בזמן שקהלים של קבוצות אחרות פורצים למגרש באימון הפתיחה וחיים את הקבוצה, באשדוד הקהל פשוט לא נראה. אשדוד כבר מזמן לא מגשימה את הביטוי של עיר של כדורגל. האם הקהל של אשדוד יכול להיות השחקן ה-12 של מ.ס אשדוד. ננסה לענות בכתבה הבאה

לפני כחודש אימון הפתיחה של מ.ס אשדוד, מגרש המכללה 16:50 בערך. חמישה נערים ניצבים על הגדר ומעודדים את דוד רביבו ושות'. איפה אימוני הפתיחה בעבר שכללו כמה מאות אוהדים, דגלים, בלגן והרבה צבע? איך הפכה קבוצת מ.ס אשדוד לקבוצה כמעט ללא אוהדים? האם מדובר בתופעה או אולי זה ההשלכות של עונה מעט חלשה? אוהדים ותיקים יזכירו לכם את הדרבים בין הפועל ועירוני בעבר בליגות נמוכות, אותם אוהדים אולי מתגעגעים לדרבים, אבל גם אז חוץ משני מפגשים בעונה בין האדום והצהוב אצטדיון הי"א היה ברוב העונה ריק למחצה. כיצד קבוצה די מצליחה בסך הכול כמו מ.ס אשדוד שנמצאת כבר 14 שנים בליגה הבכירה לא מצליחה ליצור גרעין קהל של 2000-3000 אוהדים שהולכים איתה לכל משחק ולכל מקום.

תרבות ספורט ואהבת הכדורגל

אולי הבעיה היא בכלל בשורש וביסודות. עיר כמו אשדוד של 240 אלף תושבים ושיש לה קבוצת כדורגל אחת בליגה הבכירה צריכה להביא לכל משחק בית לפחות 4500- 5000 אוהדים. "לדעתי", אומר אחד מאוהדי אשדוד, "הפספוס הגדול של אשדוד הוא העלייה הרוסית, יש בעיר כל כך הרבה עולים מרוסיה ופשוט לא מצליחים להביא אותם לתחום הכדורגל". אולי הבעיה בעלייה הרוסית היא בגלל העדר שחקן בסגל הקבוצה הבוגרת, אבל זה לא ממש תלוי במנהלי הקבוצה. מה כן קשור למנהלי הקבוצה? קודם כל שיווק, אבל לא שיווק כמו שעשו בשנים האחרונות, המטרה היא להגיע לקהל שעוד ניתן לעצב אותו, כלומר מגיל הביה"ס או התיכון. הרבה ילדים ונערים מעדיפים ללכת לים, או לפארק בזמן שיש משחק במקום ללכת למגרש. למה? כי המגרש, המשחק, הקבוצה, לא כל כך מעניין ואף אחד לא בא לשם עדיף כבר לספרת לחבר'ה שבילית באחד הקניונים בעיר. הנהלת הקבוצה משקיעה והשקיעה רבות בשיווק, שורש הבעיה הוא דווקא בחומר האנושי, הקהל האשדודי נתפס להמון פרטים קטנים שכביכול מונעים ממנו להגיע. פעם זה הרצון שלהם ליציע נפרד, פעם זה צבע החולצות, פעם זה מחיר הכרטיס, תירוצים יש למכביר, תוצרת קצת פחות. עושה רושם שמי שמגיע למשחקי הכדורגל בעיר זה דווקא אנשים מבוגרים, חבר'ה באזור גילאי ה- 30 פלוס. הדור הצעיר שאמור להוביל בעתיד, הולך אחרי ההורים וגודל על המנטרה שאין כאן קהל, אין כאן כדורגל ולכן קשה להצמיח אוהדים חדשים באשדוד. הנושא של חתך הגילאים בקהל של אשדוד הוא מרכיב חשוב, מצד אחד החבר'ה המבוגרים הולך אחרי הקבוצה כבר שנים, הם הראשונים שמתייצבים לרכוש מנוי, אבל מצד שני הם לא רוצים לעודד ורוצים רק לצפות במשחק. הצעירים מנגד, רוצים לעודד אבל אין להם את העזרה של המבוגרים. לכאלה שחושבים שדור העתיד יניב פירות בעתיד, אז כאן בדיוק הטעות. אותם צעירים שנהפכים למבוגרים רוצים רק להראות בחברת החברים ואינם נשארים יחד עם הגרעין המעודד שנחשב פתאום לא כל כך אטרקטיבי.   

אירוע חברתי, או אירוע ספורט? 

"הרבה פעמיים מצאתי את עצמי חושב במהלך השבוע על המשחק של שבת. שהגיע השעה הגעתי למגרש ומצאתי את עצמי בין הבודדים שמה שקורה על הדשא באמת מעניין אותם". אומר אבי אוהד מ.ס אשדוד, הטענה של אבי, היא שכיח מאד בקרב רבים מחבריו שרוצים לעודד, "אנחנו רוצים ומנסים, אבל הרבה פעמיים אנחנו מוצאים את עצמנו חסרי אונים, אין שיתוף פעולה אין רצון". אומרים שני אחים אוהדי מ.ס אשדוד. הרבה ירימו אולי גבה ויגידו שכל הכדורגל בארץ לא ממש מרתק ואין הרבה קהל, אבל איך זה שטדי מלא רוב העונה ובפרט במשחקי העונה? אצל כולם יש מיתון וכולם סובלים ממתקנים רעים, אבל למה רק באשדוד אתה מגיע למשחק בית ומרגיש כמו משחק חוץ? הרבה פעמיים ישבתי ביציע במשחקים של אשדוד ופשוט התביישתי שקבוצות לא גדולות כמו בני יהודה, נתניה ואפילו הפועל פ"ת פשוט שולטות ביציע. אמר כבר פעם מישהו חכם שלאשדוד יש אולי ממוצע צופים (גם זה נבלם העונה) יחסית גבוה, אבל אין לה ממש אוהדים. באים 3000- 4000 אבל יש דומייה באצטדיון, מדי פעם שומעים איזה "אשדוד עולה" ככה בחלל וזהו. הרוב פעמיים לראות כדורגל כאילו מה שקורה על הדשא לא שייך אליהם ולא חלק מהם. דיברנו על רפרטואר השירים של הקהל, גם כאן יש המון מקום לשיפור, אין חידושים, אין מקוריות, יש הרבה העתקות מקהלים אחרים וזהו. נכונה העובדה שבשנתיים האחרונות המציא הקהל של אשדוד שיר אחד שהוא מקורי כולל לחן, אבל חוץ מזה גורנישט מגורנישט. מצד שני טענות ותלונות יש הרבה. לכו תראו משחקים של מכבי ת"א, הפועל ת"א, בית"ר, ב"ש, נתניה כמעט כל קבוצה בליגה, מחזיקה במאגר שירים שהוא שלה, שמסמל אותה שמייחד אותה. לא אצלנו. למה? אולי הפתרונים אצל הקהל, אולי זה חוסר הזהות, הרצון וכדומה. "הבעיה היא באטרקטיביות של העידוד", אומר קובי, "כאשר אני מעודד וקופץ בכדי לדחוף את הקבוצה, אז חבריי אומרים לי שאני מושפע וילדותי, אבל למה אצל קבוצות אחרות אין בעיה לקפוץ ולהשתולל וזה אפילו נחשב כמגניב, רק באשדוד הופכים אותך להזוי או מוזר", אומר קובי בצער.  

כסף, רצון ומריבות פנימיות 

המשבר החריף בתקופה האחרונה שקמו להם בתוך הקהל של אשדוד כמה ארגונים שפשוט הוציאו כל סיכוי לקיים סוג של שינוי בקהל. אם נעשה סדר אז כרגע לפחות ממה שאנחנו יודעים יש בקהל של אשדוד כמה ארגונים: הסיירת, הדולפינים, האולטרס ולאחרונה קם ארגון חדש שקורא לעצמו השחקן ה-12. אנחנו ממש לא הולכים להיכנס לוויכוח של מי צודק ומי טוב, מבחינתנו כולם מבורכים. הבעיה שיש יותר מדי מנהלים וחסר פועלים, חסר כאלה שיבצעו, כאלה שיוציאו את המדיניות לפועל. "תיקחו לדוגמא", אומר לנו אוהד אשדוד קובי, "אמיר אלקריף היה שחקן אהוב אצל כל האוהדים, באה הקבוצה וזרקה אותו וכולנו שותקים. תראו מה קרה במכבי אחרי שהעיפו את נמני, אז אני לא אומר שיש שחקן שגדול מהקבוצה אבל קצת התארגנות, קצת להראות שאכפת לנו". גם מחירי הכרטיסים עשו שירות רע לאוהדי אשדוד, כי אם במשחקי הבית עוד יש קצת קהל במשחקי החוץ בגלל המחיר הם בכלל נרתעים ושלא לדבר על ארגון ועל קצת צבע. הקהל של מ.ס אשדוד מוכיח אחדות רק בתקופות קיצוניות והמטרה להפוך את העידוד והנהירה למגרשים כמסורת קבועה לאורך זמן. השאלה היא איך עושים את זה. למרות המקטרגים למיניהם, אשדוד היא עדיין עיר של כדורגל, חבל רק שניתן לראות זאת רק במצבים קריטיים בהם הקבוצה במצוקה (קרבות ההישרדות בעונה הקודמת) או ברגעי שיא שהקבוצה הגיע לדרגים הגבוהים של מפעלי גביע הטוטו והמדינה, כל העיר נרתמה בעזרת מסעי הפרסום בכל רחבי העיר והקהל הצביע ברגלים כדי לתמוך. אך בכל זאת נשאלת השאלה מדוע פחת העניין בקבוצה ומה הסיבה שאוהדים ב"עיר של כדורגל" לא ממלאים באופן קבוע את האצטדיון בשעה שהקבוצה משחקת דווקא בליגת העל? האוהדים הוותיקים שחלקם לא דרך שנים באצטדיון תמיד יטען שמאז האיחוד אבד העניין בכדורגל המקומי, ימי הדרבי המיתולוגיים בתקופה בה אשדוד מנתה כרבע מכלל האוכלוסייה כיום קיבצו באצטדיון כ- 8000 אוהדים שיצרו אווירה מחשמלת, ההכנות, ההתערבויות והוויכוחים סביב הדרבי יצרו עניין רב בתקשורת ובביצת הספורט המקומית, הדרבי "פירק" וחצה משפחות  לשתיים לפני ואחרי המשחק, הקבוצות היו על טהרת שחקני הבית וכל שחקן גרר איתו את חמולת המשפחה. עוד סיבה קריטית בהפחתת כמות הקהל היא כמות משחקי הכדורגל, השידורים החיים והערוצים אליהם נחשפנו בשנים האחרונים, הקהל (לא רק האשדודי) שבע ורווי מכדורגל בכל ימות השבוע ומחפש בילוי איכות משפחתי, וסתם מנוחה בשבתות. ואולי בכלל הבעיה היא שבמקרה של אשדוד ששונה מקבוצות אחרות הקבוצה הולכת אחרי הקהל ולא להיפך, שהקבוצה טובה, הקהל הולך איתה, שקשה הקהל מדיר את רגליו.

מה חושבים עלינו בחוץ?

ולסיום, אולי בכדי לקבל חותמת אחרונה כמה הקהל של אשדוד הוא לא ממש רלוונטי לשאר הקבוצות בליגה. אספנו כמה תגובות של אוהדי הקבוצות בליגה לגבי הקהל של אשדוד ולמה תמיד ההרגשה גם במשחק בית מול הקבוצות הגדולות, היא הרגשה של משחק חוץ.  

עדי אוהד מכבי: "הבעיה אצלכם היא שהאוהדים שלכם רואים במשחק ביום שבת כבילוי בלתי מחייב, בזמן שאצלנו הופכים אותו לזמן עבודה בשביל הקבוצה. אצלכם באים נהנים, צוחקים עם חברים, הפסדתם, ניצחתם זה אותו דבר. אין התארגנות, אין ארגון".

שלום אוהד הפועל: "אני במקרה גר באשדוד, אבל אני אוהד הפועל כבר הרבה שנים. שאני מגיע למגרש באשדוד אני רואה אנשים באים עם חולצות של לקוסט, טומי וכדומה. אני שואל אותך, איפה ההזדהות עם הצבע? הסמל? אף אחד לא מגיע כמעט לבוש בצבעים של הקבוצה, אז איך תיצרו זהות אם הזהות היחידה היא של המקום ולא של הלב".

יאיר אוהד בית"ר: "אני חושב שהבעיה אצלכם היא בעיה יותר עמוקה, רוב הקהל שמעודד אצלכם הוא ילדים. זה אמנם מבורך, אבל אין בעצם דור עתיד, יש כ- 50-100 ילדים שמעודדים ואחרי שהם מתבגרים קצת הם מפסיקים לעודד ועוברים להיות צופים. מצד שני, חושב לזכור שילדים בניגוד למבוגרים קשה להם יותר לארגן, ליצור ובעיקר הם נתונים לאחריות ההורים, איך קבוצה שהגרעין הקשה שלה מבוסס על ילדים בני 12-17 שצרכים אישור של ההורים אם לנסוע למשחק חוץ, יגיעו למשחק מול סכנין למשל". 

ליאור אוהד ב"ש: "אני חושב שהבעיה של הקהל אצלכם היא דווקא יותר של ההנהלה ופחות של הקהל. בתרבות הישראלית שלנו ברגע שנותנים למישהו משהו בקלות הוא מפסיק להעריך אותו. ההנהלה שלכם העניקה כרטיסים חינם, הסעות, מחירים בעלות אפס ואז פתאום שהגיע משחק שצריך קצת לשלם הקהל בא בטענות. בכל הקבוצות הקהל מגיע ומשלם על הכדורגל במיטב כספו. ברגע שאתה משלם על משהו ויש לו ערך יש לך רצון גם להשקיע, זה לא המצב באשדוד".

יוסי אוהד בית"ר: "הבעיה שלכם, שהקהל שלכם חושב שהקבוצה צריכה להניע אותו, ולא להפך, אין לקהל שלכם כוח, יש לכם שחקן בית שאתם אוהבים שלא נמצא בקבוצה (אלקריף) ואף אחד לא עושה בלגן, תראה מה עשה הקהל של מכבי עם נמני, הקבוצה מבינה שלקהל שלה לא איכפת ולא סופרת אותו, יחס גורר יחס".  

עמי אוהד מכבי: "הקהל שלכם ילדותי, הוא כמו ילד קטן שרוצה להיות גדול אבל לא יודע איך, אחד מאוהדים הביא רימון עשן, הקבוצה לא הבקיעה, יאללה לא משנה בוא נזרוק אותו ללא קשר לכלום בדקה ה-60, מה הקשר?"

ליאור אוהד הפועל ת"א: "אין לכם מנהיגים של בקהל, ואלה שכביכול מנהיגים, יושבים על הגדר, וכל מה שחשוב להם זה שהשחקנים שהם אוהבים ישחקו, הם עסוקים בעצמם ולא בקהל וככה זה נראה".