הרבה מדברים על השחקנים הצעירים החדשים של אשדוד, חלקם מושאלים שחוזרים וחלקם נבחנים, אך יש כאלה שמגיעים לפחות העונה עם מעמד מעט שונה, ניר נחום אחרי סיבוב לא רע בבית"ר ושי רביבו שעלה ליגה עם הפועל ר"ג. מבחן ההוכחה שלהם

כבר הרבה זמן מחכים במ.ס אשדוד שיהיה שיתוף פעולה פורה בין האחיים רביבו בקישור. אין הכוונה לשילוב בין חיים לדוד, אם כי גם זה היה בעבר. אלא, יותר בכיוון של דוד ושי. על דוד רביבו נאמר כבר הכול, עונה אדירה וביקוש רב בליגה, אם יישאר בסוף באשדוד תהיה לו הזדמנות לשתף פעולה עם אחיו הצעיר שי. לגבי האח הצעיר לבית רביבו, הרבה יאמרו שהוא מוכשר לא פחות ואולי אף יותר מהאח היותר גדול שלו, דוד, הבעיה אומרים כולם היא בראש. אז מה שונה העונה מעונות קודמות? אולי זה הבגרות, הילד בן 23, אולי זה הבנה שאם זה לא יהיה העונה כנראה שזה כבר לא יהיה, ואולי בכלל זו ההכרה שהוא מקבל בקבוצה, הכרה מעט שונה מהכרה שניתנה לו בעבר. לגבי נחום, המצב מעט שונה, נחום כבר בילה בסגל של מ.ס אשדוד ואף היה בהרכב, אבל עונה שעברה סבל ממחסור בדקות משחק, באשדוד החליטו בחוכמה להשאיל אותו לבית"ר, נחום אמנם לא ילד בן 26 אבל גם לא שחקן בסוף הקריירה. בדיוק הזמן הנחוץ בכדי לפרוץ. נחום כבר עשה סיבוב בכמה קבוצות בארץ, אשקלון, מרמורק, שעריים ונס ציונה. עונת הפריצה שלו הייתה דווקא באשקלון, שם עם עלייה לליגה הלאומית ומקום בגמר הגביע נחשפו כולם לכישרון של נחום. היום שההתקפה של אשדוד מונה לפחות שלושה חלוצים בכירים (מקרייב, שריקי, בדש) חובת ההוכחה היא על נחום שיצטרך להוכיח כל דקה על המגרש. 

חוזרים הביתה

גם נחום וגם רביבו חוזרים העונה לאשדוד הפעם כך נראה ממעמד מעט שונה. נחום מגיע אחרי שהראה יכולת לא רעה בבית"ר בעיקר ששיחק מאחורי החלוץ. רביבו לעומתו עלה יחד עם הפועל ר"ג לליגת העל, ויחד עם קובי חסן נתנו את הטון במרכז המגרש. רביבו חוזר הביתה לאשדוד אחרי שנתיים מוצלחות במכתש. התקופה בהפועל רמת גן הייתה בעצם תקופת השיא בקריירה הקצרה שהסתיימה כאמור בעלייה לליגת העל. התקופה האחרונה הוכיחה שיש לו את הגנים של משפחת רביבו. אחיו דוד סחב את מ.ס אשדוד בשנים האחרונות ונבחר לשחקן המצטיין בעונה החולפת, שלא לדבר על הקריירה של האח הגדול. עכשיו, אחרי שתי עונות בחוץ, מקבל שי את הפרס, חזרה הביתה למ.ס אשדוד. אם עד לפני שלוש וארבע שנים אמרו ודיברו שהוא משחק באשדוד בגלל הייחוס שלו, הרי שעכשיו הוא חוזר עם כמה קבלות פרטיות בהחלט. הקאמבק של שי רביבו בהפועל רמת גן הגיע אחרי תקופה שלא קיבל קרדיט ממירו בן שמעון בהפועל אשקלון או מאלון חזן במ.ס אשדוד. אצל שני המאמנים הוא לא קיבל את הבמה, דיברו שם על בעיות משמעת שבגינן שילם את המחיר והקריירה שלו הייתה בדרך להתרסקות. רביבו ג'וניור נחשב לטראבל מייקר והעובדה ששמו נקשר בפלילים מחוץ למגרש לא הוסיפה שום דבר לקידום הקריירה שלו. ייתכן מאוד כי אם הוא היה שחקן אחר בלי קשרים כמו שיש לו הוא היה מתאדה. אבל המזל שלו הוא שקוראים לו שי רביבו והוא האח הצעיר של חיים. רגע לפני שהכול התפרק המליץ חיים רביבו ליובל נעים, מאמן הפועל רמת גן, על האח הקטן. נעים החליט לקחת את ההימור וטיפל בטאלנט בכפפות של משי. בסופו של דבר הוא גם קיבל תמורה הולמת על המגרש, ובשורה התחתונה שני הצדדים הרוויחו. השאלה האם בכדי להצליח הוא צריך יחס מיוחד? בליגת העל ותחת מאמן כמו יוסי מזרחי זה כמעט יהיה בלתי אפשרי. מצד שני, חובת ההוכחה עליו, יהיה טוב יקבל קרדיט, לא יהיה טוב זו תהיה עונה בדיוק כמו האחרות. דווקא בתקופה האחרונה נשמע רביבו אחר, רגוע, אחראי, בוגר, גם הוא כנראה הבין שהמפתחות אצלו, הוא רק צריך להחליט להיכן לנוסע. המקרה של נחום מעט שונה, כישרון תמיד היה לו, השאלה שנשאלת מה קורה שקצת קשה, האם אז מורידים את הראש ונשברים, או שדווקא אז זה הזמן להוכיח מאיזה חומר אתה עשוי. בבית"ר ירושלים בשלושת המשחקים הראשונים הוא לא ראה דשא ולא נשבר. מדוע? אולי בגלל שמדובר בסביבה אחרת, פחות מוכרת, עם נורמות אחרות. בכל מקרה באשדוד, מיעדים לנחום את התפקיד של עולה מהספסל ומשנה משחקים, ובהחלט יכול להיות שלא רק בעמדת החלוץ. נחום יצטרך לדעת להתמודד עם התפקיד, ואולי אף למנף אותו בכדי לבוא ללא לחץ ומשוחרר. 

יכולת זה שם המשחק  

בינתיים אומרים בקבוצה כולם למעט אולי הבסיס של הקבוצה, מתחילים מאפס. יהיו טובים יקבלו, לא יהיו טובים לא יקבלו. יוסי מזרחי אמר בעניין של רביבו ונחום: " אני לא רוצה להתייחס אליהם בתור בודדים כי הם חלק מקבוצה, בטח בנקודת זמן הנוכחית. מצד שני, ברור ששניהם מגיעים במעמד מעט שונה מלפני שנתיים נגיד". אז האם מה שיקבע זה רק היכולת. כי רביבו לדוגמא משחק בעמדה שבה אשדוד לא משופעת בשחקנים, רק דוד רביבו, ואולי קצת אוחיון יכולים לשחק את הקשר הקדמי, מצד שני, לביא ודגו שמשחקים על אותו תפקיד, לא במערכת (לפחות לגבי לביא). נחום לעומתו משחק בהתקפה, שם יש לאשדוד את מקרייב, שריקי, בדש ואפילו עידן שדה חתם השבוע על חוזה חדש ולא יושאל. אם נצא מנקודת ההנחה שכולם יישארו בקבוצה לפחות עד ינואר, אזי נחום הולך להיאבק על דקות משחק עם בדש ושדה. גם אם יצבתו אותו בעמדה אחרת, נחום ירד לקישור ההתקפי ושם ינגוס בדקות המשחק של רביבו הצעיר. מה עושים? למזרחי הפתרונים. "קודם כל בכלל לא בטוח שנחום ישחק בהתקפה", אומר המאמן, " ראינו איך בבית"ר נחום שיחק על קו ימין והוסיף המון למשחק ההתקפה, בדיוק מה שהיה חסר לנו בעונה הקודמת. ובכלל, עונה שעברה סבלנו מפציעות רבות ובסוף העונה רק מקרייב ושדה היו שחקני ההתקפה שלנו, יש עונה ארוכה וסגל ארוך הוא משמעותי, מצד שני אני בעצמי עוד לא יודע איך ייראה כל הסגל שלנו, כך שכרגע זה מוקדם מדי". עד כה באימונים מפגינים השניים יכולת לא רעה, אבל מתוך הקבוצה יודעים להגיד, "שמה שיקבע אלה משחקי האימון, ברגע שמקרייב יהיה כאן זה עוד שחקן התקפה לסגל, אז רביבו ונחום יצטרכו לעלות ל-20 דקות, חצי שעה ולהראות מה הם יודעים ושם יהיה המבחן שלהם". "חוץ מזה", אומר שחקן בקבוצה, "אני זוכר תקופות בעונות קודמות שרביבו היה טוב בהכנה, טוב במשחקי גביע הטוטו, התחיל את העונה בסגל, ולאט לאט מעמדו דעך, כך שהתמדה היא הדבר החשוב כאן". האם העונה המעמד שלהם יהיה שונה מעונות קודמות? ניתן לומר שכן, וגם מזרחי מסכים. השאלה היא מה הם יעשו אם המעט קרדיט שניתן להם, אם נחום ורביבו יעקמו פרצוף בכל פעם שמישהו אחר יעלה בהרכב אז לא יהיה שינוי מבעבר. לעומת זאת אם בכמה דקות שהם יקבלו הם יצליחו להוכיח שמגיע להם כולם ירוויחו. "מצד שני", אומר שחקן בקבוצה, "צריך לזכור שמזרחי משחק בעיקר, עם שני חלוצים וארבעה שחקני קישור, נצא מנקודת ההנחה ששחקן זר יהיה בתור קשר אחורי, אליו יצטרף או אופיר, או ויצמן, או לוי ואפילו אוחיון, דוד רביבו הוא באנקר בהרכב במידה ויישאר, כך שזה מותיר מקום אחד או לרביבו או לנחום וגם זאת במידה ודגו לא יישאר בסוף". "בהתקפה", אומר אותו שחקן, טוב יעשה מזרחי אם ישחק עם שלושה חלוצים במקום שניים, במידה ושניים ישחקן הדקות של נחום ורביבו יהיה פחותות הרבה יותר. כמה שאמרנו קודם, למזרחי הפתרונים.  

שינוי, עתיד ומה הקשר לדגו ומקרייב? 

רביבו ונחום מסמלים אולי יותר מכול את מ.ס אשדוד, קבוצה עם הרבה ברק וחן אבל שלא ממש מצליחה לפרוץ מעל הבינוניות של עצמה. אותו הדבר לגבי נחום ורביבו, שני שחקנים סופר מוכשרים, אבל שלא הצליחו לתקוע יתד בתור שחקנים מובילים. גם אנחנו בכתבה הזאת מדברים עליהם במושגים של אולי ותקווה, ושחקנים משלימים. שניהם מסמלים אולי את מה שרוצים במ.ס אשדוד לעשות העונה, רעב. רעב להצלחה. איזה שינוי מתבקש לאחר שהסגל של אשדוד לא עבר רענון כבר כמה שנים טובות. שחקנים רעבים, שחקנים לוחמים, שחקנים אלמונים שמחפשים במה להצליח בה, שחקנים שמחפשים פתח לפרוץ דרכו את מעגל הבינוניות. כמו לשחקני הבית הצעירים, גם לניר נחום ושי רביבו מגיע צ'אנס. לא היינו מציעים לפסול אותם עוד לפני שהם קיבלו הזדמנות אמיתית, כי מי שחושב על אשדוד של השנים הבאות רואה לנגד עיניו בדיוק את הסוג הזה של השחקנים. אלה שבשבילם שווה לקונת כרטיס, אלה שמביאים את הברק. אבל אולי בכלל לא הבעיה לא אצלם, אולי זה בכלל תלוי באנשי הקבוצה ובצוות האימון, כי אם שחקן כמו דגו יישאר בסופו של דבר באשדוד, זה עלול לפגוע במעמד של שני השחקנים הללו. אם שחקן כמו מקרייב שהוא ללא ספק חלוץ נפלא, נשאר כאן בכל כורחו בזמן שברור לכולם שהראש שלו לא באשדוד, אלא במעבר העתידי (אם בכלל) לקבוצה אחרת. למה לא לתת את הבמה לשחקנים שכן רוצים להיות כאן, ולא לכאלה שנשארו כאן מתוקף החוזה. ואולי בכלל צריך לחזור למה שאמר מזרחי, "הכול פונקציה של יכולת, ברגע שהם יהיו טובים אף אחד לא יוציא אותם מההרכב, אני זוכר ששריקי קיבל את ההזדמנות והיה טוב, אף אחד לא הוציא אותו מההרכב בגלל שהוא היה אמור להיות שחקן ספסל. אתה טוב אתה משחק, ללא קשר איזה שחקנים יש בסגל".