב אותי".

מי המודל לחיקוי שלך?

"בעולם תמיד אהבתי את אוליבר קאן, ועכשיו זה הוגו לוריס מליון. בארץ הייתי מאד שמח לעבור את הקריירה של דודו אואט".

בקבוצה מי החבר הכי טוב שלך?

"יש לי הרבה חברים בקבוצה, אין לי חבר אחד טוב, אל תסבך אותי עם אף אחד".

תגיד, מאיזה חלוץ אתה הכי חושש בארץ?

"מעידן שריקי"

אבל הוא בקבוצה שלך?!

"נכון, אבל מה שהוא עושה באימונים זה מדהים, אני שמח שהוא איתי ולא נגדי. אגב ניר נחום מנתניה מסוכן ואני לא אוהב לשחק נגדו ואני אומר את זה בקטע של מחמאה, הוא לא ממש צפוי".

על החיים בכלל

אסור לשכוח שמרציאנו בן ה- 22 מנהל אורח חיים שונה מבחורים צעירים בגילו. בזמן שאחרים רק מסיימים צבא, נוסעים, מטיילים ובעיקר מבלים ונהנים, מרציאנו צריך לעצור כדורים שנבעטים עליו. "תראה זה לא שאני סובל, אני עושה מה שרבים אולי היו רוצים לעשות, אני מקבל כסף שאחרים בגילאי לא מקבלים ואף עושה את מה שאני רוצה".

אבל יש ויתורים מסוימים?

"ברור, זה לא הכי קל, זה ברור. יש ויתור, זה ברור, אבל זה המקצוע שבחרתי ואני שלם איתו".

חוץ מהעזרה הרגילה מהקבוצה, מרציאנו עצמו מקבל עצות ותמיכה דווקא ממקום לא צפוי, דראגן סטויקיץ' בעבר שוער אשדוד והיום באשקלון.

איך נוצר הקשר הזה בינכם?

"התאמנתי עם דרגן שלוש שנים ומבחינתי קיבלתי מורה לחיים, הוא עוזר לי, אנחנו מדברים הרבה, שלא לדבר על מה שלמדתי על הדשא בזמן שהוא היה כאן, באמת אחד מהאנשים שאני יותר שמח שפגשתי.

דיברתם אחרי המשחק מול מכבי?

"כן, הוא שלח לי הודעה וכתב לי 'תרים את הראש', לפעמיים לא צריך לדבר הרבה, שוערים הם די לבד ודרגן מבין את זה יותר טוב מכולם, לפעמיים מילה אחת יכולה לעשות את ההבדל".

איפה נראה את אופיר מרציאנו בעוד 20 שנה?

"זה הרבה זמן. נראה לי אני יהיה עם אבא שלי בעירייה ואגדל כרס (צוחק), לא אבל ברצינות, החלום שלי זה לקחת תואר עם אשדוד ולהיכנס לספרי ההיסטוריה, זה החלום שלי".

בינתיים לפני אליפות יש את ב"ש בבית, אסור למעוד.

"מסכים איתך לגמרי, אנחנו חייבים את הקבוצה כולה מרוכזת ואת הקהל שלנו, אני גם בטוח שהקהל יגיע, זה משחק מסקרן, הקבוצה טובה, הבנתי שהורידו את המחירים אין סיבה שהקהל לא יגיע. בכלל אני חושב שרק אנחנו נקבע כמה קהל יגיע, ברגע שנהיה טובים ונשמור על יציבות, הקהל יגיע ויאמין בנו, גם אני אם הייתי מתאכזב פעם אחר פעם לא הייתי מגיע, עכשיו אני חושב שרואים שקורה משהו אחר בקבוצה ויש הרגשה טובה ומאמינה. אני הולך בעיר ואני מרגיש שיש התעוררות, אני בטוח שנראה את זה כבר מול ב"ש".