עם כל שמחת הניצחון על נצרת בראשון האחרון צרמה לי העובדה שכמה אוהדים הן מיציע האוהדים ובעיקר מיציע הכבוד מנבלים את פיהם ומקללים את משה אוחיון. לא שיש לי בעיה עם ביקורת, אבל ראבק איפה הכבוד, זה הקפטן שלנו. קצת תרבות ודרך ארץ. השחקן שבדקה ה-80 זכה למטר של קללות וניבולי פה ובדקה ה-93  פתאום נהפך למשיח. צביעות לשמה. בוודאי יהיו כאלה שיגידו מה הוא מיתמם, יש קללות בכדורגל וזה חלק מהנוף "ומי שלא מסוגל לסבול את החום שלא יכנס למטבח", אומר הביטוי. נכון, אבל עדין זה לא מצדיק קללות, בטח לא שזה מגיע מחבורה של נערים שנגררים אחרי כמה אוהדים טיפשיים, אותי אתם בטח לא מייצגים. הרי שאוחיון לקח גביע עם הנוער, אתם לא ממש נולדתם, שאוחיון היה כאן כדי להשאיר את הקבוצה בליגה, אתם הייתם עסוקים בלקלל סמל אחר, אלון חזן. רובכם גם לא ממש מעודדים, אז מבחינתי עדיף שלא תבואו. האמרה הכי מעצבנת היא שאוהד אומר לך: "קניתי כרטיס מותר לי לקלל", אז זהו שלא, אני קניתי כרטיס לקולנוע מותר לי לשים רגליים על המושב? או לדבר בקולי קולות? לא ברור שלא. אבל כל זב חוטם שקונה (בהנחה וקנה ולא קיבל) ב-20 ₪ כרטיס חושב שהמגרש של אבא שלו, שמותר לו לקלקל את הקפטן, את הסמל, את האיש שחתום לבדו על 6 נק' מתוך 19 שיש לנו. אני בדעה שכמו ששחקן שלובש את מדי נבחרת ישראל לא מקללים, כך גם קפטן של קבוצה, בחור מקומי, לא מקללים ולא משנה מה. בטח לא שקוראים לו משה אוחיון.

מילא האוהדים ביציע הרגיל, אבל מה אם יציע הכבוד, הרי 90 אחוז מהיושבים שם הם בנים של ומוזמנים כאלה ואחרים. אז ברור שיש כאלה שתורמים לקבוצה וזה יפה ואף אחד לא בא לקחת מהם זאת, אבל השאלה האם לכל אחד מותר לקלל ולגדף את כל מי שבא לו, כי הוא תרם קצת כסף? שחקן כמו אוחיון שגם אביו וגם אשתו פוקדים את יציע אשדוד באופן קבוע ואני אישית יכול להעיד שגם מתי שמשה שיחק בחו"ל הם הגיעו בכדי לעודד את הקבוצה. קצת כבוד. אני יודע מהיכרות אישית עם האיש, שלא מדובר רק בספורטאי, אלא גם בבנאדם, בעצם קודם על בבנאדם, אוחיון תורם רבות לקהילה, עוזר למי שמבקש, נרתם תמיד לאוהדים. אני עוד זכר את אותה הודעה שהוא כתב לי אחרי שעזב לבית"ר: "אני עצוב וגם שמח, מקווה להיפגש בעתיד". לקלקל שחקן כזה, זה קודם כל לבזות את עצמנו בתור אוהדי ספורט, משה הוא הקפטן שלנו ולפני הכול צריך לכבד אותו בתור אדם. לשמוע גידופים מאנשים שבחיים שלהם לא דרכו על מגרש כדורגל זה קצת מעליב, גם לנו, גם לאוחיון ובעיקר למגדף. כל הכבוד לאותם האוהדים שבסוף המשחק חיכו לאוחיון שרו לו וחיבקו אותו, ברור לי שגם משה מבין ויודע שרוב הקהל של אשדוד אוהב אותו ומעריך אותו, החלק הקטן כמו שאמרתי לא ממש מייצג אותי. ושלא תטעו, אין לי בעיה עם ביקורת ואני בטוח שגם לא למשה, הבעיה היא עם הסגנון. אם לא נדע לכבד את הווה והעבר שלנו לא יהיה לנו ממש עתיד. והנקמה הכי מתוקה שלי באופן אישי הייתה לפחות, שאותו אוחיון שכל הקהל "ממש התחנן" שמזרחי יוציא, ניצח את המשחק לאשדוד וסתם לאותם טיפשיים את הפה. כמה מוזר הוא הכדורגל. אבל לפני הכדורגל בואו ניתן כבוד לבני אדם קודם כל.