רגע לפני שתפתח העונה מותר לכולנו לחלום מעט, לאן מ.ס אשדוד יכולה להגיע, אולי זה נשמע קצת חלומי, אבל מי אמר שחלומות לא מתגשמים. עם שחקנים צעירים, רעבים וללא ציפיות זה הזמן אולי להפתיע את כולם

בזמן האחרון שומעים הרבה קיטונות של ביקורת מצד הקהל על הרכש הלא ממש מרשים של מ.ס אשדוד, העובדה שאף שם גדול באמת לא נחת באשדוד, ושוב הרגשה של עונה שהולכת להתבזבז לה. אבל אם נסתכל על העובדות ניווכח שאשדוד החתימה בתקופת המיתון הנוכחית 5 שחקני רכש (ראש, בדש, ויצמן, לוי ואוזן), בוחנת זרים ומצליחה לפחות עד עתה לשמור על כל הסגל מהעונה שעברה (מקרייב, שריקי, אוחיון, רביבו). מדברים על אנטבי, אולי אפק, אולי זרים, צריך לזכור שגם גונזלס, סטוקיץ' ומקרייב כאן בציוות של מזרחי, הולצמן יחד עם בן זקן ונידם, השמיים הם הגבול וזה לא קלישאה. אז אולי אליפות לא נקח, אבל עם תהליך שהחל העונה שמחלקת הנוער במרכזו אולי ניתן יהיה להסתכל לגדולות באמת בעיניים ולהגיד: "אנחנו כאן!" הבעיה אולי הבוערת מכל היא דווקא פחות מקצועית ויותר מנטאלית, עושה רושם שגם אם אלי גוטמן יאמן באשדוד היא לעולם לא תצליח להיות קבוצה של 1-0 והרבה הגנה, זה פשוט לא יקרה. הקבוצה של מזרחי מחפשת את הניצחון בכל מחיר, ולא מעט פעמים גם משלמת אותו. ובסיטואציה הזאת, אשדוד מתקשה להחליט עם איזה חלק של הטבלה היא מפלרטטת: הצמרת הגבוהה, או התחתית המסובכת. כי לאליפות או בכלל לתואר דרושה קבוצה שיודעת לשחק בשתי הצדדים של המגרש, באשדוד זה נראה כאילו יש רק צד אחד והוא התקפה והרבה. הגנה? את המושג הזה לא מכירים באשדוד.בשנים האחרונות נזקקה אשדוד יותר מדי פעמים לכיס העמוק של ג'קי בן זקן כדי לתקן היערכות לא נכונה לפני פתיחת הליגה. בן זקן הפך לאשף לא קטן של חלון ההעברות, אין ספק שעניין הכיס הוא מכריע וחשוב. אנחנו חושבים שהאמת איפה שהיא באמצע, במידה ואשדוד תצליח להוריד במעט את אחוז ספיגת השערים, אם אשדוד תצליח בחלק מהמשחקים שלה לגרום ליריבות לא להבקיע מולה, תסמכו על רביבו את מקרייב שהם את השערים שלהם יתנו. גם עידן שריקי הוא מנייה בטוחה שעונה אחר עונה נותן מכסת שערים מרשימה של בין 13-16 שערים. העונה הנוכחית

היא הזדמנות מצוינת עבור אשדוד לשנות את המנטאליות שלה. לקבוצה שמייצגת את העיר החמישית בגודלה, צריכות להיות שאיפות קצת יותר מאשר להישאר ליגה. בכלל מבחינת פוטנציאל אין ספק שאשדוד אחת מהמובילות, אולם אשדוד לעולם לא תהיה קבוצה טובה ומרשימה בעלת מסורת, ללא התנתקות מוחלטת מהבועה המקומית הסבוכה. העובדה שהעונה יהיו כאן 10 נמושות בליגה של 16 מתוסכלות, מחייבת את בן זקן ומזרחי להרגיל את שחקניהם לדרישה להיות חלק מארבע הגדולות. בית"ר יורדת מנכסיה, מכבי ת"א בפירוק, ואין סיבה מוצדקת לאפשר לנתניה לשים קצוץ על אשדוד, בטח אחרי שיאמר מבצע בה מכירת חיסול. אחרי שקבוצת הכדורגל של ראשון לציון קרסה, צריכה אשדוד להפוך למוקד שישאב אליו שחקנים מערי הלוויין של תל אביב ולהפסיק למכור את בכירי שחקניה בכל פעם שגביר כזה או אחר מעוניין בהם. מוסר התשלומים באשדוד לא נופל מזה שבחיפה ובתל אביב, המאמן הוא דמות ראויה והבעלים בנה את עצמו בעשור האחרון לטייקון אמיתי. מה שחסר לאשדוד זה יומרות. כרגע ההבדל היחידי בין נתניה לאשדוד הוא בגישה, נתניה אומרת אחרי ניצחון בחיפה, "אנחנו הולכים עד הסוף" אשדוד תגיד:"נראה מה יהיה בעוד שלושה חודשיים". זה ההבדל . אתם יודעים מה ההבדל אולי בין אשדוד לנתניה הוא מהותי הרבה יותר, נתניה באמת חושבת שהיא מסוגלת לנצח בחיפה, אצל אשדוד זה רק מס שפתיים. ולכל המעליזים בנוגע לשחקני הרכש רק נזכיר שעונה שעברה הפועל ת"א כמעט ולקחה אליפות עם סגל שהתבסס ברובו על שחקנים שעונה לפני כן ירדו ליגה עם הפעול כפ"ס. אז מי קבע שראש, לוי, ויצמן ובדש טובים פחות מיבואה, ידין, דה סילבה ולוז? אשדוד רק צריכה להחליט שהיא קבוצה רצינית, לא רק בארגון ולא רק על הדשא, אלא גם בגישה, ברגע ששחקנים יבינו זה מקום העבודה שלהם (נשמע מוכר?) הכול יהיה הרבה יותר, תהליכים לוקחים זמן, אבל כדי שתהיה מוטיבציה לבצע אותם צריכים בקבוצה להרגיש איזה שהוא זיק של שינוי מיידי.