10.02.11 / 22:26
אחרי שכמעט והותקף על ידי אוהדי מ.ס אשדוד בשבת שעברה, ג'ון גרגורי שובר שתיקה. בראיון נרחב, לרועי צאיג מעיתון "זמן הדרום" הוא מדבר על התקרית מול הקהל ("יש להם זיכרון קצר"), על השינויים התכופים בהרכב ("בכל שבוע אני הופך לאויב של שחקנים שלא פותחים") ועל מנטאליות הספורט הישראלית ("כשאתה מפסיד בועטים לך בתחת, כשאתה מנצח מנשקים לך את התחת"). ואחרי כל זה יש לו עוד שאיפות להגיע לפלייאוף העליון ולקחת גביע. אשרי המאמין/ קרידט: רועי צאיג, זמן הדרום
אף פעם מאז שהגיע לישראל, לא קיבל ג'ון גרגורי יחס כמו זה שזכה לו בשבוע האחרון. להיפך, עד עכשיו הוא טופל בכפפות של זהב, למרות שהתוצאות לא תמיד הצדיקו את זה. התקשורת, בניגוד ליחס שלה למאמנים הישראלים, חיבקה אותו. האוהדים, שהתלהבו מהאפשרות לגעת באנגליה, לא האשימו אותו גם כאשר הגיעו ההפסדים. אבל השבוע, נדמה שבאופן סופי תם ירח הדבש של גרגורי בישראל, בטח ובטח מול האוהדים של מ.ס אשדוד. ההפסד הביתי המביך למכבי פתח תקווה (3-1), ולאחר מכן התבוסה בב"ש (5-0) היו בבחינת הקש ששבר את גב הגמל עבור רבים מהאוהדים האשדודים, שנחשבים למתונים בדרך כלל. לאחר סיום המשחק, עשרות מביניהם חיכו לו מחוץ לאצטדיון, קראו לו להתפטר ואף היו קרובים לפגיעה פיזית בו. מי היה מאמין שכך ייראו פני הדברים אחרי חצי עונה עם המאמן האנגלי.
דברים משתנים במהירות
במחנה האימונים, טרם פתיחת העונה, היו בטוחים באשדוד שעשו את עסקת חייהם בהחתמתו של ג'ון גרגורי. המאמן התאים בדיוק לקונספט שבנה הבעלים ג'קי בן זקן עם האקדמיה: הוא השכים קום בכל בוקר לריצה יחד עם שחקניו, הביע תמיכה ביום אימונים ארוך ובאופן כללי עשה רושם של מאמן יסודי ורציני. כל זה לא מנע ממנו להסתחבק עם השחקנים, להיפך: עד מהרה הוא התחבב עליהם מאוד ואף הדביק להם כינויים. גם האימונים התנהלו באווירה טובה, ובקבוצה כבר הגדירו את המאמן כיותר ישראלי מישראלי. אבל משום מה, למרות האידיליה שניסו לצייר בקבוצה, התוצאות לא הגיעו. העונה של אשדוד היא אחת האפורות ביותר שזוכרים בקבוצה, ואיש לא יודע להסביר מדוע היא אינה מצליחה לעלות על דרך המלך. גם באימונים האחרונים, האווירה היא כבר לא אותה אווירה. פתאום נשמעים דברי ביקורת מצד השחקנים והמקורבים לקבוצה, על ההרכבים של המאמן, על הסיפסול של מספר שחקנים. פתאום חלק מהשחקנים כבר ממורמרים, אחרים מודים שהם לא ממש מחבבים את המאמן או מסתדרים איתו. אפילו בהנהלת הקבוצה- שכלפי חוץ מגבה את המאמן- החלו להישמע קולות נגד גרגורי. אבל השיא, כאמור, התרחש השבוע בעימות הלא נעים עם הקהל. אלמלא מנהל הקבוצה איציק תורג'מן, שמנע מהאוהדים להתקרב אל המאמן, האירוע היה יכול להסתיים הרבה יותר רע. דווקא בשבוע הזה, ללא ספק הכי קשה שעבר על גרגורי מאז מונה לתפקיד מאמן אשדוד, הוא הסכים להתראיין ולדבר באריכות על מצבה של הקבוצה. "התגובות של הקהל הן נורמאליות", הוא אומר על התקרית מול האוהדים. "אבל הדברים משתנים במהירות. קח שבוע אחורה: במשחק של מכבי פתח תקווה, הקהל קרא לפרדי דוד להתפטר, והשבוע הוא ניצח אותנו כמו גדול ופתאום הוא המלך של פתח תקווה. אני לא מתרגש מזה. כשג'קי יגיד לי את הדברים האלו, אז אני אקשיב".
מה ג'קי אמר לך בסיום ההפסד האחרון?
"ג'קי כרגע נותן לי את כל העזרה שאני צריך. הוא תמיד תומך בי והוא מאחורי. גם בבוקר שלאחר המשחק הוא תמך בי. אני לא אגיד מה הוא אמר לי, כי אלה הן שיחות פרטיות. ביקשתי גם עזרה באימונים וקיבלתי את איציק עובדיה".
מה באמת יהיה החלק של עובדיה בצוות המקצועי?
"שנינו נסתכל על האימונים, אבל הוא יהיה אחראי. אנחנו נעבוד ביחד. אני אהיה כמו מנג'ר, שמשגיח מלמעלה ואחראי על תוכניות האימון. הוא מאמן טוב, שהעביר הרבה אימונים לצעירים. הוא יהיה אחראי על פיתוח הצעירים, יעבוד איתם ויקדם אותם".
תגיד, אתה מבין את הכעס של הקהל?
"אני יכול להבין את הקהל, אבל יש להם זיכרון קצר, כי לפני ההפסדים האחרונים, ניצחנו שלושה מתוך ארבעה משחקים, ביניהם את עכו ונתניה, שהן קבוצות מצוינות".
המטרה היא עדיין פלייאוף עליון?
"בוודאי. אנחנו לא רחוקים מזה. אם היינו מנצחים בשבת, היינו במקום החמישי וכולם היו מרוצים. הכל משתנה ברגע, זה הכדורגל".
כשהגעת לקבוצה, מה היו הדרישות של ההנהלה ממך?
"ג'קי בא אלי ואמר לי לטפח צעירים. הוא לא דיבר איתי על תוצאות. אנחנו לא מכבי תל אביב, הפועל תל אביב או מכבי חיפה, שמתמודדות על האליפות. כשניצחנו 2-1 את עכו במחזור הראשון, אני חושב שהיו תשעה שחקני בית בהרכב. זה מדהים. בישראל אין עוד מועדון כזה. נגד נתניה, מתוך 18 שחקני הסגל, היו 13 שחקני בית מאשדוד. זו בדיוק המטרה שלנו העונה".
אם כך, מדוע לא מורידים ציפיות כדי להוריד לחץ. בעונה שעברה, לדוגמה, ג'קי הצהיר שהמטרה היא לשלב צעירים בכל מחיר, גם במחיר של ירידת ליגה. העונה, לעומת זאת, מדברים באשדוד על פלייאוף עליון.
"אנחנו לא מנמיכים ציפיות, כי בדרך כלל אנחנו משחקים טוב. אבל לפעמים יש טעויות ואנחנו מפסידים מטעויות קטנות, שקורות לפעמים בגלל חוסר ניסיון של שחקנים. זה בסדר. התפקיד שלי זה להרים את השחקנים אחרי ההפסדים ולעודד אותם".
אתה מדבר על הצעירים, אבל יש צעירים שלא משחקים, כמו עידן שדה או רחמים צ'קול. מה יהיה איתם?
"לקחת כדוגמה את השחקנים האלה, אבל יש שחקנים אחרים, שהבאנו משום מקום, כמו עופר ורטה. צ'קול הוא שחקן טוב יותר בחלק ההגנתי מהעונה שעברה. ניר ביטון נותן עונה טובה. העונה השנייה בבוגרים יותר קשה מהראשונה. ישראל ראש חזר לשחק והוא מצוין. נבו מזרחי השתפר מאוד, כמו עוד הרבה צעירים. הרבה ילדים משתפרים. אז נכון שיש כמה שלא משחקים, אבל הרבה יותר כאלו שאנחנו מטפחים והם מקבלים צ'אנס. אני מאוד שמח לראות אותם מצליחים ואני חושב שבעתיד הם יהיו מצוינים. הדרך היחידה של השחקנים האלו להשתפר היא לשחק. נכון שהם טועים בדרך, אבל הם לומדים משבוע לשבוע. זה יותר חשוב מהתוצאות של המשחקים".
אתה עושה כמעט בכל שבוע שינויים בהרכב. לא עדיף להריץ הרכב קבוע?
"יש לי הרכב קבוע של שבעה-שמונה שחקנים, ואני עושה שינויים קטנים. לפעמים צריך לבצע שינויים לקראת כל משחק. זה גם נותן פרספקטיבה לאותם שחקנים שקצת יושבים על הספסל. מעבר לזה, אין לי כזה מבחר, שאני יכול כל שבוע להחליף חצי הרכב".
אתה לא מפחד לפגוע בביטחון העצמי של שחקנים שפעם משחקים ופעם לא, כמו, לדוגמה, שריקי?
"אחרי המשפחה שלו, אני המעריץ הכי גדול של עידן שריקי. הוא שיחק הרבה משחקים העונה, אני יודע מה הוא יכול לעשות. נגד הפועל הוא לא שיחק, ולמזלי ניצחנו, גם כי השחקנים שיחקו בשבילי. אתה חייב לבחור את הקבוצה הטובה ביותר שלך בכל שבוע. אני לא מקשיב לטלוויזיה ולפרשנים שאומרים לי עם מי אני צריך לשחק. אלישע לוי, למשל, עבר סיום עונה קשה בעונה עברה, וספג גם העונה ביקורת אבל המשיך בדרך שלו. עכשיו הוא מצליח וכך צריך להיות".
אתה מרגיש שאתה סופג ביקורת קשה לאחרונה?
"ככה זה. כשאתה מפסיד בועטים לך בתחת, וכשאתה מנצח מנשקים לך את התחת. זה המקצוע וצריכים לדעת את זה. איך אומרים 'מי שהאש חמה לו מדי, שלא יכנס למטבח', אין מה לעשות".
מאוד מרוצה מהאקדמיה
לזכותו של גרגורי ייאמר כי ליכולת הדלה של הקבוצה לאחרונה יש נסיבות מקלות. מי שהיה העוגן של חוליית הגנה, מתן אוחיון, עזב לפני כשלושה שבועות לקבוצת שרלרואה הבלגית. באופן כללי, בעונות האחרונות החוליה האחורית הייתה עקב האכילס של הקבוצה. אבל דווקא בעונה שעברה חל שיפור ניכר באותה עמדה, בעיקר בזכות שיתוף הפעולה בין כריסטיאן גונזאלס ומתן אוחיון. כעת לאחר שהשניים כבר לא בקבוצה, עובדים ישראל ראש ואפא אמברוז - המחליפים של צמד הבלמים המוצלח - על התיאום ביניהם. מטבע הדברים, יעבור עוד זמן עד אשר יגיעו לרמת תיאום גבוהה, שתייצר הגנה חזקה. גם החלוץ דימיטאר מקרייב, שלא פוגע בתקופה האחרונה, צפוי לעזוב את הקבוצה. התחושה הכללית היא שמבחינת סגל השחקנים הקיים באשדוד, הקבוצה הולכת ונחלשת, במקום להתחזק. גרגורי, שבהחלט נפגע מהשינוי, לא בונה על הרים וגבעות בנושא חיזוק אפשרי לסגל. "הבאנו עכשיו ארבעה שחקנים חדשים לקבוצה ואני בטוח שזה יעזור לנו מאד". בכל מקרה, גם השחקנים שהבאנו, הם צעירים שנפתח אותם. אנחנו לא מכבי תל אביב עם תקציב של 100 מליון, שאני יכול להביא שחקנים יקרים. מעבר לזה, ג'קי ניסה את השיטה של השקעה בזרים בעבר. בעונה שעברה הוא שינה את השיטה והלך על האקדמיה. עכשיו אנחנו בונים שחקנים ומפתחים אותם באקדמיה, מה שלא היה קיים כאן בעבר".
למרות שתוצאות עדיין לא רואים, זה נשמע כאילו אתה מרוצה מהאקדמיה.
"מאוד מרוצה. אנחנו עובדים עם השחקנים טוב ונותנים להם כלים להצליח. את התוצאות יראו עוד שלוש-ארבע שנים, על שחקנים כמו ניר ביטון למשל, שיכול להתמודד עם כל שחקן בקבוצות הגדולות. כשהוא יהיה בן 22, הוא יהיה מעולה ויוכל להתמודד מול כל השחקנים של הקבוצות הגדולות. אני בטוח שהוא יהיה גם בנבחרת באופן קבוע. אם השיטה תעבוד, בעוד כמה שנים הקבוצה תתמודד על תארים. באקדמיה אנחנו מנחילים לשחקנים יסודות וגם משמעת".
אתה מדבר על משמעת בקבוצה, אבל העלית בשבוע האחרון את סארקי לאחר תקרית שבה היה מעורב באחד האימונים, במהלכה הוא נגח באמיר לביא. זה נראה לך תקין?
"סארקי ייענש על מה שקרה. הוא התנהג לא כמצופה ואנחנו לא מקבלים את זה. ההנהלה דיברה איתו. יכול להיות שאם היו לי יותר אפשרויות, לא הייתי מעלה אותו לשחק. בכל מקרה, הוא את עונשו יקבל".
אתה תאמן את הקבוצה אם וכאשר זה יקרה, בעוד כמה שנים?
"אני מאוד ארצה. נכון לעכשיו, יש לי חוזה לעוד שנתיים ואשמח גם להיות אחרי, כדי להשלים את התהליך. צריך לזכור שיוסי מזרחי היה פה חמש שנים, ולקבוצה היו הרבה עליות וירידות. אני פה פחות מחמישה חודשים. לא אכפת לי מה אנשים אומרים, אנשים תמיד שופטים כולם פה רואים עצמם כמאמנים. לכן גם הביקורת על מאמן הנבחרת פרננדס".
גם הוא לא מצליח.
"יש לי סימפטיה אליו. לדעתי, הוא מאמן מצוין ואדם מצוין. הטעות היא שחושבים על היורו הקרוב בישראל. היו צריכים לשים את מונדיאל 2014 כמטרה, לתת לו זמן לפתח שחקנים צעירים ורעבים, כמו מאור בוזגלו, ואיתם ללכת על המונדיאל. היה צריך להגיד מראש שהיורו הוא לא המטרה. אם זה היה קורה, התמונה הייתה משתנה".
נחזור לאשדוד. אתה מרוצה עד עכשיו מהתוצאות שלכם העונה?
"אני חושב שהיינו צריכים להיות בן שש הראשונות, אבל עדיין, 26 נקודות עד עכשיו זה מדהים, בגלל שאנחנו קבוצה צעירה. יש פה שחקנים שאם לא היו משחקים באשדוד, הם היו משחקים בליגה השנייה והשלישית, אבל נתנו להם הזדמנות. מעבר לזה, העובדה שאיבדנו בהגנה שני שחקנים חשובים, כמו גונזלאס ומתן אוחיון, השפיעה עלינו. ברור שעבור הוותיקים והמנוסים, כמו משה אוחיון, שריקי, מקרייב או סטויקיץ', זה פחות טוב, כי הם יכלו לשחק בקבוצות גדולות יותר ולהתמודד על תארים. אבל עבור הצעירים זה פנטסטי".
אבל אתה שוכח שגם בעונה שעברה שיחקו כאן צעירים, והתוצאות היו טובות יותר מאשר אלה של היום.
"קודם כל, ההבדל בשלב הזה הוא שלוש נקודות. מעבר לזה בעונה שעברה היו יותר שחקנים מנוסים, כמו פופוביץ', גונזאלס, ניר נחום. בעבר היה כאן גם דוד רביבו. כיום כל שחקני ההגנה, למשל, הם סביב גיל העשרים".
מה תהיה הצלחה העונה?
"פלייאוף עליון. ועוד משהו: אני רוצה לקחת את גביע המדינה העונה".
הגזמת.
"לא, בכלל לא. למה שלא ניקח גביע? זה בסך הכל לנצח כמות מוגבלת של משחקים, ואם יש לך מזל בהגרלה אתה יכול לעשות את זה".
אוקיי... ומה יהווה כישלון בעבורך?
"אני לא חושב על זה. כמאמן, אני חושב לקחת את הקבוצה שלי הכי רחוק. לא חושב על כישלונות".
לחיות כמו המקומיים
אין פלא שבאשדוד מגדירים את גרגורי כסוג של ישראלי. הוא איש חם ולבבי, שיודע להיפתח עם שחקניו ולדבר איתם גם שיחות אישיות ומזכיר בהרבה תכונות את הצברים. מעבר לזה, נראה כי האנגלי בהחלט אוהב את חוסר הרשמיות בישראל. בתחילת העונה העירו לו על העובדה שהגיע עם מכנסיים קצרים למשחקים. ההתאחדות לכדורגל אפילו הוציאה הוראה חדשה שאוסרת על מאמן להגיע עם מכנסיים קצרים במשחקים רשמיים. כאשר נשאל אז המאמן האנגלי על ידי מקורביו לגבי הנושא, הוא חייך ואמר שאם הלבוש שלו הוא הבעיה של ההתאחדות - אין בעיה. "יש לי בארון חליפות של כל המעצבים שיש", השיב המאמן בציניות, רק שיגידו לי איזו חליפה הם רוצים, ופשוט אלבש אותה". עם זאת, אחרי שנה בישראל, נראה שהאנגלי די נהנה כאן: "האנשים פה נהדרים, אני מאוד אוהב אותם. אני מאוד אוהב את השפה ואני לומד אותה בימים אלה. אני מכבר את המועדון שלי ומכבד את ההתאחדות לכדורגל. אני ממשיך לחיות פה את חיי".
אומרים שיש לך תכונות ישראליות.
"בכל מקום אליו אני משתדל לחיות כמו המקומיים. אני יכול להיות רשמי ולא רשמי. אני נותן כבוד לשחקנים. הם הכי חשובים לי בעולם. אני מצפה ליחס טוב, ואותו אני נותן בחזרה. כשאני נפגש עם הקבוצה, יש שחקנים שלא אוהבים אותי, כי אני לא מרכיב אותם. אתה לא יכול להיות חבר של כולם. למעשה, בכל שבוע הופך לאויב של שחקנים שלא עולים בהרכב. אני לא עושה את זה מרוע. אני מאוד פתוח עם השחקנים ואני הוגן איתם. אני עצמי עובד קשה ואני דורש מהם גם עבודה קשה. אני חושב כל הזמן על כדורגל. אשדוד כל הזמן בראש שלי".
מה אתה עושה בשעות הפנאי שלך?
"כמעט ואין לי זמן פנוי. עכשיו אני צריך להכיר את איציק עובדיה. בשבת בבוקר הולך למשחקים של הנוער. בימים ראשון- שני אני צופה במשחקי הליגה. במשך השבוע, אני צופה בקבוצות שאנחנו אמורים לשחק נגדן. זו עבודה ללא הפסקה. בקיץ אני אוהב ללכת לים. אני שומע הרבה מוזיקה. האייפוד הוא החבר הכי טוב שלי בישראל".
אתה מתגעגע לאנגליה?
"לפעמים אני מתגעגע, אבל אני לא מתגעגע למזג האוויר. המזג אוויר כאן הוא מדהים. זה יתרון גדול עבורי לבוא לאימון רק עם טרנינג או חולצה קצרה. אני מרגיש בר מזל לעבוד באשדוד".