לפני שנגיע לנתח את משחקה של מ.ס אשדוד מול בני יהודה אמש (א') שהראה שוב את כל הבעיות שיש לאשדוד בהתקפה וטרם נפתרו לגמרי.

כדאי לגעת בעוד נקודה בחלון העברות שהסתיים לו בשבוע שעבר. מ.ס אשדוד הייתה אחת הקבוצות הפעילות בחלון שפעהל נכון וחיזקה את עצמה בשחקנים ראוים ונכונים, אבל זה כבר נכתב.

אחד מהשחקנים שהגעתו עברה מתחת לראדר והגיע עדו הרבה לפני תום החלון, הוא הבלם איגור פיליפנקה שנראה כמו שחקן שיכול לעשות את ההבדל.

אנשי אשדוד הוותיקים אמרו השבוע שהחלון האחרון זהכיר להם את החלון של 2008, אז מ.ס אשדוד עם אלון חזן על הקווים חיזקה את עצמה בארבעה שחקנים משמעותיים כמו משה אוחיון, דימטאר מקרייב, ליאור ראובן וכריסטיאן גונזלס.

בזמן שכולם מדברים על אוחיון ומקרייב, דווקא גונזלס היה בינגו שעבר מתחת לראדר ולימים היה אחד מהבאנקרים הגדולים בהגנה של אשדוד.

גם גונזלס הגיע למכבי ת"א ב- 2005 ואחרי כמה שנים הגיע לאשדוד והיה לעמוד תווך בהגנה עם יותר מ- 100 משחקים בארבע שנים שהתפרשו לתי קדנציות במועדון האשדודי.

נראה שפיליפנקה יכול לייצר אפקט דומה, ועוד בלי לתפוס משבצת של זר. אמנם במכבי תל אביב הוא נחשב לרכש מאכזב ובילה העונה בעיקר ביציע (רק 90 דקות ליגה), אבל עדיין מדובר כאן בקפטן נבחרת בלארוס ובבלם עם ניסיון בליגה הספרדית.

לאשדוד פיליפנקה יכול להיות ההבדל בין עוד הגנה של קבוצת תחתית להגנה שכמעט לא סופגת. פיליפנקה נראה שהגיע לאשדוד בגישה הנכונה, ללא אגו ועזר במהירות לייצב את ההגנה. 

בחמישה משחקים איתו בהרכב אשדוד לא מפסידה, כולל כמה לא פשוטים בכלל (נתניה בליגה ובגביע), חיפה בליגה. ובשניים מהחמישה היא שומרת על שער נקי. 

באשדוד יצטרכ לבדוק מה השילוב המתאים יותר לפיליפנקה האם גנב הבולגרי או אולי דווקא פיבן או בכלל בן אל אדרי הצעיר שקצת נדחק הצידה אחרי כל ההחמות האחרונות. 

לא בטוח שהשילוב של גנב עם פילינקה הוא המתאים יותר, ואולי דווקא פיבן או אדרי יכולים להשלים טוב יותר את הבלם החדש. 

ועכשיו נעבר למשחק אמש (א') אפשר וצריך לדבר על וובה בראון ורכש החדש של מ.ס אשדוד, אבל בואו נתעכב דווקא על שחקן שנשאר באשדוד ונראה כמו ההבדל בין אשדוד של ליגת העל לאשדוד של הליגה הלאומית.

גדי קינדה. הוא מפתח קינדה. ולמה מפתח? כי בכדורגל המודרני עם הגנות צפפות ומשחק נסוג, קינדה שיודע ללכת באמצע עם דריבל ומהירות יכול לעשות את ההבדל ואתמול הוא עשה. עם שער מרהיב דרך האמצע, דאבל פס ודריבל ובום לחיבורים של זובאס. 

קינדה נראה ומרגיש כמו השחקן שהכל עובר דרכו, הנתונים מדברים על זה שקינדה משחק בעיקר במרכז המגרש וזז לצדדים בעיקר בהתקפה, אמש הוא רץ הכי הרבה באשדוד (11.1 ק"מ), סיכן פעמיים את השער של בני יהודה.

קינדה הוא השחקן שמאפשר לתורג'מן לשחק עם שני שחקנים לבד במרכז (מיד ניגע בתרומה של בראון) ומאפשר גמישות טקטית מפני שבהתקפה הוא מצטרף לשליישיה הקדמית בדיוק כפי שעשה בשער הראשון, ובהגנה הוא עוזר לשני הקשרים במרכז ולמגנים. מכאן הניידות הגבוהה וקצב העבודה הגבוה.

ועכשיו לוובה בראון, התרומה שלו היא בעיקר בפאסון על המגרש. יש גרזן חדש בעיר. בראון שרשם שתי אליפיות עם ב"ש מכיר את הכדורגל הישראלי ובעיקר יודע מה צריך לעשות בכדי לנצח וזה פרמטר חשוב מאד בקבוצה כמו אשדוד. 

בראון הוסיף המון שקט, ניסיון ומנהיגות במרכז המגרש, דבר שהיה חסר לאשדוד לאורך לא מעט שלבים במהלך העונה עד כה.  

"את וובה אנחנו מכירים מב״ש ומק״ש ידענו שהוא ייכנס בהצלחה לפאזל הקבוצתי", אמרו באשדוד. "הוא מביא המון ניסיון, שקט ומנהיגות.

בנוסף, הרכבתו של בראון כבסיס חזק במרכז המגרש, תאפשר את עלייתו של קרלו ברוסיץ' מעמדת המגן לתמוך בהתקפה דבר שהיה חסר לאשדוד לאורך העונה. ברוסיץ' שרושם עונה טובה מאד ושיחק לא מעט כבלם מקווה שדרך עמדת המגן יחזור לתרום לאשדוד גם בהתקפה.

"חלק מהשינוים גם בהגנה ובסגל זה גם הרצון לשחרר את המגנים ובעיקר את קרלו לתקוף יותר ולעלות להתקפה", אמרו באשדוד. "זה חלק מהדברים שאנחנו מקווים שישפרו את משחק ההתקפה שלנו".

עכשיו לאשדוד יש משחק גביע ברביעי מול רעננה (אחד משניים) ולאחר מכן משחק בשני מול האלופה הפועל ב"ש בטרנר.

ואחרי כל זה צריך לזכור, עם השיפור, האופטימיות והרכש, אשדוד עדיין לא קרובה לחוף מבטחים ובניגוד אולי לקבוצות תחתית אחרות (לא רעננה) שהיא מתקשה מאד לנצח בבית ועומדת על מאזן עגום של 4 מ- 33 נק' בי"א. דבר שצריך להיפתר בצורה כזאת או אחרת.